אחת מ-120 נשים בישראל תגלה שיש לה הריון מחוץ לרחם. מה עושים במקרה כזה? עד כמה זה מסוכן והאם היא תוכל ללדת בעתיד? פרופ' לסינג מסביר.
הריון חוץ רחמי יכול גם להיות בתוך הרחם, אך לא במקומו הרגיל, ליד כיפת הרחם. הריון בצוואר הרחם או בקרן הרחם, במקום ממנו יוצאת החצוצרה, מוגדר כהריון שלא במקומו. זה נקרא הריון אקטופי. אך ב-95 אחוז מהמקרים ההריון אכן יהיה מחוץ לרחם, כלומר בחצוצרה.
בטיפול בתופעה אנחנו רוצים לשמר את הפריון של האישה ולכן הפתרון הוא סילוק החצוצרה, כמובן רק אם היא במצב כזה שלא ניתן לשמר אותה. לעתים ההריון החצוצרתי הזה מתפתח ומזהים אותו לפי גודלו, או שהחצוצרה נקרעה ורואים זאת על ידי דימום. במקרים כאלו, יידרשו פעולות מצילות חיים כדי לעצור את הדימום ולסלק את החצוצרה.
במקרים שהאבחנה נעשית מוקדם והחצוצרה לא ניזוקה, ניתן תרופה שנקראת מטוטרקסט כזריקה חד פעמית. מדובר בחומר שממיס את ההריון, כך שהחצוצרה נותרת במקומה.
הסכנה שיתפתח הריון מחוץ לרחם בחצוצרה כזאת, גדול יותר מבחצוצרה אחרת ולכן, אישה שתקבל טיפול שכזה מחויבת לעשות אולטרסאונד בכל פעם שהיא חושבת שהיא בהריון, כדי לראות שהוא אכן יושב בתוך הרחם. את המידע הזה אפשר לקבל כבר אחרי 10 ימי איחור בווסת החודשית.
מתוך תכניתו של פרופ' לסינג "תשעה חודשים", שמשודרת ברדיו eco99fm