אני בן 67 ועתיד לעבור ניתוח פרוסטטה דרך איבר המין, אף שעברתי ניתוח דומה לפני שלוש שנים. אני נדרש ללכת לשירותים כל עשר דקות, ובבדיקה נאמר לי שיש לי צלקות. מדוע עלי לעבור ניתוח שוב? האם עלולים לפתוח את הבטן בניתוח?
"הניתוח שאתה צריך לעבור הוא לאזור כיס השתן, דרך איבר המין. כשמבצעים את ההליך אפשר לראות ולגלות מה בדיוק הבעיה שממנה אתה סובל. זה לא ניתוח מסובך, אך כל ניתוח הוא עדיין ניתוח. הניתוח שאתה אמור לעבור הוא למעשה ניתוח אנדוסקופי, שבמהלכו נכנסים עם כלים לאזור דרך פתח השתן באיבר המין, מסתכלים על הצלקות ומחליטים מה לעשות. ייתכן שהצלקות גורמות לך לחסימה ולהפרעה בזרימת השתן. ייתכן שצריך לנקות את האזור ולאפשר לך זרימה יותר טובה וזה מה שיבצעו בניתוח. אין סיבה שיפתחו לך את הבטן במהלך ניתוח כזה, אחרת היו עושים לך מלכתחילה ניתוח פתוח. ניתוחים כמו הרניה וכיס מרה נעשים דרך נקבים בבטן. במקרים שבהם הניתוחים מסתבכים, נדרש לבצע ניתוח פתוח, אך במקרה שלך, אם הוחלט על ניתוח סגור, אין סיבה לבצע משהו אחר".
למי מומלץ לבצע בדיקות גנטיות להתאמת תרופות פסיכולוגיות?
"הבדיקה מומלצת לחולים הסובלים מבעיות פסיכיאטריות ולחולים בדיכאון שמצבם לא משתפר והם לא מגיבים למגוון סוגי הטיפולים התרופתיים המוצעים להם. במקרים אלוניתן על ידי בדיקה גנטית, באמצעות דגימת רוק, לסייע למצוא את הטיפול המתאים להם. זו בדיקה יקרה, אך במצבים הללו היא יכולה להיות יעילה. יש להביא בחשבון כי הרבה מאוד אנשים הסובלים מבעיות נפשיות לא מרוצים מהטיפול שניתן להם לא משום שהתרופה לא מתאימה למצבם, אלא כי מצבם הנפשי גורם להם באופן מודע או לא מודע להתלונן ולהעדיף לא להרגיש טוב ולהישאר חולים. אלו הם אנשים שיש להם רווח משני מהמחלה. היא נותנת להם לגיטימציה (לרוב לא מודעת) ורצון להישאר חולים. יש למחלה תפקיד בקיום שלהם ובחיים שלהם. לדוגמה, ישנם אנשים מבוגרים שבאמצעות המחלה שומרים את הילדים קרובים אליהם וגורמים להם להתקשר ולבדוק לשלומם. ברוב המקרים נעשית מניפולציה לא מודעת כדי לקבל תשומת לב".
אני בת 64, ובחודש האחרון מרגישה רעד באצבעות הידיים, בעיקר באגודל יד ימין במפגש של האצבע והאגודל כשאני מנסה להחזיק עיפרון. מה עלי לעשות?
"ישנם מספר רב של סוגי רעדים. בדרך כלל צריך לבצע בדיקה על ידי נוירולוג כדי לבדוק את סיבת הרעד. יש רעד שנובע מניסיון לבצע פעולה מסוימת כמו לקחת עיפרון ביד, ויש רעד במנוחה, כאשר אני לא מתכנן לעשות דבר עם הידיים והן מתחילות לרעוד. יש רעד שמופיע עם נוקשות שרירים ויש רעד שלא. יש גם רעד שמופיע בגלל מתח שרירים כמו אצל אנשים שעושים פעילות גופנית. אי אפשר לדעת את סיבת הרעד בלי לבדוק אצל רופא. ייתכן שהרעד גם יעבור לבדו, וייתכן שזה רעד כתוצאה מלחץ. יש הרבה אנשים שיש להם רעד כשמסתכלים עליהם, גם בגיל צעיר, כמו לילדים בני 3. אני נוירולוג, ופונים אלי רבים בנוגע לרעידות. לא בהכרח הן תמיד משמעותיות. לא צריך ישר להיכנס לחרדות ולחשוב על פרקינסון וטרשת נפוצה. בגוגל יש רק מחלות מפחידות. עלייך לבצע בדיקה ואף לבדוק את בלוטת המגן. לפעמים גם פעילות יתר של בלוטת המגן יכולה לגרום לרעד. לאחר שתגלי את סיבת הרעד, התייעצי עם הרופא שלך על הצעדים הבאים לטיפול".
אני בת 74. באילו מצבים אתה ממליץ לבצע בדיקת סי־טי? כמה פעמים בשנה מותר לבצע בדיקה זו?
“סי־טי עושים כשאין ברירה או כשצריך לאבחן. אני לא שולח לסי־טי חולה שכואב לו הראש, חולה שמשתעל או חולה שכואב לו הגב. אם יש חשד למחלה שניתן לאבחנה בסי־טי, ויש סימנים בבדיקה רפואית, אז עושים. בנוסף, אפשר לשלוח לסי־טי לצורכי מעקב אחר מחלה ידועה, למשל אם מצאתי אצל חולה גידול שפיר במוח ואני רוצה לעקוב אחר הגידול. אם אני רואה שהגידול גדל, אני שולח לבדיקה נוספת כעבור חצי שנה. אדם שנפגע בתאונת דרכים לעתים עושה בדיקת סי־טי כל 3־4 ימים, לפי הצורך. כשמדובר באנשים צעירים או בתינוקות, אני אמנע משימוש בסי־טי כדי לא לחשוף אותם לקרינה רבה. אם מדובר באדם בוגר מעל גיל 70, אני לא אחשוש שהוא יקבל סרטן מהקרינה בגיל 158. היום רוב מכשירי הסי־טי משתמשים בכמויות קטנות יחסית של קרינת רנטגן בניגוד למכשירים הישנים. אפשר ורצוי לפעמים להחליף את בדיקת הסי־טי בבדיקת אם־אר־איי. יש מצבים שבהם רואים טוב יותר את הממצאים דווקא בסי־טי ויש כאלה שבאם־אר־איי. הכל תלוי מקרה, לפי האבחנה ולפי הצורך. אם בדיקת סי־טי עולה למשל רק כ־400 דולר, אז בדיקת אם־אר־איי תעלה כ־4,000 דולר בערך. לרפואה יש תקציב - אם יש אפשרות לבצע בדיקה זולה, לא יבצעו מראש את הבדיקה היקרה, אלא אם מדובר במקרים מיוחדים. טרשת נפוצה, למשל, ניתן לגלות רק באם־אר־איי עם חומר ניגוד. לכן אם את עושה בדיקת סי־טי שלוש פעמים בשנה, ואפילו יותר, בגילך את יכולה לישון בשקט".
שיחות אלו אינן מהוות המלצה רפואית אישית. תמיד יש להתייעץ ולהיבדק על ידי רופא המשפחה או רופא מומחה.
מתוך תוכניתו של פרופ' רפי קרסו, בכל יום שישי ב־13:00 ב־103FM
עריכת תוכן 103FM: איתמר זיגלמן