קונצנזוס נדיר מתגבש בשבועות האחרונים נגד רפורמה שמציע משרד האוצר בחוק ההסדרים שבבסיסה העברת ברירת המחדל לזכאי חוק הסיעוד מקבלת גמלת הסיעוד באמצעות שעות טיפול ביתי לקבלת הגמלה בכסף. להתנגדות שותפים הן חברות הסיעוד החוששות מפגיעה קשה במאזן הפיננסי שלהן, בעצם הישרדותו של הענף ובמעמד המטפלים הישראלים בתחום והן הקשישים עצמם, ממשפחות המטופלות בהורים סיעודיים ועד העמותות לזכויות הקשישים, החוששים מהכבדת הביורוקרטיה על הקשישים ומשפחותיהם שייאלצו במקרים רבים לחפש עובדי סיעוד בעצמם ולהיות האחראים הבלעדיים על העסקתם.
נכון להיום, על פי פשרה שהושגה לפני ארבע שנים, ברירת המחדל לזכאי גמלת סיעוד היא קבלתה באמצעות שעות טיפול בבית כשהביטוח הלאומי מקצה את שעות הטיפול. רק משפחות המעוניינות להמיר את שעות הטיפול בכסף יכולות לעשות זאת. האוצר מעוניין להפוך את ברירת המחדל, כך שקשישים ברמת הסיעוד הנמוכה יותר, כ־40 אלף, יקבלו קצבה חודשית של 1,000 שקל ולא יוכלו להמירה בשעות טיפול ואילו הקשישים ברמות הסיעוד הקשות יותר,
הזכאים לעד 22 שעות טיפול שבועיות ממטפל ישראלי, יקבלו את הגמלה בכסף על ארבע שעות הטיפול הראשונות כברירת מחדל.
זאת ועוד, דווקא המעסיקים עובדי סיעוד זרים, הסיעודיים הקשים ביותר, הזכאים למימון מהמדינה של עד 18 שעות שבועיות, יקבלו את כל הגמלה בכסף כברירת מחדל מלכתחילה.
גורמים בענף הסיעוד מאשימים את האוצר כי הרציונל העומד מאחורי הרפורמה הוא ניסיון של פקידי האוצר להביא לשחיקת קצבאות הסיעוד על חשבון הקשישים שתיצור מצב שבו משירות שוויוני לכל אזרח, יהפוך הטיפול הסיעודי בבית לשירות לבעלי אמצעים בלבד. "נכון שיש הרבה מה לשפר בתחום. אם יש אי־סדרים בפיקוח על מימוש שעות הטיפול צריך לתת בידי הביטוח הלאומי כלים להגביר את האכיפה, אבל אסור לשפוך את התינוק עם המים. האוצר מבצע מחטף ובמקום ללכת על רפורמה שתפשט את הביורוקרטיה לקשישים ולמשפחותיהם, עושה את ההפך. אין הרבה קשישים שזקוקים לכסף, לאוכל ולתרופות שילכו ויבקשו להמיר אותו בשעות טיפול", אומרים גורמים בענף שטוענים בנוסף כי "הרפורמה תאלץ אותם להכריע בין טיפול סיעודי לבין תשלום הוצאות חיוניות אחרות. ברירת מחדל של גמלה בכסף היא הטלת כל האחריות וההתמודדות המורכבת על בני המשפחה, שכבר היום משוועים לתמיכה, לליווי ולהקלה בעומס הביורוקרטי והנפשי שנלווה לטיפול באדם סיעודי. זאת ועוד, המשמעות לאזרחים הוותיקים היא אובדן של 15%־40% משעות הטיפול כיום".
השלכות על מיליון אזרחים
לא רק חברות ועמותות הסיעוד חוששות מהשלכות הרפורמה. איגוד העמותות למען הזקן בישראל, הל"ב, פנה רק לאחרונה במכתב חריף לראש הממשלה נתניהו, לשר האוצר כחלון ולשר הרווחה חיים כץ וקרא לעצור את החקיקה. יו"ר האיגוד, שמואל (סמי) קידר, אומר: "קיים החשש משימוש בכסף שלא למטרתו המקורית והדאגה גדולה במיוחד לגבי משפחות החיות במצוקה כספית אשר כל מקור כספי עשוי לסייע להן במימון צורכיהן הבסיסיים. ישנו גם חשש לזקנים הבודדים המהווים יותר ממחצית זכאי חוק סיעוד כיום, אשר לא יוכלו לשאת בכל העול של העסקת המטפלים ולא יהיה מי שיפקח על עבודת המטפלות ומצבו של הזקן הסיעודי".
גם בעמותת כן לזקן ובאגודה לזכויות האזרח מתריעים: "מתן שעות סיעוד במזומן מביא בפועל לצמצום ניכר בשעות שמקבל המטופל, שכן רכישתן בשוק הפרטי הרבה יותר יקרה. קיים חשש שזכאים רבים, שגם כך מתקשים להסתדר בסבך הביורוקרטי של מערך הסיעוד, יקבלו כיסוי מופחת, ולא יידעו לבקש לשנות את ברירת המחדל".
בדיון שהתקיים בוועדה המיוחדת לתחום הזקנה בכנסת, סיפרה יו"ר הוועדה, ח"כ טלי פלוסקוב (כולנו), כי קבוצה של 49 חברי כנסת מהקואליציה ומהאופוזיציה פנו במכתב ליו"ר הכנסת אדלשטיין בדרישה להוציא את הרפורמה מחוק ההסדרים. בפנייה, שיזמה ח"כ לאה פדידה (המחנה הציוני), נכתב: "מדובר בסוגיה רגישה ובעלת השלכות על כמיליון אזרחים ותיקים. ראוי היה שתגובש לאחר דיון מעמיק ולא במסגרת חקיקת בזק. כמשרתי ציבור אנחנו מחויבים להימנע מפעולה העלולה לפגוע ברווחתם ובאיכות חייהם של האזרחים הוותיקים".
במשרד האוצר בחרו שלא להגיב לטענות.