פגיעה קוגניטיבית, מחלות נפש ונזקי עישון: הצד האפל של הקנאביס

בקנאביס ישנם כ- 500 חומרים פעילים עם השפעה על גוף האדם. חשוב לציין כי הקנאביס אינו מרפא. הוא רק מקל על חלק מהתסמינים  ומקל במידה משתנה מאדם לאדם על תחושת סבל וכאב. תופעות לוואי אחרות של השימוש בצמח עשויות להועיל לאדם חולה כמו הגברת התיאבון כשמדובר בחולי סרטן.  במקרים אחרים ההשפעה איננה חיובית כמו תאבון ואכילה לא מבוקרת לאדם שמן עם סכרת  קנאביס ניתן בעיקר להקלה על כאב כרוני נוירופטי להקלה על מחלות דלקתיות מסוימות וכן לטיפול בחולי סרטן בשלב הכימותרפיה.

"רופא מקבל החלטה לתת טיפול כזה למטופל שלו. על הרופא למלא טופסי בקשה למשרד הבריאות. ועדה של משרד הבריאות מעיינת בבקשה ומאשרת אותה או שלא. מדובר בהחלטה של הרופא בלבד משיקולים רפואיים ומעליו החלטת הועדה משיקולים רפואיים ולפי הקריטריונים שפורסמו. קנאביס אינו תרופה, אינו רשום כתרופה, ויעילותו ובטיחותו בשימוש למטרות רפואיות לא הוכחו. מבחינת הרפואה זהו מוצא אחרון ושמור לאנשים שהטיפולים המקובלים והמסוכנים פחות נכשלו בהם".

"הקנאביס גורם להאטה בתגובות, מה שעלול להיות מסוכן בנהיגה או ביצוע פעולות מסוכנות והחומרים הפעילים נותרים בגוף 22 יום לאחר השימוש האחרון. טיפול בקנאביס עלול לגרום להתמכרות שהגמילה ממנה עלולה לכלול - חוסר שקט, השתוקקות לחומר, סיוטים, הזעות, סחרחורות, רעידות, ועוד. לאדם לא מעשן, גורם עישון קנביס לנזק כאילו הוא מעשן כבד של סיגריות,  לאדם מעשן שימוש בקנביס מכפיל את נזקי העישון.  בנוסף, שימוש בקנאביס נמצא כגורם אפשרי להאצת הפרעות נפשיות רדומות כגון: דיכאון, פסיכוזות, סכיזופרניה, התקפי פאניקה וחרדה, ועוד".

"גם יש סיכון לפגיעה קוגניטיבית (תפקוד שכלי) בלתי הפיך לטווח ארוך", הסבירה ד"ר גור. "תופעות אלה תלויות מינון כך שככל שמשמשים יותר זה יקרה יותר ויהיה חמור יותר. פגיעה קוגניטיבית מתבטאת בהפרעות זיכרון בקשב בריכוז בלמידה. ביכולת ארגון מידע וחשיבה גבוהה.  בעיה נוספת היא שקנאביס פוגע בפריון של שני המינים, ופוגע בעוברים של נשים שמשתמשות בו בעת ההיריון. התוצאה עלולה להיות ילוד במשקל גוף נמוך ונזקים קוגניטיביים מולדים. ישנם סיכונים נוספים כמו תגובות בין תרופתיות וסיכונים נוספים פרטניים – לכן הרופא הוא זה שצריך להחליט על הטיפול ולקחת בחשבון את מצבו של המטופל".