אני חושבת שבעלי מפתח התמכרות, מה מאפיין אנשים שמתמכרים להימורים?

"אנשים מתמכרים לכל דבר, ואם אדם מתחיל משהו וחוזר עליו שוב ושוב, בשלב מסוים אותו דבר הופך להתמכרות. כאשר מדובר באנשים שמתמכרים להימורים, לעתים קרובות אלו אנשים שמחפשים איזושהי תמיכה בדימוי העצמי שלהם שהוא קצת ירוד. יש להם כסף ויש להם זמן והם מאמינים שיהיה בסדר והם מנסים ומתנסים. הבעיה שהדימוי העצמי יורד עוד יותר כאשר הם מפסידים בהימורים ואז הם מקבלים את התחושה שהם חייבים לנסות שוב להרוויח בחזרה, ומשלים את עצמם שהם ינסו רק עוד פעם אחת והם בטח יצליחו הפעם וכך זה חוזר שוב ושוב חלילה. לכן המאפיין של אנשים שמתמכרים להימורים הוא שהם מתחילים מלכתחילה להמר".

בעלי עישן כ־40 שנה והוא היה מכור כבד שעישן המון לידי וגם ליד הילדים. לא מזמן לקחתי אותו לגמילה, אבל הבעיה היא שעכשיו אני סובלת מתחושה כאילו נודף ממני ריח של סיגריות אפילו שהוא הפסיק לעשן. האם זה ייתכן?

"לצערי גם אדם שהיה מעשן פסיבי כבד ספג לתוכו כמויות גדולות של ניקוטין. לכן, גם אם בן הזוג מפסיק לעשן, אותו אדם שהיה רק מעשן פסיבי עובר בעצמו תהליך גמילה שבו הגוף מנסה להוציא את הניקוטין בכל דרך אפשרית, אם באמצעות ליחה מוגברת וגם דרך נוזלי הגוף. כאשר יש הזעה מוגברת הגוף מנסה לדחוף החוצה את מה שאנשים קוראים לו 'הריח של המעשנים'. יש אנשים שמתארים מצב מוזר שבו לעור הגוף יש ריח של מאפרה. זאת בהחלט תופעה שהיא מוכרת ואני מאחל לך שמהר מאוד תצליחי לנקות את הגוף שלך. הדרך הטובה ביותר לזרז את התהליך היא להגביר את כמות המים ששותים ולעשות יותר ספורט. כדאי לעשות גם סאונה, כי זה מאוד מזרז את תהליך ניקוי הגוף".
אבא שלי נוהג לשתות ערק בכל שבת בזמן צפייה במשחקי הכדורגל. אחרי שהוא שותה הוא מתחיל לצעוק ולהשתולל בבית וכולנו מפחדים ומתרחקים ממנו. פעם אחת הוא אפילו שבר צלחת מרוב עצבים. זה קורה לו רק כשהוא שותה אבל הוא לא מוכן לוותר על הערק שלו. מה אפשר לעשות?
"אין ממש מה לעשות, כי ברגע שאדם מתחיל לשתות הוא כבר מתחיל לאבד את שיקול הדעת שלו ולא ממש מודע למה שהוא עושה. לכן, הדרך היחידה היא לא להתחיל. אין פה פתרון קסם, כי כל העניין הוא לטפל בזה לפני שהוא מתחיל לשתות. יש ליזום עמו שיחה ולהציף את הנושא לפני שהוא שותה, בזמן שהוא נינוח ורגוע ולא בזמן שהוא שותה, צועק ומשתולל ואינו מפעיל שיקול דעת". 

ישנתי סיגריות במשך כ־14 שנים. שלשום החלטתי להפסיק לתמיד עם הסיגריות וזרקתי לפח את כל החפיסה, אבל אתמול בלילה התחלתי להזיע והרגשתי צורך לעשן. העניין הוא שאני מסוגל לעמוד בזה בגבורה כי יש לי אופי חזק ואם קיבלתי החלטה להפסיק אני אתמיד בה. החשש שלי הוא ממה שצפוי לי בהמשך מבחינת תסמיני גמילה. האם צפויים לי רגעים יותר קשים ממה שחוויתי עד כה?
"קודם כל, כל הכבוד על קבלת ההחלטה להפסיק לעשן. חשוב לציין שרוב האנשים שמפסיקים לעשן עושים זאת לבד לאחר קבלת החלטה. הבעיה שרוב האנשים שמפסיקים מהר מאוד חוזרים לעשן בגלל הקושי ובגלל המחשבה שכל הזמן נמצאת שם ברקע וקוראים לה דודא. מדובר באותה תולעת שחופרת גם אם מדובר באנשים חזקים בעלי כוח רצון. אפשר לקבל עזרה כדי להיגמל לחלוטין. כאשר עושים הפסקה תמיד אפשר לחזור, כי זאת רק הפסקה, אבל גמילה היא משהו שעושים לצמיתות, רק פעם אחת לכל החיים. בנוגע לתסמינים – ברוב המקרים בתהליך הגמילה שמתבצע על ידי טיפול במכון, אני מצליח לנקות את כל התסמינים תוך כדי תהליך הגמילה. כלומר, אדם יוצא מהטיפול ולא מעשן יותר כי אין לו דודא. לא בא לו יותר סיגריות והוא גם לא סובל מתסמיני גמילה. כאשר מנסים לבד, יש מלחמה פנימית והסיבה לכך היא ההרגלים וההתניות שלנו, כל אותם הרגלים שהסיגריה הייתה נותנת להם מענה. אם אתה רוצה לעזור לעצמך, תעשה המון ספורט כדי לעזור לגוף להתנקות מהר יותר ותשתה המון מים על מנת להוציא את הניקוטין מהגוף ככל שאפשר. אני לא יכול להבטיח לך שלא יהיו לך רגעים קשים. יש אנשים שמעידים על רגעים קשים במשך שנים לאחר שהפסיקו, ועל כך שפתאום הם חוטפים קריז. צריך לזכור תמיד – סיגריה אחת או אפילו שאכטה אחת מספיקה כדי להחזיר אדם לעשן באופן מלא בתוך כמה ימים".