48 תרופות לסרטן אושרו לשיווק על ידי הסוכנות האירופית לתרופות (EMA) בשנים 2009־2013. לראשונה, במחקר שבדק את יעילותן גם בדיעבד, גילו חוקרים מלונדון כי יותר ממחציתן אינן יעילות – לא בהארכת תוחלת חייהם של החולים ולא בשיפור באיכות חייהם. המחקר, שפורסם לאחרונה בכתב העת היוקרתי British Medical Journal (BMJ) ובדק את יעילותן של אותן תרופות לפי 68 התוויות (סוגי השימושים הרפואיים בתרופה), הראה גם שבנקודת הזמן שבה נהפכו הטיפולים נגישים לחולים, 57% מהשימושים בתרופות לא הראו יתרונות מוכחים, לא להישרדות ולא לאיכות חיים, ורק 29 מבין 68 ההתוויות הוכיחו יעילות מובהקת.
כמו כן, כמעט שני שלישים מהטיפולים לא הוכיחו הצלחה בריפוי החולים ובהישרדותם, ורק עשירית מהם הוכיחו שיפור באיכות החיים. באופן כללי,לאחר מעקב של כחמש שנים מזמן אישור התרופה (3.3־8.1 שנים), רק 24 מההתוויות (35%) הראו שיפור בהישרדות או באיכות חיים. במקרים שבהם כן ניכר שיפור בהישרדות, החוקרים טענו שבכמעט מחצית המקרים היא הייתה חסרת משמעות קלינית.
29 מהתרופות - בסל הבריאות הישראלי
יצויו כי כלל התרופות הללו על פי אותן התוויות מאושרות לשיווק בארץ. כמו כן, 29 מהן מאושרות במסגרת סל הבריאות וממומנות דרכו, וארבע נוספות מועמדות להיכנס לסל של 2018, במסגרת הדיונים המתקיימים בימים אלה. פרופ' נתן צ'רני, אונקולוג בכיר מבית החולים שערי צדק וחבר באיגוד האירופי לרפואה אונקולוגית (ESMO): "במקרים רבים סומכים על מדד אקראי כשבאים להעריך אם הטיפול גורם להטבה אצל החולים, וחלק גדול מהאישורים בעת האחרונה מבוססים על המדד האקראי הזה. בפועל, גם בארץ, לא כל תרופה שמקבלת רישיון שווה. מכאן גם חשיבותה של ועדת הסל, שאחראית לעשות את האבחנה בין רישוי למימון במסגרת הסל, כדי לא לבזבז כסף לציבור". עם זאת, פרופ' צ'רני מדגיש כי במחקר האמור "החוקרים נשענים על קריטריונים מאוד צרים להוכחות ליעילות, ויש כמובן תחום אפור".
מהוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות נמסר: "הוועדה הציבורית להרחבת סל שירותי הבריאות דנה בתרופות ובטכנולוגיות המועמדות לסל, ומתייחסת למכלול המחקרים שבוצעו לגביהן לאורך השנים לבחינת בטיחות ויעילות, ככל שנעשו, לצורך קבלת החלטות הנתמכת על ראיות מדעיות, לצד שיקולים נוספים״.