אני בת 48, גרושה ואם חד־הורית לילד בן 16 ואני נמצאת עכשיו לפני מעבר לעבודה חדשה ולבית אחר, מה שיוצר אצלי תחושה של טלטלה בבסיס, כי רק לא מזמן הצלחנו להתייצב, בני ואני, והרגשנו טוב בדירה הנוכחית שאנחנו חייבים לפנות כעת. יש לי הרבה תהיות על תחושת השייכות ואני רוצה להבין מה זה בעצם אומר?
"לא סתם את מרגישה שהתשתית שלך כביכול רעועה, כי גם לעבור דירה וגם לשנות מקום עבודה הם דברים לא פשוטים בכלל ובטח לא כשזה נעשה במקביל.
"בעיני רוחי אני מבינה שאת מרגישה חולשה פיזית לאחרונה, הגוף לא חזק מבחינה בריאותית, וכל זה נופל עלייך ביחד ואת לבטח שואלת את עצמך איך תוכלי לעמוד בעול החיים האלה. בראייה אחרת עוסקת גם בסליחה ולדעתי את צריכה לעשות מסע של סליחה עם אמא שלך. אם נשים לרגע בצד את מעבר הדירה ושינוי העבודה, את צריכה לחשוב על נושא הסליחה עם אמך. כי אמא שלך היא בעצם הנגזרת שהתחתנה עם אבא שלך, שאת הנגזרת שלו. מאוד מעניין לראות נגזרת שמתחתנת עם נגזרת הדומה לך, ומאוד מעניין לראות שאת בחרת שלא לחיות כרגע עם אף נגזרת, ומעדיפה להיות לבדך.
"אני מנסה להראות לך עולם מאחורי עולם. עכשיו גם הגוף שלך הוא לא מספיק בשבילך וגם אין לך בן זוג שעומד בשבילך, כלומר שאמא שלך היא לא העניין ובעצם הסליחה שאת צריכה לעשות היא ההבנה של מצבך. תשאלי את עצמך למה את עדיין בוחרת אנשים שהם לא בשבילך? למה הגוף שלך לא מספיק חזק בשבילך? למה אין לך בן זוג שיהיה שם בשבילך? למה הדירה שבה את גרה לא יכולה להמשיך להיות בשבילך? למה הנקמה הזאת ממשיכה להיות ככה? כל אלו הן שאלות שאת צריכה לשאול את עצמך ולנסות להבין אותן.
"אנחנו לוקחים את כל היחסים שהיו לנו שמעולם לא טיפחנו אותם לטובתנו. מישהו לא היה באמת בשבילי, אבל למה בחרתי אנשים שהם לא בשבילי? למה הדירה היא לא בשבילי? למה הגוף הוא לא בשבילי? זאת אומרת שאת תחושת הקורבנות אני משכתי אל עצמי וכך במקום ליצור סליחה יצרתי נקמה. אם ניקח לדוגמה את השואה, אני חושבת שעשינו סליחה ענקית עם הנאצים בגלל שאנחנו עדיין קיימים ובגלל שאנחנו יצרנו את עצמנו מחדש כעם. כך אנחנו יכולים למחות את מה שנעשה ויכולים לדאוג שזה לא יקרה שוב, זאת משמעות הסליחה. אם לא היינו קיימים פה כעם ולא היינו נלחמים בכל כך הרבה אנשים שמתנגדים לקיום שלנו, זה חוסר סליחה וטינה. הסליחה ביני לבין הפרט, מה אני לקחתי מזה ולאן גלגלתי את זה.
"כדי לגרום לדברים להיות בשבילך, את צריכה להפסיק עם מסע הנקמה ולצאת למסע סליחה. את הנגזרת של אבא שלך ובעצם בחרת בן זוג שדומה לו ובחרת דירה שלא מתאימה לך וגם הגוף שלך בוגד בך. כלומר את יוצרת נקמה עבור כל דבר שהוא לא עבורך. את מעולם לא עשית שינוי, ואת צריכה לעשות את השינוי ולהבין איך אפשר לקחת את מה שההורים שלי יכלו לעשות, להפוך את זה ולשנות את זה. הסוד הוא בהבנה וזאת למעשה כל התפיסה. כל מה שאת צריכה לעשות הוא להבין את זה".
יש לי בן רווק בן 35 ואני לא יודעת מה הסיבה לכך שעדיין אין לו זוגיות ושהוא בכלל לא מתאמץ למצוא זוגיות.
"התפיסה אומרת שאדם הוא חלק משרשרת דורית, חלק מדנ"א שממנו אי אפשר להתחמק. את היא זו שמודאגת מהמצב אבל הוא לא. השאלה אם הוא בכלל רוצה שתהיה לו בת זוג. בואי נתחיל עם זה שלא מדובר פה בדבר רע או טוב.
"אתם משפחה שלא ממש מתקשרת והיחסים ביניכם מאוד קורקטיים, וייתכן שלבנך יש פחד ליצור משפחה כזאת עם יחסים קורקטיים. עד שהוא לא יתקן או יראה פילם אחר של יחסים אחרים, הוא לא ירצה למצוא זוגיות, כי הוא לא רוצה לשכפל את הזוגיות שהוא ראה בבית. יש הרבה מאוד משפחות עם יחסים קורקטיים שלא מצליחים לתקשר בגלל כמה סיבות. זה חלק מהשרשרת הדורית, רגילים שמתחתנים, עושים ילדים וכך זה עובר הלאה.
"אני חושבת שאתם ההורים הם אלה שצריכים לעשות עבודה על היחסים המשפחתיים, גם אם זה מגיע בשלב מאוחר בחייכם, כי יש מחיר להבנה מאוחרת. אז לפני שאתם דורשים ממנו לעשות עבודה, אתם הם אלו שצריכים לעשות עבודה פנימית ביניכם".
מתוך תכניתה של שלומית תמיר, בכל יום שני ב־20:00 ב"רדיו ללא הפסקה"
ערכה: הדס בארי