אנחנו זוג נשוי בני 30 פלוס עם משכורות יפות, לא גבוהות, שרוצים להביא ילד לעולם, אך פוחדים לעשות את הצעד הזה מבחינה כלכלית. אנחנו לא יודעים מה יהיה איתי אחרי הלידה מבחינת חצי משרה, ולא יודעים איך להתכוונן לזה כלכלית. אנחנו לא יודעים מה היקף ההוצאות החודשיות בשנה הראשונה, המטרנות, החיתולים, הבגדים, החיסונים. איך מתגברים על הפחד הזה?
“זה מקרה של ‘פחד יעוור עיני חכמים’, כי את יודעת מה לעשות. את יכולה לברר עם חברות כמה זה עלה להן, או לחפש בגוגל ותמצאי המון תוצאות ותשובות, אז למה לפחד? מה הבעיה להיערך לעניין הזה? את הרי לא תמנעי מעצמך הורות בגלל הפחד הזה. הרי גם ככה לא חסרים בעולם הזה מעצורים, אז למה לשים על עצמך עוד כמה? תעשו ילד באהבה, ואחרי שתצליחו, יש לך תשעה חודשים להיערך, ואז אפשר להתחיל לעשות חשבונות. צריך לעבוד חכם ומאוזן ולא להשתגע ולהתפרע.
את יכולה לברר בסביבתך מי סיים להשתמש בעגלה שלו ולקחת אותה ולהחזיר לו אותה אחרי ארבעה חודשים. הנה כבר הרווחתי לך 4,000 שקל. כי לקנות עגלה חדשה ב־5,000 שקל שמשתמשים בה רק כמה חודשים, זה ממש מטופש. אותו דבר מיטה - יש אנשים שבמחסנים שלהם שוכבות מיטות ומעלות אבק, צריך לדעת ממי לבקש. כנ"ל בגדים, שבשנה הראשונה כל מה שתקני הוא טוב לשבוע. אני צברתי המון בגדים משלושת הילדים שלי, וחילקתי לחברים שנולדו להם ילדים והיו צריכים. מטרנה את יכולה לקנות בבני ברק בחצי מחיר. הורים שמשתגעים נכנסים לבור ואחר כך בוכים מתוך הבור".
במשך שמונה שנים עבדתי כמנהל והרגשתי כמו מלך - היו לי עובדים ואהבו את העבודה שלי. לאחר שמונה שנים היה לי פיצוץ עם המנכ"ל והסמנכ"ל על רקע המשכורות של העובדים ובסוף אני זה ששילם את המחיר והתפוטרתי. מאז, משך שמונה חודשים, אני מחפש את עצמי ולא מוצא. אני לא אחד שילך לביטוח לאומי ויחתום אבטלה, חתמתי עם בחילה כי זה מגעיל אותי. ניסיתי להתקבל לכל מיני מקומות ואמרו שאני לא מתאים. מאדם שהיה לו הכל אני מרגיש ריק וחסר ביטחון, כאילו אין לי כלום. הציעו לי כדורים וטיפולים ואני לא רוצה. אני מרגיש שאני נופל ולא יודע איך לקום, ואפילו עליתי 30 קילו. איך אני יוצא מהמצב הזה?
“הסיטואציה שאתה מתאר גורמת לך לייצר במוח מחשבות טורדניות ואובססיביות למצב שאתה נמצא בו. ככל שיש לך יותר מחשבות כאלה, ככה אתה מתפרק מכוחותיך ומיכולותיך. בחיים יש מקרים שבהם אנחנו נופלים ונכשלים, ועדיין הערך שלנו לא השתנה. אתה אותו אדם שניהל והיה מוערך. לא איבדת מכוחותיך ויכולותיך, רק במוח איבדת.
קרה אירוע בתוך החיים שלא היה בשליטתך, גל שהציף אותך, וככל שתחשוב יותר מחשבות טורדניות, כך תיסחף יותר למערבולת. אתה צריך לחשוב הפוך. קודם כל, הרעש שיש לך בראש הוא לא רלוונטי, ואתה חייב להילחם במחשבות הטורדניות האלה. שנית, מי שלא חותם אבטלה הוא אידיוט, כי עבדת קשה כל כך הרבה שנים ומגיע לך. שלישית, אתה הולך כל יום ברגל שעה ומכין רשימה של דברים שאתה לא מכניס יותר לפה ובכלל לבית. רביעית, אתה חוזר למגרש, חוזר לעבוד, אפילו במשכורת מינימום או באחוזים. קום על הרגליים ולך לעבוד, ולאט־לאט תתקדם".
אשתי ואני בעלי דירה בת שלושה חדרים שאנחנו גרים בה, ויש לנו שני ילדים ובהריון עם השלישי. הדירה שווה מיליון ו־400 אלף שקלים ונשארה לנו עליה משכנתה בסך חצי מיליון שקלים. אנחנו בעלי הון עצמי של 280 אלף שקלים, ומתלבטים האם למכור את הדירה או לשכור דירה ולהשכיר את שלנו?
"השאלה הראשונה היא מתמטית - מה המספרים אומרים. השאלה השנייה היא הפסיכולוגית, כלומר האם ללכת לפי המספרים, או להחליט שפועלים לפי הנוחות, עם מודעות למחיר. האם אתה מעדיף את הדרך לעצמאות כלכלית, גם אם היא פחות נוחה, או שאתה מעדיף שקט נפשי ולוותר על החופש הכלכלי. בחלופה אחת אתה מוכר את הדירה וקונה חדשה, ויש לך בית משלך אבל כמיליון שקלים משכנתה.
שלי ורוד
בחלופה השנייה אתה משכיר את הדירה, שוכר דירה ויש לך עוד את המשכנתה על הראשונה, אבל גם 280 אלף שיכולים להניב לך 1,000 שקל מתיק השקעות סולידי. אופציה שלישית היא למכור את הדירה, לקנות שלוש דירות, לקחת משכנתאות ואותן לכסות מהשכרת הדירות. תישאר עם כ־6,000 שקל רווח בחודש ומינפת את עצמך, שינית את גורלך"