מכירות הדבש שוברות שיאים לקראת ראש השנה, ובחג נאכל יותר מאכלים שהומתקו בעיקר בו: תפוח בדבש, עוף בדבש, עוגות דבש ועוד. גם במהלך השנה צריכת הדבש בישראל נפוצה לצורך המתקה: משקאות חמים כמותה, מוזלי ותבשילים. הדבש נהנה מיחסי ציבור טובים ונתפס בעיני רבים כמזין וכבריא. האומנם? הנה מספר עובדות על הזהב המתוק.
# דבש והאבקה: דבורים מייצרות את הדבש על ידי איסוף צוף מהפרחים וערבובו בפיהן עם רוק שמכיל אנזימים. את הדבש הן אוגרות בחלת הדבש בכוורת. נפנוף הכנפיים מאוורר, מפחית את הלחות ומסייע לקבלת הדבש. אגב, הדבורים הן החרק היחיד המייצר מזון שנאכל על ידי האדם. כ־30% מהמזון שלנו (בכמות) תלוי בהאבקה על ידי דבורים. עם זאת, חשוב להבין שהתרומה של מזונות אלה היא לא רק אנרגיה (קלוריות) אלא גם רכיבי תזונה חשובים: מינרלים, ויטמינים ונוגדי חמצון (המגינים על תאי הגוף). המקורות לרכיבי התזונה ייחודיים לעולם הצומח.
# דבש וסוכר לבן: הדבש מכיל כ־70% סוכרים. השאר הם בעיקר מים, מעט מינרלים וחלבון. אולי זה מפתיע, אבל למעשה הדבש והסוכר הלבן הבסיסי והמוכר דומים בהרכבם. הם מכילים גלוקוז ופרוקטוז, אך ביחסים שונים. בדבש יש יותר פרוקטוז. עוצמת המתיקות של פרוקטוז גבוהה יותר מזו של גלוקוז, ולכן ניתן להשתמש בכמות מועטה יותר של דבש להמתקה ביחס לסוכר לבן. נוסף על כך, פרוקטוז אינו משפיע כמו גלוקוז על עליית האינסולין בגוף.
שתי סיבות אלו הניעו את תעשיית המזון לפני שנים רבות להחליף את הסוכר הלבן במזון בפרוקטוז, וכך יורד סך הסוכרים במוצר. בעשור האחרון גילו מחקרים כי אומנם לפרוקטוז אין השפעה על ההורמון אינסולין, אך הוא מעורב בתהליכים בלתי רצויים אחרים ליצירת שומנים. פרוקטוז אינו מהווה תחליף הולם לגלוקוז או לסוכר לבן.
# יתרונות בריאותיים: במחקרים ובניסויי מעבדה נמצא כי לדבש יכולת לעכב גדילה ושגשוג של נגיפים (וירוסים), חיידקים וטפילים. במחקרים אחרים על בני אדם וחיות מעבדה הוכח כי הדבש נוגד דלקת, כנראה בזכות נוגדי החמצון המסייעים בהתמודדות עם רדיקלים חופשיים הנוצרים ברקמת הדלקת. חלק מהרדיקלים החופשיים הם תוצאה של תהליכי חמצון טבעיים המתרחשים בגוף ואינם מהווים בעיה בריאותית. תזונה לא מאוזנת, עישון, זיהום אוויר, מתח נפשי ועוד גורמים לחמצון התאים - כל אלה מעלים את שיעורי הרדיקלים החופשיים, הפוגעים בתאים ומעלים את הסיכון למחלות.
עם זאת, חשוב לציין שיכולות אלה תלויות גם בסוג הדבש - קיימים מאות סוגים - ובמינון. מרבית הניסויים נעשו במינונים גבוהים מאוד של 80־50 גרם דבש במנה.
# דבש ושיעול: אחת מתרופות הסבתא הידועות היא סירופ דבש ובצל. את הדבש והבצל יש להשרות למשך לילה לפחות ולשתות את הדבש. מחקרים הוכיחו כי אכן דבש יכול להקל על שיעול, במיוחד כזה הנגרם מדלקת בדרכי הנשימה העליונות.
# דבש ותינוקות: אסור בהחלט לתת לתינוקות מתחת לגיל שנה דבש. הדבש עלול להכיל נבגים של חיידק הבוטוליזם, המייצר רעלנים בגוף, שאיתם מערכת החיסון של התינוקות אינה יכולה להתמודד. אלה גורמים לחולשת שרירים ולקשיי נשימה. אף על פי שהתופעה נדירה למדי וניתנת לטיפול, בגלל הפגיעה החמורה במערכת השרירים והנשימה יש חשיבות רבה להקפדה על מניעת דבש מתפריט תינוקות.
# 100% דבש: לא תמיד הדבש הנמכר בצנצנות מעוטרות במדבקות יפות הוא טהור, כלומר הופק מכוורת דבורים, מצוף הפרחים בלבד - וללא תוספות של סוכרים כמו גלוקוז, מולסה או סירופ סוכר. קשה לזהות דבש מזויף, ולרוב נצטרך לסמוך על הצהרות היצרן. בכל מקרה, כדאי לקרוא את התווית. דבש טהור יכיל רק דבש, ללא תוספות או טעמים.
יש שנותנים בדבש סימנים לזיהוי כמו צמיגות, ארומה או דביקות, אך נראה שזה מתאים יותר למומחים בתחום. ניתן להיעזר ב"מבחן הנייר הסופג". טיפות דבש טהור על מפית נייר לא ייספגו, בעוד טיפות דבש מהול או מדולל בסירופ סוכר ייספגו. אפשר גם לנסות את “מבחן המים". להוסיף דבש לכוס מים (בלי לערבב). אם הדבש שוקע ולא מתמסמס במים, הוא טהור.
# עוגת דבש: אם קונים עוגות ועוגיות דבש, שימו לב לכיתוב על גבי האריזה: עוגות “בטעם דבש" לרוב אינן מכילות דבש.
אם מכינים עוגה ביתית, מומלץ מאוד לאפות אותה מקמח מחיטה מלאה. קמח זה מכיל את שלושת חלקי גרעין החיטה - סובין (המעטפת החיצונית), אנדוספרם (עיקר הגרעין) והנבט (חלק קטן ואיכותי). כל אחד מהחלקים מכיל ויטמינים, מינרלים וחומרים מזינים שונים. בקמח מלא לא הוסרו הסובין ונבט הדגן בתהליך עיבוד ולכן ערכו התזונתי גבוה. יחד עם זאת, לדגנים מלאים מרקם שונה מזה של דגנים מעובדים, ולכן לפעמים כדאי לצרוך אותם בהדרגה. עדיפה גם המרה של מחצית מכמות הקמח הרגיל בקמח מלא.