החורף התחיל רשמית ב־21 בדצמבר, אבל נראה שיש כאלה שהתאריך לא מדאיג אותם במיוחד. גם השנה רבים החליטו לעבור את העונה הקרה בלי להתחסן נגד שפעת, ביניהם גם כאלה המוגדרים כאוכלוסיות בסיכון. מאז החלו מבצעי ההתחסנות בקופות החולים, בסוף ספטמבר, התחסנו נגד שפעת כמיליון וחצי איש, שהם כ־18.1% מכלל המבוטחים בקופות החולים. כך, על פי נתונים עדכניים ביותר של משרד הבריאות. 

מספר זה נמוך מזה של השנה שעברה (19.7%), אך גבוה מזה שלפני שנתיים (17.6%). בקרב ילדים בגילי שישה חודשים עד חמש שנים אחוז המתחסנים עומד על 17.4%, שהם כ־147 אלף מתחסנים. עיקר המחוסנים הם בגילי 65 ויותר, ושיעור המתחסנים בקרבם עומד על 57.2% (כ־586 אלף מתחסנים). מספר החיסונים שנרכשו על ידי קופות החולים נאמד ב־1,915,000 חיסונים (מאוחדת - 250 אלף, לאומית – 115 אלף, כללית -  1,100,000 ומכבי – 450 אלף). 
 
באגף לאפידמיולוגיה במשרד הבריאות ידוע על 14 חולים שחלו בשפעת ומצבם קשה, ועל ארבעה שנפטרו מהמחלה. לרוב החולים הללו היו גורמי סיכון ידועים לתחלואה קשה משפעת, ורובם לא התחסנו השנה כנגדה. מנתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות עולה, שמתוך 484 דגימות שנאספו מאז השבוע הראשון של אוקטובר, 85 דגימות נמצאו חיוביות לשפעת. עם זאת, מספר זה אינו מהווה אומדן מדויק וגם לא מקסימלי, היות שמדובר במדגם שמרפאות ברחבי הארץ שולחות למשרד הבריאות באופן התנדבותי, והמשרד מתייחס לכך כאל אינדיקציה כללית. כמו כן, מדובר רק בחולים שהגיעו  לטיפול עקב תחלואה נשימתית.
 

"באופן כללי, אנחנו מחסנים את הילדים בכל החיסונים המומלצים", מספרת שרה ריין מירושלים, אם לשני ילדים בגילי שנתיים ו־3. "אני סומכת על הרופאים ועל המדע. אני נתקלת בכל מיני תיאוריות על אינטרסים כביכול שיש לרופאים, אבל כשאני הולכת לרופא שלי עם שני הילדים, והוא אומר לי לחסן אותם נגד שפעת, אז אני מחסנת, כי אני סומכת עליו".
 
גם לעדי מלכה ממושב שפיר היה ברור שתחסן את בנה אליה בן השנה וחצי. "מהרגע שהכנסתי את אליה למעון, הוא חולה. לכן החלטתי לחסן אותו על פי המלצת הרופאים והאחות בטיפת חלב, וכשלקחתי אותו לחיסון, החלטתי להתחסן בעצמי".
 
ברנדה (82) וברנרד (92) גולדבלום מירושלים מתחסנים כבר למעלה משני עשורים. ברנדה מספרת כי הם "התחסנו לפני כמה חודשים ולא הייתה שום תגובה או תופעת לוואי. זה היה מאוד פשוט. אנחנו מקפידים כל שנה להתחסן, ומאז אולי היה לנו צינון, אבל אף פעם לא שפעת. זה כמו ללכת לרופא שיניים לבדיקה רגילה, אחד מהדברים שעושים פעם בשנה. זה כל כך ברור ומובן מאליו, כיוון שבגיל שלנו אומרים שלשפעת עשויות להיות השלכות רציניות".
 
אלא שכפי שמתברר, לא כולם רואים בכך עניין מהותי, לעתים אף מתוך עיקרון. איל נריה ניסן מרמת גן מספר: "אני בוחר שלא להתחסן נגד שפעת ולא לתת לאבי בן ה־82 להתחסן בעצמו. אני יודע שרכיבי החיסון כוללים כספית ומתכות כמו אלומיניום. בשום אופן לא אתן חיסון לילד או למבוגר. הרופאים בעצמם לא מתחסנים. הם דוחפים את החיסונים לפציינטים כדי לקבל בונוס כספי. זה הכל מסחר בכסף על הגב של הבריאות של כולנו".
 
אושרה בלפולסקי מחיפה, אם לארבעה בגילי שנה עד 10, טוענת כי "הבחירה להימנע מחיסון לשפעת מתחילה מההבנה שאף אחד מחיסוני השגרה לא נבדק כראוי. בכל הניסויים הקליניים של החיסונים, קבוצת הבקרה אינה מקבלת פלסיבו אלא תרכיב אחר שיכול להיות חיסון שונה או תרכיב המכיל את כל החומרים הנלווים, רק ללא הפתוגן. בצורה כזו, אין שום דרך לדעת מה ההיקף האמיתי של תופעות הלוואי. צריך להבין שאנחנו חשופים לווירוסים ולחיידקים כל הזמן. אם נפתח תסמיני מחלה או לא, תלוי רק בתפקוד מערכת החיסון שלנו ולא בכמה אנשים סביבנו חולים. אני לא יודעת אם נחשפנו לשפעת בעשר השנים האחרונות, כנראה שכן, אך בני משפחתי ואני מעולם לא פיתחנו תסמינים מעבר לצינון קל".
 
טל דן, סטודנטית לריפוי בעיסוק מירושלים, החליטה השנה לאחר התלבטויות שלא לחסן את בתה, הקרובה לגיל שנתיים. לדבריה, "באמת התלבטתי, אבל בסופו של דבר אני מעדיפה שהיא תתחסן בעצמה, שהמערכת החיסונית שלה תעבוד. אם נותנים חיסון, מערכת החיסון לא מתחזקת. אני נותנת לבתי מוצרים טבעיים וויטמינים ואני סומכת על זה".
 
גם רחל שם־טוב, מאזור ירושלים, אם לשישה ילדים בגילי שנה עד 12, העוסקת בדיקור סיני, בוחרת לא לחסן אותם. לדבריה, "ילד שיודע לחלות ולהבריא בכוחות עצמו, מקבל מתנה עצומה לחיים. זה חלק מתהליך הגדילה הבריא שלו. אני מעדיפה לתת לילדים שלי את הכלים הנכונים להיות מספיק חזקים כדי להתמודד, ושמערכת החיסון שלהם מלכתחילה תהיה חזקה ותדע לא לחטוף את הנגיף. ואם כן יחלו - ידעו להתמודד איתו בעזרת תזונה טובה, איזון והכלה רגשית, נשימה, דיקור סיני וצמחי מרפא במידת הצורך. 
 
"כל זה כמובן כשמדובר על ילדים בריאים, בלי רגישות מיוחדת. נדיר שאני נתקלת בביקורת מהסביבה. האמת היא שאני מרימה גבה כשאני שומעת על הורים שכן מחסנים. במיוחד לנוכח האחוזים הנמוכים של יעילות החיסון בשנה שעברה".