בני בן שנה ותשעה חודשים. לפני חודשיים החלפנו לו את המיטה למיטת מעבר כי הוא קפץ מהמיטה הקודמת. מאז החלפנו לו את המיטה הוא מסרב להירדם, קם בלילה, יוצא מהמיטה. עד שהוא נרדם, צריך לעבור איתו מסכת ייסורים. בהתחלה שכבנו לידו, ובכל פעם שהוא קם וירד מהמיטה השכבנו אותו. הוא חשב שזה משחק וצחק, ואנחנו לעומת זאת התעייפנו. אחר כך היינו נשארים מחוץ לחדר ושמנו מחסום בדלת כדי שלא ייצא, אבל הוא פתח אותה ויצא. אפילו שהוא כבר נרדם מרוב עייפות, הוא קם באמצע הלילה ובנוסף מתעורר מוקדם בבוקר. מה הפתרון למצב?
"חלק מההתפתחות של הילד, שעובר למיטת מעבר, זו תחושה של מסוגלות, הרגשה שהוא יכול לצאת לבד ושהוא יכול לצאת למרות העובדה שההורים רוצים שהוא יהיה בפנים. זה נקרא בשפה המקצועית 'גיל ההתבגרות הראשון', ובו הילד מבין שהוא ישות עצמאית, כבר לא בסימביוזה (צוותאות) עם אמא או אבא. הילד מזהה, למשל, שכאשר אומרים לו לשכב, הוא יכול להתרומם, ובעבורו זו תחושת כוח אדירה. במקרה הזה הייתי מתחילה בלהסיר את המחסום, כי זה מה שיוצר אצלו מוטיבציה. שימו את המחסום רק אחרי שהוא נרדם עמוק. אתם יכולים להשאיר את המזרן ליד המיטה ולהגיד לו שמותר לו לרדת ולישון עליו.
ילדים אוהבים שנותנים להם לבחור ולהחליט. וברגע שהוא יחליט, הוא יירדם או במיטה או על המזרן. בעיקרון, הפתרון הוא להחזיר אותו שוב ושוב למיטה. אתם יכולים גם להישאר לעמוד ליד המיטה. הוא יישאר במיטה רק מתוך ההבנה שאין טעם לרדת ממנה. זה יקרה רק אחרי שני ערבים שבהם אתם מחזירים, והוא יורד וחוזר חלילה. אין פתרון אחר. יום אחד זה יעבור וייגמר".
יש לנו שני ילדים, הבכורה בת 12 והשני בן 10. הם נוהגים להסתובב בבית עירומים, ואנחנו לא יודעים מה לעשות. מצד אחד אנחנו שמחים מכך שהם מרגישים בנוח עם הגוף שלהם ולא רוצים להעביר להם מסר שגוי שצריך להתבייש, ומצד שני אנחנו חשים שלא בנוח עם זה. כיצד לדעתך עלינו להתייחס לכך?
"לילדים קטנים עד גיל 11 אין הבנה מינית, להפך. עד הגיל הזה הם בתקופת החֶביון, וזה כלל לא מעניין אותם ולא מעסיק אותם. לכן עירום הוא לא דבר שיש לו היבט מיני מבחינתם, והם לא מתייחסים לכך כמונו המבוגרים.
"אם אתם, ההורים, לא מרגישים בנוח עם זה, ולפי ה'אני מאמין' שלכם זה דבר שלא מקובל, תצטרכו לפנות לילדיכם ולהסביר להם שבגיל מסוים מגיע הרגע שבו כל אחד צריך לשמור על האינטימיות של גופו. לטעמי, ילדה בת 12 כבר הגיעה לגיל שבו היא צריכה לשמור על האינטימיות ולא להסתובב עירומה בבית. מדובר בגיל שבו מתחילה ההתפתחות המינית, ולא כדאי שאחיה הקטן ייחשף לכך. מעבר לכך, אתם גם רוצים להעביר לה את המסר ואת הערך של השמירה על הגוף כאזור אינטימי, ולכן כדאי שתלמד איך לשמור על עצמה.
"באופן כללי, חשוב לי להעביר לכם, ההורים, שכאשר אתם מרגישים שלא בנוח עם משהו מסוים, זה הזמן שלכם לכפות את החוקים שלכם בבית. לא חייבים לעשות זאת באופן משפיל ולא מכבד, אלא באופן שמעביר מסר שאתם המבוגרים - ואתם אלו שמחליטים וקובעים בבית שלכם".
אני אמא לילד בן 12, לילד בן 8 עם צרכים מיוחדים ולתאומות בנות שנה ועשרה חודשים. אחת התאומות מרביצה וצורחת. ניסיתי כל מיני דרכים, למשל להגיד "אסור", להוריד לה את היד, להתעלם, אבל היא מחייכת ונראה שהיא מודעת למה שהיא עושה. היא מרביצה לכולם, לכל בני המשפחה ובגן. מה לעשות כדי לגרום לה להפסיק?
"בתך היא ילדה קטנה עם נוכחות פיזית, והיא תרביץ מכות כי בא לה. היא כבר יודעת שלא בסדר להרביץ וממשיכה כי קשה לה להתאפק, לכן אם להגיד לה 'לא' לא פועל, כדאי להפסיק. ילדים הם יצורים מאוד אגוצנטריים בגלל הצורך לשרוד, והם מבינים ברגע שהם מפנימים כיצד סיטואציה מסוימת תשפיע עליהם. כשבתך מרביצה היא מקבלת המון תשומת לב.
אם תתעלמו ממנה, היא תצרח חזק יותר, כי היא רוצה שיתייחסו אליה. צריך להודיע לה שאם היא תרביץ, אנחנו נרחיק אותה, כדי שלא יכאב למי שהרביצה לו. ואכן, בכל פעם שהיא תרביץ, יש לתפוס אותה בלי דיבורים ולהרחיקה לחדר אחר. ברגע שתתחילו להרחיק אותה, היא תתחיל להבין. תהיה עבודה קשה להרחיק אותה במשך 3־4 ימים בכל פעם שהיא מרביצה, אבל בסופו של דבר היא תלמד".
מתוך תוכניתה של מיכל דליות, בכל שישי ב־10:00 ב"רדיו ללא הפסקה"