ועדת הבריאות של הכנסת אישרה היום (רביעי) פה אחד את תקנות סימון המזון הארוז. לפי התקנות, מזון המכיל כמויות גבוהות של סוכר, נתרן ו/או שומן רווי יסומן במדבקות אדומות ועליהן כיתוב לבן: שומן רווי בכמות גבוהה, נתרן בכמות גבוהה, סוכר בכמות גבוהה. התקנות מבהירות כי אם אין סימון אדום על אריזת המזון, אין זה מצדיק הצגה של המזון כבריא, מומלץ או מאושר על ידי משרד הבריאות.
עם זאת, בעוד שהציפייה היתה שהתקנות ייכנסו לתוקפן בחודש מרץ הקרוב, נקבע היום שהתקנות ייכנסו לתוקף בעוד שנתיים, ב-1 בינואר 2020, ובשני שלבים במקום שלושה כפי שתוכנן: בשנה הראשונה יהיו הקלות בקריטריונים לסימון במדבקה אדומה. לטענת מנכ"ל משרד הבריאות, משה בר סימן טוב, הדבר הכרחי בשל מגבלות רגולטוריות (החוק שיזמה שרת המשפטים לפיו שינוי בסימון מזון ייכנס לתוקף שנתיים לאחר תום השנה שבה נחקק, אלא אם ועדה מייעצת מחליטה אחרת).
כזכור, רק לפני כחודש וחצי הודיע משרד הבריאות על סיום העבודה על תקנות הועדה לאסדרת מזון, וזאת לאחר שנה וחצי של עבודה, והוגשו לוועדת הבריאות של הכנסת. תחילת הרפורמה היתה אמורה להיות מיושמת החל בחודש מרץ 2018, בהנחה שוועדת הבריאות היתה מאשרת אותן, כפי שכאמור תוכנן.
לאחר מספר מחלוקות בנושא, הוחלט היום בין השאר כי גבינה צהובה, גבינות קשות וחצי קשות, תחליפי מזון לפעוטות בני שנה ומעלה, אריזות שקופות (אלא אם סומנו יחידות המזון שבתוכן), פורמולות לצורך הרזיה והפחתת משקל, שמן קוקוס ושמן דקל - לא יוחרגו מהתקנות.
לעומת זאת, כן יוחרגו מהתקנות יחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר, מרקים יבשים, מזון המורכב מרכיב אחד בלבד (גם אם הוסף לו תבלין אחד), אבקת תיבול ותערובת תיבול, משקה משכר, שמני מאכל צמחיים ושמן זית אשר עומדים בתקן. עוד הוחלט כי כמות הנתרן ל-100 מ"ל מזון מוצק שתסומן במדבקה אדומה תהיה 300 מ"ג ומעלה, ולא 400.
הוועדה, בשמה המלא הוועדה לאסדרה של תזונה בריאה, הגישה לראשונה בנובמבר אשתקד את המלצותיה לשר הבריאות יעקב ליצמן, כשמאז התקיימה עבודה מרוכזת לגיבוש התקנות. עיקר התקנות קשורות בסימון מזון בחזית האריזה אינפורמטיבי ושיפוטי- סימון חיובי וסימון שלילי; הגבלת שיווק ופרסום מזון מזיק עם דגש על פרסום ושיווק לילדים ולנוער; רה פורמולציה של מזונות שונים להפחתת נתרן, סוכר ושומן רווי; רגולציה תזונתית על תזונה במערכות החינוך השונות; ידום תזונה בריאה במפעלים גדולים המוזנים על ידי המדינה ועוד.
ח״כ מירב בן ארי (כולנו) אמרה: "רפורמת סימון המוצרים היא רפורמה נכונה וחשובה, אני מקווה מאוד כי בעקבות האישור, הציבור אכן יקנה מוצרים בריאים יותר. התעשייה הישראלית כבר עושה צעדים חשובים וראויים בהורדת סוכר, נתרן ומלח ממוצרים הקיימים היום. חשוב לקדם את הרפורמה בלי להשמיץ את התעשייה הישראלית, אבל הכי חשוב שהציבור ידע לשמור על אורח חיים בריא המשלב תזונה נכונה״.
ד"ר אורלי טמיר, מנהלת התכנית הלאומית לסוכרת: "הדחייה בתקנות היא מסר של חולשה, אין כלים משמעותיים אחרים בינתיים לשפר את איכות התזונה של האוכלוסייה, למומנטום יש משמעות אדירה ולכן חשוב היה להתחיל ברפורמה מיד. ההרגלים בתחום התזונה ממשיכים להשתרש, הילדים גדלים והנזקים גוברים".
