האם העבודה הורגת? מחקר שנערך ביפן גילה שכל אדם חמישי מת כתוצאה מלחץ בעבודה ושעות עבודה ארוכות. פרופסור רפי קרסו, מגיש תכנית הבריאות ב"ר103fm", ניתח את הממצאים בשיחה עם ענת דוידוב: "הדו"ח הזה מתאים ליפן, כי אפשר למות בקלות מעבודה ביפן, יותר קשה בארץ. האופי של היפנים הוא מאוד מושלם ואם אדם מפספס בעבודה או ננזף בעבודה הוא פגוע קשה וקופץ מהגג או עושה חרקירי".
"יש גם סטרס חיובי", הסביר פרופ' קרסו. "כשבחור הולך לפגוש בחורה ויש לו 'פרפרים' זה סטרס חיובי. אם היא לא באה לפגישה זה סטרס שלילי. סטרס חיובי הוא בריא, כי הוא מחזק את מערכת החיסון והנפש. סטרס שלילי זה צער, עלבון, דיכאון, היעלבות, פגיעה, כשאתה מפסיד במשפט, מפוטר מהעבודה, כשקרוב משפחה נפטר חס וחלילה. סטרס בעבודה יכול להיות חיובי. אני אומר שכדי לתפקד טוב אני צריך להיות כמו כלב ציד, קצת עצבני, קצת רעב, קצת במתח ושיהיה לי קצת קר".
פרופ' קרסו הוסיף כי: "לגבי הקושי, מדובר לא כל כך בשעות העבודה, אלא הלחץ והסטרס שכרוכים בעבודה. זה תלוי בסוג העבודה, זה תלוי בגיל. עבודה כמוכרת בחנות בגדים היא לא כעבודה בבאסטה בשוק הכרמל משש בבוקר עד הלילה, כשסוחבים ארגזים, עומדים בשמש וצועקים, או עבודה כסבל, או כמרצה שעומד מהבוקר עד הערב מול סטודנטים וצריך להיראות במיטבו, או מנתח בחדר ניתוח שמנתח במשך שעות. לא כדאי להיות אנשי צבא בזמן מלחמה. העניין הוא עבודה שעלולים לטעות בה והלחץ שאותן טעויות גורמות למי שעושה אותן. גם עורך דין שמייצג לקוח וצריך לחקור עדים או שהוא ננזף על ידי השופט. בכל עבודה ולא משנה מה יהיה תהיה עלולות לצוץ בעיות של חוסר ריכוז וטעויות. אבל זה גם תלוי באישיות של כל אחד".
"מי שנמצא בראש הפירמידה מועד יותר ללחץ כי רוב האחריות היא על כתפיו", הוסיף. "ככל שהתפקיד דורש יותר, ככל שהדרישה ממך יותר גדולה ומפקחים עליך יותר אנשים ויש לך יותר בוסים. אז תלוי מי הבוס שלך ומה הדרישות שלו, וגם מה הדרישות שלך מעצמך. זה תלוי גם בסביבת העבודה. למשל בבית החולים, אם אתה עובד עם אנשים שכיף לך איתם, אז גם אם החולים קשים, זה מקל על הלחץ. כל אחד צריך לדעת מה הם המקומות שבהם הוא יכול לברוח מהמתח. יש כאלה שקוראים ספר, אחרים מקבלים מסאז', אחר משחק כדורגל. חשוב גם לדעת כמה שעות אנחנו ישנים, כשפחות משבע ויותר מעשר זה לא בריא. חשוב גם איך אנחנו ישנים, מה היא איכות השינה".
ומה עם הלחץ שבו נתונים רופאים?
"אני זוכר שבסרטים הערביים של יום שישי, רופא היה נותן לפציינט שתי סטירות לחי. גם היום לפעמים בא לך לתת לו שתי סטירות לחי, אבל אתה מחייך ואומר לו שהוא צודק. כי פעם הפציינט היה חולה, היום הוא לקוח. ועדיין הם רואים רק את קצה הקרחון, כי רופא צריך לא רק לבוא לבית חולים ולטפל, הוא גם צריך לחקור ולקרוא ולהתקדם ולתת סמינריונים לכל הצוות. הוא צריך כל הזמן להתקדם ולהוכיח את עצמו, להישאר בבית חולים, לקבל מינוי אקדמי, להיות מרצה, מרצה בכיר, פרופסור, ויש גם הרבה פוליטיקה".