הילד מסרב לאכול דברים חדשים? הפתרון נמצא דווקא בשבוע הספר

אומרים שערך הספרים יורד עם השנים והמדיום הדיגיטלי כבר תופס את מקומם. אך רגע אחד לפני שאתם משדרגים את הטלפון הנייד או גולשים באינטרנט, החלטנו, לכבוד שבוע הספר העברי (שמבחינתנו הוא עוד חג ישראלי, וכמיטב המסורת, מגיע גם אוכל לחג), להקדיש את המדור לשני ספרים שאנו אוהבות במיוחד.

“תזונה - פרי מחשבה: מזון ותזונה בבריאות ובחולי" (שני כרכים) מאת ד"ר אילנה זילבר־רוזנברג, הוצאת האוניברסיטה הפתוחה

הספר הזה מהווה מקור מידע רחב בתחום התזונה ומניעת מחלות. הוא מעביר את נושא התזונה באופן מדעי ומעמיק, אך עם זאת נגיש וקל לקריאה גם עבור אלה שעולם המושגים במדעי התזונה והטבע אינו מוכר להם.

מגוון ערוצי התקשורת - עיתונים, רדיו וטלוויזיה - מסייעים בהעברת מידע במהירות. אולם את הממדים האדירים של המידע ומהירות הפצתו העצימו אתרי האינטרנט, הדיוור במיילים והשימוש ברשתות החברתיות בכל עניין. בנושא חשוב כמו תזונה ובריאות, שפע המידע הולך וגדל, וגם מבלבל, ולצערנו עלול להטעות. זמינותו גם משנה את הדינמיקה בין המטפל למטופל. אם בעבר הרופא היה אוטוריטה בכל הקשור לאבחון ולטיפול, היום הוא מהווה חוות דעת שנייה שלא תמיד מתקבלת באהדה, לאחר גלישה שטחית או מעמיקה במרחבי הרשת.

ספר זה אינו בא להחליף ייעוץ מקצועי של רופא או דיאטנית, אך בהחלט מהווה מקור אמין ומעודכן, בסיס להבנת עולם התזונה. הוא פותח בהצגת ההיבטים השונים של המזון והשינויים שחלו בהתייחסות אליו, במטבח הביתי המסורתי ובהיבט העולמי הרחב. בהמשך יש סקירה מקיפה של מושגי יסוד בתזונה כמו חלבונים, שומנים, פחמימות, ויטמינים, מינרלים וסיבים תזונתיים. המבנה הכימי של כל רכיב, המקורות של הרכיבים במזונות השונים, התפקיד בגוף והמשמעות של מצבי חוסר או עודף וגם בניית תפריט מאוזן. עוד ניתן ללמוד בהרחבה על עיכול ומטבוליזם, תזונה מותאמת לכל שכבת גיל וגם קצת על הנדסת מזון.

הספר מנפץ מיתוסים, דעות קדומות ואמונות שונות שיש לרבים בנושא תזונה. הוא ניתן לקריאה מתחילתו ועד סופו, אך אפשר גם לעיין רק בפרקים ספציפיים המעניינים את הקורא ואף ניתן לדלג בין הסעיפים השונים באותו הפרק. החומרים בספר מובאים בצורה מתודולוגית וברורה, מלווים באיורים, בצילומים ובגרפים.

המחברת, ד"ר אילנה זילבר–רוזנברג, מוסמכת בביוכימיה ובעלת תואר דוקטור במיקרוביולוגיה, עסקה במחקר מדעי במכון ויצמן, באוניברסיטת ברנדייס בארצות הברית ובאוניברסיטת תל אביב. בעשור האחרון עברה הסבה לנושא התזונה, לאחר קבלת תואר בתזונה בפקולטה לחקלאות ברחובות. במסגרת זו היא עבדה במשרד הבריאות ובבית החולים לבריאות הנפש אברבנאל, וכן עסקה בהוראת תזונה באוניברסיטת תל אביב ובטיפול תזונתי בקבוצות וביחידים.

“סלט־טוב־טרי" מאת מיריק שניר, הוצאת הקיבוץ המאוחד

אנחנו מניחות שאתם מכירים ילדים שאוכלים “רק" שניצל, צ'יפס, פיצה–פיתה ופסטה עם קטשופ, קטשופ ועוד קצת קטשופ. אלה וגם אחרים יכולים ליהנות מהספר, שמעודד התנסות במזונות חדשים. “סבתא נחמה יושבת בבית, רוצה קצת סלט עם מעט שמן זית. עורכת צלחת בשקט בנחת, לפתע הדלת ברעש נפתחת". אל הבית מגיעים אורחים אהובים (יותר או פחות), הסבתא מציעה לכל אחד מהם מהסלט שהיא מכינה. אף אחד לא מסרב: “למה לא? קצת סלט זה בריא".

אך במהלך ההכנה מתברר כי כל אחד מהנוכחים לא אוהב ירק אחר בסלט. סבתא נחמה מתמודדת בחכמה ובחן רב עם האתגר המוכר לרבים מההורים. היא מתעלמת מטענות אורחיה ומכינה את הסלט כמו שהתכוונה להכין מלכתחילה, עם כל הרכיבים. בסיום החיתוך והתיבול, למרבה ההפתעה, הסבתא החביבה לא מציעה את הסלט לאורחים המכובדים, שלא לומר לא דוחקת בהם לנסות ולטעום, אלא מתחילה לאכול בעצמה ולבד. ואז כל אחד מהנוכחים בתורו: “אפשר לנסות?", “אני יכולה?".

וכמובן שהסוף אינו מפתיע את הבוגרים שבינינו. כולם מודים: “סבתא נחמה, סלט מלכים! סלט טעים, מתאים מאוד! אם שוב נבוא, תכיני עוד?". התוכן והמסר מוגשים בצורה פשוטה הן מבחינת מבנה העלילה והשפה והן במתכון העובר כחוט השני לאורך הספר כולו.

לזכותה של מיריק שניר יש לציין כי התרשמנו לא רק מכך שההתמודדות עם בררנים באוכל אינה מוצגת כ"בעיה" אלא שגם אינה מובאת כתופעה המאפיינת ילדים, אף על פי שאנחנו עוסקים בספר ילדים. להפך, רוב הדמויות - ארבע מתוך שש - הן של מבוגרים שאינם אוכלים ירק זה או אחר.

בתום הקריאה, יש סיכוי, אף אם לא בפעם הראשונה (יש לזכור כי לקבלת מזון חדש נדרשים לעתים 15–10 ניסיונות), שילדים בררנים יעזו לטעום סלט טוב וטרי.