מנגד, מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב גם הדף את הטענות בנוגע לדחייה בתקנות, כשלדבריו "אנחנו פועלים על פי החוק ובסופו של דבר תהליך סימון המזון התקצר והמועד הסופי נקבע מוקדם מהתכנון המקורי, כי המטרה שלנו היא לא שיהיו הרבה סימונים אדומים, אלא שהיצרנים ישנו את הרכב המוצר". לדבריו, ״מדובר ברפורמה ענקית שנתקלה בלא מעט התנגדויות ולחצים מהארץ ומחול וצלחנו מכשול עצום היום בכנסת, אני מודה לכל חברי הכנסת שתמכו במהלך שלנו, בראש ובראשונה לח״כ הרב יעקב ליצמן שיזם את הרפורמה כשר בריאות והוביל אותה כמעט עד קו הגמר בנחישות ומנהיגות ולח״כ אלי אללוף יו"ר הוועדה שהוביל את הדיונים המורכבים במהירות וביעילות".
בר סימן טוב התנגד להחלת הרפורמה בשלב אחד בלבד, והסביר: "אנחנו לא רוצים שהלקוחות ייכנסו לסופר והכל יהיה צבוע באדום. עדיף שהחך הישראלי יתרגל לטעמים החדשים בהדרגה. ההצעה היא מידתית וסבירה. אני לא רואה בתעשייה אויב".
12 חברי כנסת הצביעו נגד החרגה מהתקנות של הגבינה הצהובה וגבינות קשות וחצי קשות נוספות. חברי הכנסת מיכל בירן ואיתן ברושי (המחנה הציוני) תמכו בהחרגתן, וח"כ מירב בן ארי (כולנו) נמנעה. ח"כ ברושי דרש הצבעה חוזרת ("רביזיה") על נושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. יו"ר הוועדה, ח"כ אלי אלאלוף, הטיח בח"כ ברושי: "הגעת לדיון הזה כדי להיות נציג של אינטרסים?". ברושי השיב לו: "אל תחנך אותי. כאילו שלמשרד הבריאות אין אינטרסים".
במהלך הדיון פנתה ד"ר ורד קאופמן-שריקי מאוניברסיטת אריאל לחברי הכנסת ואמרה: "מחקרים רבים קושרים גבינה צהובה להיראות גבוהה של מחלות לב. עודף נתרן בגבינה הצהובה מתחרה עם הסידן, ולפיכך זה אינו מקור טוב לסידן". מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב: "בסך הכל מיידעים את הצרכן שיש רמות גבוהות של נתרן או שומן רווי והוא יידע לעשות את הבחירה המושכלת עבור עצמו. אין הצדקה להסתיר את המידע הזה מהציבור. אני אומר ליצרנים: תפחיתו נתרן מהגבינה הצהובה". המדען הראשי של תנובה, זאב פיקובסקי, אמר: "אין גבינות אחרות שדומות לגבינה הצהובה; הגבינות הרכות דלות בסידן". המשנה למנכ"ל מחלבות גד, איתי ברק, טען: "אי אפשר להחריג גבינה רק מסוג אחד. יש קטגוריה שלמה של גבינות קשות; גבינה צהובה היא רק חלק מהקטגוריה הזאת".
12 חברי כנסת התנגדו לביטול הפטור מסימון שניתן ליחידת מזון ששטח קדמת האריזה שלה אינו גדול מ-25 סמ"ר. ח"כ יעל כהן-פארן (המחנה הציוני) התריעה כי כתוצאה מכך יעברו התעשיינים לייצור אריזות קטנות יותר ורבות יותר, וכך תיפגע איכות הסביבה. ח"כ יעל גרמן (יש עתיד): "דווקא במוצרים שהילדים צורכים לא תהיה מדבקת אזהרה". ח"כ נורית קורן (הליכוד) דרשה הצבעה חוזרת ("רביזיה") על נושא זה, והיא תתקיים בשבוע הבא. בר סימן טוב הסביר: "אנחנו מיישרים קו עם התקן האירופי, כך זה במדינות אירופה".
רביזיה נוספת שתתקיים בשבוע הבא היא על סעיף לפיו משווק גדול לא ימכור מזון שאמור להיות מסומן, אלא אם קיבל הצהרה של היצרן או היבואן כי בידיו מסמכים המעידים על החישובים או הבדיקות שעליהם התבסס הסימון התזונתי. לטענת ח"כ מירב בן ארי, אשר ביקשה את הדיון המחודש בסעיף, זוהי הכבדה מיותרת על התעשיינים.
יו"ר הוועדה ח"כ אלאלוף סיכם את הדיון ואמר: "בניגוד לטענות, לא נלחמנו כאן עבור שום גוף. טובת האזרח ובריאותו הם שעמדו לנגד עינינו. על הלוביסטים לעשות חשבון נפש בהפעלת ההשפעה שלהם בנושא הזה".