המרוץ לרזון: אז מהי הדיאטה האולטימטיבית והיעילה ביותר?

פגישה במסדרונות מערכת "מעריב" הייתה נקודת המפנה. כשארבעתנו נפגשנו ליד המטבחון והבנו שמפאת רוחבנו לא נוכל לעמוד בו יחד, חייכנו. אחר כך הורדנו מבט אל עבר הכרס שלנו ואז הצהרנו: חייבים לעשות שינוי. זה היה הרגע שבו החלטנו לצאת במסע משותף אל עבר הרזון. כל אחד מאיתנו בחר באחת מארבע דיאטות נפוצות יחסית: שומרי משקל, חלי ממן, Dash והדיאטנית ריטה כפיר. החלטנו מראש שנעדכן זה את זה בהתקדמות ובירידה במשקל, אבל לא לצורך תחרות.

הרי יש קריטריונים רבים שקובעים איך כל אחד יגיב לתזונה החדשה: התאמת התפריט לאורח החיים, ההיסטוריה האישית של הדיאטות (ככל שאדם עשה יותר דיאטות, הירידה תהיה קשה יותר), המטבוליזם (חילוף החומרים הולך ופוחת עם הגיל) ועוד. אני מניח גם שמוטיב החשש נכנס למשוואה, ויותר מזה: מי רוצה גם לא לרדת מספיק במשקל, ועוד להיות מוכרז כמפסיד בתחרות? אז ויתרנו. יצאנו לדרך, ארבעה שמנמנים עם BMI שנע מהשמנת יתר, דרך השמנת יתר חמורה ועד "הלו, אם לא תיקח את עצמך בידיים, תתפוצץ או שתגיע במהרה לצנתור".

אבי ליטל (108.5 קילוגרמים, 1.86 מטרים, בן כ־60), הצטרף לקבוצת שומרי משקל אצל המדריך רון דגן. "כשנשאלתי כמה אני רוצה להוריד ממשקלי, אמרתי שאשמח להשיל 10־12 קילוגרמים", הוא מספר. "קיבלתי כמה חוברות הסבר התואמות את משקלי ורצוני וכמובן את חוברת הנקודות הידועה של שומרי משקל".

לליטל הוקצו 35 נקודות יומית, ומהן הוא הרכיב את התפריט שלו. כבר אחרי שתי שקילות, כלומר שבועיים, המשקל הראה ירידה של כשני קילוגרמים. אלא שאז הגיעו החגים, ואיתם שלל הפיתויים. "המפגש האחרון לפני ראש השנה הוקדם מיום שישי לרביעי בגלל ערב החג. רון הזהיר במהלכו חזור והזהר מפני התנפלות על ארוחות החג המפתות. 'אני מזכיר לכם שהחג מתחבר לשבת, ומדובר בארבעה ימים של ארוחות', הוא אמר. 'אני מאשר לכם בערב החג מעט לחרוג, אבל בימים הבאים תחזרו לשגרת הנקודות ותזכרו: ערב החג הוא רק ערב אחד'".

בערב יום הכיפורים נערך המפגש הבא, וליטל הגיע אליו עם חששות כבדים. זה באמת היה שבוע פחות טוב למי שנמצא בדיאטה. "מה רבה הייתה הפתעתי שבין השקילה בערב ראש השנה לבין השקילה בערב יום הכיפורים עלה שנפרדתי מ־800 גרם ממשקלי. זכיתי למחמאות רבות", הוא אומר בגאווה. "איך זה קרה? השתדלתי לעקוב אחרי ההוראות, וחשבתי פעמיים לפני כל העברת מזון מהכלי המרכזי לצלחת האישית שלי".

14 שבועות אחרי שהצטרף לקבוצה, הוא התגאה לספר לנו שנפרד משבעה קילוגרמים ממשקלו. "הבנתי מעל לכל ספק שכדי לרזות לא די רק בכוח רצון או בשינוי הרגלים, אלא יש צורך להימצא במסגרת קבועה", הוא מספר. "הקבוצה שאליה אני משתייך היא קבוצה תומכת עם מדריך נהדר שמעביר את ההרצאה השבועית בקלילות ובהומור. אגב, מדובר בקבוצה של עשרות בנות מול שלושה גברים בלבד. אני יכול להעיד שהיחס הזה מגביר את הרצון להגיע לשקילה השבועית ולעשות הכל כדי לחייך בסיומה".

