אין זה סוד שיש קשר בין אוכל ומצבי רוח ואפילו בין אוכל ודיכאון, אבל האם מזונות יכולים לסייע לסובלים מדיכאון? לאורך השנים לא מעט מחקרים ניסו לענות על שאלה זו. מחקר חדש, פורץ דרך, מעריך כי תזונה יכולה לשפר גם את מצבם של אנשים הסובלים מדיכאון בינוני ואף חמור.



דיכאון הוא מחלה שבה יש תנודות במצב הרוח, פסימיות, חוסר עניין והנאה ומצב רוח ירוד במשך שבועות ואף יותר. דיכאון נפוץ יותר בקרב נשים ומלווה לעתים בפגיעה בשינה, בירידה בתיאבון ובחיוניות. הוא משפיע על ההתנהלות היומיומית, ביחסים עם בני המשפחה, בתפקוד בעבודה ובלימודים, ובמקרים קיצוניים עד כדי ויתור על החיים והתאבדות.



אף על פי שיש טיפולים יעילים לדיכאון, פחות ממחצית הנפגעים בעולם מקבלים טיפול שלו הם זקוקים (יש מדינות רבות שבהן פחות מ־10% זוכים לטיפול הנדרש). הסיבות לכך מגוונות, כמו חסמים ודעות קדומות בכל הקשור למחלה, מחסור במשאבים וקושי באבחון מדויק. דיכאון ומצבים אחרים בתחום בריאות הנפש נמצאים במגמת עלייה ברחבי העולם. במאי 2013 פורסמה קריאה בעצרת הבריאות העולמית לתת מענה מקיף להתמודדות עם הפרעות נפשיות.


מה הקשר בין תזונה והפרעות נפשיות? ידוע ומוכח כי תזונה מאוזנת ואימוץ דפוסי אכילה נכונים משפרים רמות סוכר לא תקינות בדם, תורמים לאיזון לחץ הדם, מסייעים להפחתת כולסטרול גבוה ועוד. אך האם קיים קשר בין הרגלי אכילה ואיכות התפריט לבין דיכאון? האם אלה יכולים להיטיב גם עם הסובלים מדיכאון חמור? מחקרים שנעשו בבריטניה, ביפן ובספרד בקרב מבוגרים ובני נוער מעידים כי אלה שתפריטם היה מאוזן סבלו פחות מדיכאון, ומקרי ההתאבדות היו נמוכים בהשוואה לאלה שתפריטם היה לא בריא.



ד"ר פליס ג'אקה, מאוניברסיטת דיקן שבאוסטרליה היא חוקרת מובילה בעולם בבחינת הקשר בין תזונה ומצב נפשי. ג'אקה הובילה מחקר שתוצאותיו פורסמו לאחרונה בכתב העת "BMC Medicine", והן מעידות על ההשפעה הרבה שיש לאוכל על מצב רוח ועוד יותר מכך על דיכאון. המחקר מוכיח לראשונה שתזונה נכונה (תפריט ודפוסי אכילה) משפרת את מצבם של אנשים בדיכאון בינוני עד חמור. זהו מחקר תקדימי בזכות אופן ביצועו. להבדיל ממחקרים אפידמיולוגיים אחרים המתבססים על שאלונים למטופלים, במחקר זה השתתפו 67 גברים ונשים בדיכאון קליני בינוני עד חמור. התפריט שלהם קודם המחקר לא היה בריא. רובם נטלו תרופות לטיפול בדיכאון ולחלקם נלווה גם טיפול פסיכותרפי. הם חולקו לשתי קבוצות שהשתתפו במפגשים זהים עם תזונאית שהדריכה אותם בנוגע להרגלים בריאים.



ההבדל בין הקבוצות היה בתפריט: קבוצה אחת קיבלה תפריט ים־תיכוני (דגנים מלאים, פירות, ירקות, קטניות, דגים, בשר רזה, אגוזים, שמן זית ואלכוהול בכמות מתונה, כוס או שתיים ביום, רצוי יין אדום). הקבוצה השנייה המשיכה לצרוך את התפריט הלא בריא המוכר מהבית (מזון מעובד - דגנים ובשר, ממתקים, מזון מהיר ומטוגן). התפריט של שתי הקבוצות לא היה מוגבל בקלוריות. המטרה, כאמור, לא הייתה ירידה במשקל אלא בחינה של שיפור ברמת הדיכאון.



ואכן, אף על פי שלא היה שינוי במשקל, היה שיפור לטובה במצבם של המשתתפים בשתי הקבוצות. בקבוצה הראשונה שצרכה תפריט ים־תיכוני ונחשפה למפגשים עם התזונאית - השיפור לטובה היה משמעותי. בקבוצה שהשינוי לא היה בתפריט אלא רק השתתפות במפגשים עם התזונאית היה שיפור, אבל קטן יותר.



עוזר, לא מרפא



את ההשפעה של הדיאטה הים־תיכונית על המוח ועל דיכאון כדאי להסביר, אך יש להבין ולזכור שתפריט ים־תיכוני, טוב ככל שיהיה, אינו חלופה מיידית לטיפול התרופתי או לטיפול אחר בדיכאון. ללא הנחיות רופא הוא יכול לעזור להתמודד עם דיכאון, אבל לא לרפא אותו.



מה יש בתפריט הזה שמסייע? הימצאותם והיעדרותם של רכיבים מסוימים. יש להניח כי זו תוצאה של שילוב בין שני הדברים. ראשית, נבחן את הרכיבים המיטיבים. בתפריט ים־תיכוני מקורות החלבון מהחי עשירים במינרלים זמינים החיוניים למוח: ברזל, אבץ וויטמינים כמו B12. הדיאטה מכילה אחוזים גבוהים יחסית של שומן חד לא רווי שמקורו מאגוזים ושמן זית, החשובים לתפקוד תקין של המוח, ופחות שמנים שמקורם במזונות מעובדים כמו שמן סויה ושמן תירס המכילים חומצות שומן אומגה 6, שפחות מיטיבות עם המוח.



צריכה של פחמימות פשוטות (לחם ומאפים מקמח לבן, חטיפים וממתקים) מספקת אנרגיה למוח ולגוף. להשפעה של הסוכר בטווח הקצר על המוח יש יתרונות כמו שיפור מהירות התגובה, הזיכרון ומצב הרוח. אבל תפריט עם כמויות גדולות של סוכר, לאורך זמן, מעלה את הסיכון לעמידות לאינסולין, מוביל לשינויים מוחיים, להשפעה שלילית על המערכת העצבית, מערער את מצב הרוח ויוצר מצבים הדומים להתמכרות. תופעה זו נמנעת במקרים של צריכת דגנים מלאים כמו חיטה מלאה, תירס, שיבולת שועל או אורז מלא.



אפשר לאמץ את הדיאטה הים־תיכונית במקרים של דיכאון, על מנת לצמצם את כמות התרופות ואולי בשלב מאוחר יותר אף להימנע מהן. כך או כך, אפשר לנסות, בבחינת אם לא יועיל למוח, זה בטח לא יזיק, ואין תופעות לוואי. אימוץ דיאטה בריאה ללא ספק ישפר את המצב הגופני כולו ולא רק את המוח. 