בנובמבר 1983 הכריז נשיא ארצות הברית רונלד רייגן על חודש המודעות לאלצהיימר, מחלה שלקה בה כמה שנים אחר כך. מדובר בסוג הנפוץ ביותר של מחלת הדמנציה (שיטיון): פגיעה הדרגתית בתפקוד השכלי וההתנהגותי־רגשי. ירידה ביכולת החשיבה, בזיכרון, בדיבור, ביכולת לזהות אנשים וחפצים, בהתמצאות במרחב ובזמן שמובילה לקושי עד אי־יכולת לבצע פעילויות יומיומיות ולתקשר עם הסביבה. כחלק ממהלך המחלה, סובל החולה מתופעות של בלבול, רוגז, חשדנות, חרדה, מצב רוח דיכאוני, הזיות ואף פרצי תוקפנות. המחלה קשה לא רק לחולה אלא גם לבני משפחתו.
כמו רייגן, חלו במחלה גם ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר ואישים מוכרים נוספים. שכיחות מחלת הדמנציה על פי נתוני משרד הבריאות נאמדת ב־10% מבני 65 ומעלה. לעתים נדירות המחלה מתגלה בגילים צעירים יותר (מתחת ל־60). מספר החולים בדמנציה בישראל עומד על כ־150 אלף. נושא מטריד במיוחד המאפיין חולי דמנציה ואלצהיימר הוא איבוד משקל. מחקרים מצביעים על שיעורים גבוהים של 50%־90% בקרב חולי אלצהיימר.
לירידה במשקל השלכות בטווח הקצר והארוך. ירידה בתכולה הקלורית ובאיכות התפריט (פחות חלבון) גוררת תת־תזונה ופוגעת במערכות השונות בגוף. היא עלולה להביא לירידה במסת השריר, לפגיעה בתפקוד ובניידות, לפגיעה במערכת החיסון שגורמת לעלייה בסיכון לזיהומים, לתחלואה מוגברת ולימי אשפוז רבים יותר.
צריכה קלורית נמוכה מהרצוי נגרמת בגלל שינויים פיזיים, כמו ירידה ביכולת להשתמש בסכו"ם; שינויים פיזיולוגיים, כמו ירידה בחוש טעם וחוש ריח, בעיות בשיניים, קושי בבליעה והעדפות מזון שמשתנות; שינויים קוגניטיביים - החולה שוכח שאכל או שלא אכל או חסר את היכולת להביע את הרצון לאכול; ושינויים התנהגותיים כמו חשדנות, דיכאון או אדישות.
הפתרונות יעילים ופשוטים, אבל נדרשות סבלנות והתמדה, מדגישה גלית שניר, דיאטנית קלינית במרכז רמת גן לאלצהיימר בשירותי בריאות כללית: "כדאי להתייחס לשיפור התזונה של חולים דמנטיים בשלושה ערוצים עיקריים ולשלבם במקביל: 1. בחירה נכונה של התפריט, מרכיביו ואופן ההגשה. 2. סביבת הארוחות. 3. המלצות לבני המשפחה והצוות כיצד לתווך את האוכל לחולים".
התפריט:
• כדאי להגיש את המזון על פי חשיבות תזונתית. תחילה את המזון האיכותי, בעיקר זה המכיל חלבונים כמו ביצים ודגים ושצפיפותו הקלורית גבוהה, כמו אבוקדו וטחינה, לאחר מכן דגנים ורק בהמשך מרק או פירות. עם ההתקדמות בגיל ובמהלך המחלה נדרשת פחות הקפדה על מגבלות תזונתיות כמו תפריט דל מלח או דל שומן, כדי שלא להפחית את התרומה הקלורית ולצמצם את התפריט בגלל העדפות קולינריות (לאוכל עתיר כולסטרול, למשל).
• הסיכוי לאכילה עולה כשמוגש אוכל עדתי מסורתי, למשל, כשהטעמים מודגשים על ידי תיבול - שום, פלפל או כמון.
• במחקרים נמצאה העדפה ברורה לאוכל מתוק. יש עלייה בצריכת המזון בכלל כתוצאה מהגשת מזון מתוק. לכן במקרים של סוכרת מקילים במקצת את הגבלות הסוכר.
• לעתים נדרשת העשרה קלורית ותזונתית במשקאות ובתוספי תזונה, על פי המלצה מקצועית של רופאים ודיאטנים.
סביבת האכילה:
• אווירה טובה וסביבה נעימה בזמן הארוחות מסייעת לסועד וגם למטפל בו, שמאכיל אותו. מוזיקה רגועה, חדר מאוורר ומואר תורמים לכך.
• חשוב להקפיד על כך שאם החולה מרכיב משקפי ראייה או נעזר במכשיר שמיעה, הוא ישתמש בהם בזמן הארוחות.
• מיעוט כלים על השולחן, בחירה של סוג הכלים והסכו"ם, צלחות עם שוליים גבוהים, עם אפשרות קיבוע לשולחן (ואקום), ידיות עבות לסכו"ם, ואף הגשת מזון כך שתתאפשר אכילה נוחה בידיים, למי שמתקשה באחיזה.
• הגשת המזון במנות ביס קטנות בדומה לסושי, מאפים במנות אישיות וקטנות במיוחד, כריכונים על פרוסות בגט ועוד - כל אלה מקילים על אכילה עצמאית.
• צבעים שונים בצלחת מגבירים את הגירוי החושי לחולה. כדאי למשל להגיש פירה בצלחת אדומה ולא צהובה או לבנה. שינויים אלה נראים קטנים וקוסמטיים, אבל הם בעלי השפעה לא מבוטלת על הגדלת כמות המזון שהחולה יאכל.
המטפלים:
כאמור, גם למי שתומך בחולה בזמן הארוחה תפקיד מפתח בהצלחתו לאכול טוב יותר.
• חשוב ליצור קשר עין בזמן ההאכלה.
• להסביר לאט ובמינימום מילים מה אוכלים.
• לשים לב לתגובות מילוליות ובלתי מילוליות.
• מגע פיזי לעתים תורם אף הוא.
• בכל מקרה, אין להכריח או לכפות אוכל על הסועד.
סקירה נרחבת של מחקרים שבדקה מהן שיטות ההתערבות היעילות ביותר על מנת לשפר ולשמר צריכת מזון ומשקאות בקרב חולים דמנטיים, מצאה כי מתוך 43 התערבויות מבוקרות, אלו שהתמקדו בהתערבות חברתית היו היחידות שהראו שיפור באיכות החיים ובמעורבות של החולה לאורך זמן (ארוחות בסגנון משפחתי או ארוחות עם הצוות). תפריט עם תוספים הראה שיפור קל בטווח הקצר. התערבות חברתית היא אכן יעילה, אבל אין להסתפק בה. יש למצוא את הפתרון המתאים לכל חולה, לפי המגבלות שלו.
על אף הכאב, הקושי והתסכול של בני המשפחה התומכים בחולה, הבנת מצבו היא הדרך היעילה והטובה להתמודדות עם מחלתו. לא לכעוס עליו, להתרכז פחות בעבר, בהשוואה לאדם שהיה לפני המחלה, ויותר בהווה - לנסות להפיק את המיטב מהזמן המשותף.
לייעוץ בנושאי תזונה:אבוקדוס - קידום בריאות: [email protected]