לרוץ עם הילד

אצל השמנמן השני שלנו, צחי נחום, ההחלטה להתחיל בתהליך ירידה במשקל התגבשה עוד קודם, ורק הייתה זקוקה לדחיפה. "החלטתי שמספיק", הוא משחזר. "דברים שעשיתי בשגרה הפכו להיות משימות לא פשוטות, השינה נפגמה והתחלתי להרגיש רע. כבר חשתי שאני נטל על המשפחה".

נחום (46) התחיל תהליך אצל הדיאטנית ריטה כפיר. היא מציעה תפריט שמותאם אישית לכל אדם לפי הצרכים הבריאותיים, אורח החיים וההעדפות המזון שלו, ומציעה ליווי אישי של דיאטנית במשך כל שעות היום. נקודת ההתחלה שלו הייתה 132 קילוגרמים ו־43% שומן. "לפי חישובי ה־BMI, המשקל הנכון לי הוא 80־85 קילוגרמים. למוד מניסיונות העבר, הצבתי לעצמי מטרה לחזור למשקל סביר, ולא להיות רזה מאוד. ביקשתי לחזור לתחביביי הספורטיביים, ועם 132 קילוגרמים, לך תרדוף אחרי הילד שלך שרק רוצה לשחק כדורגל עם אבא", הוא מספר.

השלב הראשון בדיאטה היה בדיקת דם, שבה התגלה כי הוא סובל מאי־סבילות לרשימה ארוכה של מרכיבים, ובהם קמח, פסטה, שמרים, ביצים, טונה, סלרי, כרישה, תפוז, לימון (מי חשב שזה קשור?) אגוזים, שקדים ועוד. "אחרי שקיבלתי בהלם את רשימת המרכיבים האזורים, בנינו תפריט לפי הנתונים האלה. לא קל לשנות אורך חיים, במיוחד בתחום שהוא תשוקתי כמו מזון, ולבשל אוכל ללא מרכיבים רבים, שחלקם טריוויאליים לכולם", אומר נחום.

כדי לסייע לו בתהליך, הוא קיבל ליווי צמוד של דיאטנית. "אני מרגיש שהיא לקחה אותי באופן אישי ממש", מעיד נחום. "אני עוסק בתחום שבו אין לי שעות עבודה קבועות והלחץ תמיד גבוה. במקומות ששקלתי לוותר, היא לא ויתרה לי. מדי יום היא יצרה איתי קשר, ביררה מה אכלתי ומה שתיתי. היא הקפידה על שקילות בזמן קבוע ולא הרפתה גם כאשר נסעתי לחו"ל או כשהייתי במילואים".

ההקפדה השתלמה: חודש לאחר מכן, נחום הציג ירידה של עשרה קילוגרמים ממשקלו. אחוזי השומן ירדו בצורה דרמטית יותר ונעצרו ב־%31. "מה שהמתיק את החוויה היו השיחות עם הבן שלי", מספר נחום. "גם אשתי יישרה איתנו קו ועזרה לי ברגעים הקשים, שהם חלק בלתי נפרד מכל תהליך כזה".

שלושה חודשים אחר כך, נחום מספר שהמשקל שלו הראה 116 קילוגרמים עם 36.5% שומן: "זה היה תהליך ארוך, והאמת? לא הייתי בטוח לאן הוא ייקח אותי. לך תנסה עוד דיאטה אחרי שכבר ניסית הכל. מאות קילוגרמים הורדתי והעליתי במהלך חיי, אבל הפעם הבנתי שזה חייב להיות אחרת".

עכשיו נחום כבר חולם על היעד הבא, והוא יותר קשוח: 80 קילוגרמים. "ההחלטה שלי, והיא הדבר המשמעותי של השנה הנוכחית, היא להמשיך את הקשר עם ריטה כפיר", הוא אומר.

חוויה מתוקה

גם אני עצמי הצטרפתי למלחמה. כילד וכנער לא היו לי בעיות משקל, אבל מיד לאחר השחרור מהצבא, כשהתחלתי לעבוד בבית מלון מפורסם, התחלתי לתפוח. מאז, כבר 20 שנה בערך אני בדיאטות. ירדתי יפה וגם עליתי בחזרה מאוד יפה. ה־BMI שלי, שעומד על 36.1, התריע בפניי שאני בהשמנה קיצונית ועלי להוריד 35־40 קילוגרמים ממשקלי. למזלי, הגובה שלי – 1.92 מטרים – מצליח לטשטש מעט את עודף השומנים.

החלטתי להתחיל בדיאטת Dash. קיבלתי תפריט מגוון של 2,100 קלוריות ביום, שבו היה מקום גם ל־700 קלוריות מתוקות בשבוע. בערכה שקיבלתי היו חומרים כתובים, חטיפים ותוספים שונים, ונקבעה לי שיחה אישית עם דיאטנית פעם בשבוע וגם מעקב צמוד יותר באמצעות וואטסאפ.

חודש לאחר מכן, בפיקוחה של הדיאטנית רות עידו, ירדתי 6.9 קילוגרמים בלי לחוש רעב. להפך; לעתים אכלתי יותר ממה שהייתי רגיל לפני כן. אחרי שלושה חודשים סיימתי את התהליך עם מינוס 12 קילוגרמים. התחושה הפיזית שלי טובה יותר, ובגדים שלא הצלחתי ללבוש חזרו לעלות עלי (גם אם הם כבר לא אופנתיים במיוחד). הבנתי שלא מדובר בעוד דיאטת כסאח שאיתה יורדים מהר במשקל ומעלים מהר מאוד. מתברר שאם אוכלים נכון, גם כמויות לא מבוטלות, עדיין אפשר לרזות בצורה משמעותית, וכנראה גם יהיה קל יותר לשמור על זה בעתיד.

התסכול וההחלטה

אסף קרביץ החליט להצטרף לחלי ממן. כמו כולנו, גם הוא ניסה כמה דיאטות בעברו, אבל את הדיאטה שלה טרם ניסה. "משקל יתר הוא משהו שמלווה אותי פחות או יותר כל החיים, ובמסגרת המלחמה הזאת ב־33 שנות חיי, ניסיתי לא מעט דברים", הוא אומר. "קצת קשה להסביר למישהו שאין לו עודף משקל מה זה אומר להתעסק במשקל שלך, וגם אין צורך להסביר כלום לאנשים כאלו, אלא רק לקנא בהם".

אחרי כשלושה שבועות, הוא הוריד שלושה קילוגרמים. "יש משהו בקבוצה שגורם לך לרצות קצת יותר, גם אם התהליך זוחל", הוא אומר. "חוץ מזה, ישנה דורית המדריכה, שלא הפסיקה להתעניין איך הולך בוואטסאפ, בטלפונים ובקבוצה עצמה. בהתחלה זה מעצבן, ואחר כך מבינים שתשומת הלב מאוד עוזרת".

קרביץ מסביר כי התוכנית עצמה די פשוטה: "היא בנויה על תפריט שכולל שש ארוחות ביום: שלוש גדולות, ובאמצע נשנוש של פרוסת לחם או פרי. התפריט מנסה לאזן את כל מה שצריך לגוף, ולהשאיר אותך שבע ולא מורעב למנת שווארמה".

אבל מסיבות שאינן קשורות לתוכנית, קרביץ החליט לפרוש. "בשורה התחתונה לא הצלחתי לשנות את החיים שלי כמו שאמרו לי", הוא אומר. "השינוי שמציעים בחלי ממן הוא של התפיסה הכוללת, של האופן שבו אתה מסתכל על אוכל, אבל לא רק עליו. ככל הנראה לא הייתי מוכן לשינוי הזה. למרות שלא הצלחתי לעמוד בתוכנית ובשל התסכול מכך גם ויתרתי על המפגשים, יש לי רק מילים טובות על חלי ממן.

"בדרך ייחודית ומאתגרת, היא מצליחים להנגיש תפריט נורמלי שגם בני אדם רגילים יכולים לעמוד בו, אבל זה הרבה יותר מזה. אלו התמיכה והעידוד שאתה מקבל כחלק מקבוצה - תמיכה ממדריכה שלא מוותרת לאף אחד ועל אף אחד, וממשיכה גם כשאתה בבית ובעבודה. לי זה לא הספיק, אבל קיבלתי הרבה אמונה שבפעם הבאה אני יכול להצליח, ונראה לי שזה לא מעט".

אז איזו שיטה היא הטובה ביותר? אם נבחן לפי המספרים נטו, הרי שלדיאטנית הפרטית יש יתרון, ואחריה ל־Dash. אבל מראש הבהרנו שהמספרים הם לא הכל, ולכן שכל אחד יבחר לעצמו את השיטה המתאימה לו: שיטת הנקודות הפשוטה לתפעול של שומרי משקל והמפגשים השבועיים; שיטת שש הארוחות והאיזון של חלי ממן, עם מפגשים קבוצתיים שבועיים; התפריט המפנק של Dash עם השיחות האישיות ומגוון התוספים שמסייעים בתהליך; או הדיאטנית האישית, שאומנם חסרה את כוח הקבוצה, אבל מתאימה תפריט ודרך חיים. בסופו של דבר, מי שבאמת רוצה לרדת במשקל ולחיות נכון, יכול לעשות זאת כמעט בכל מסגרת.