לפני שנים ספורות, בשעת ערב, חשה א', אישה בתחילת שנות ה־60 לחייה מגבעת שמואל, חולשה קשה בפלג גוף ימין. היא פונתה למיון לבית החולים שיבא בתל השומר, ולאחר סדרת בדיקות נקבע שלקתה באירוע מוחי קל באופן יחסי. אולם בהמשך מצבה הרפואי הסתבך, והיא הפכה נכה 100%.
בכתב תביעה שהוגש לאחרונה לבית המשפט השלום בתל אביב בסך 2.5 מיליון שקל, נטען שרק כשעתיים וחצי לאחר הגעתה למיון - קרוב לארבע שעות מאז החלה להתלונן על התסמינים, הוזרק ל־א' TPA – טיפול תרופתי שניתן דרך הווריד במקרים מסוימים של שבץ מוחי לשם חידוש זרימת הדם.
עם זאת, הטיפול הזה ידוע כאפקטיבי במיוחד בטווח של שלוש שעות מתחילת האירוע, ואילו לאחר מכן הזריקה דווקא עלולה להגדיל את הסיכון להחמרה.
בכתב התביעה נטען שככל שלא היה באפשרותו של בית החולים לתת לחולה טיפול בתוך שלוש שעות, מוטב היה לא לטפל בה כלל. כתב התביעה מוסיף וטוען שלא כך קרה, והצוות הרפואי התרשל לפעול בהתאם לאמור בתביעה.
ואכן, כרבע שעה ממתן הטיפול החלה החמרה בתסמינים והחולשה התפשטה ליד ימין ולרגל שמאל, עדות לדימום מוחי חמור שגרם למטופלת לפגיעה מוחית קשה ולנכות בשיעור של 100. זאת, בגין שיתוק של צד ימין. כיום, א' היא חולה סיעודית לחלוטין: היא מתהלכת באטיות בעזרת סד, אינה מסוגלת לכתוב, מדברת לאט תוך השמטת מילים, ראייתה ירודה, היא נאלצת להשתמש בחיתולים במהלך היום והלילה, ונוסף על כך היא סובלת מדיכאון ומפגיעה נוירולוגית קשה ומהפרעות זיכרון.
"מדובר במקרה מקומם בעיקר בשל הקלות שבה בית חולים הנחשב לנושא דגל בתחום הטיפול בשבץ מוחי יכול היה למנוע את הנזק הכבד שנגרם למרשתי", אומר עו"ד תומר לינר, מומחה לתביעות רשלנות רפואית שמייצג את א'. לדבריו, "לו הייתה מרשתי מקבלת את הטיפול ב־TPA סמוך לקבלתה לבית החולים, ולחלופין היו פורשים בפניה את המידע הנחוץ לה כדי לקבל החלטה מושכלת אם לקבל את הטיפול אם לאו, מרב הסיכויים שיכלה להיוותר ללא נזק".
מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה: "המטופלת טופלה ביחידת השבץ במרכז הרפואי שיבא, הקולטת מטופלים מורכבים מכל הארץ וידועה במקצועיותה ובהישגיה. הוענק לה, באופן מיידי, הטיפול המסור והמקצועי ביותר על ידי מיטב הרופאים ביחידה". עוד נמסר כי "לצערנו נכותה היא תוצאה ישירה של השבץ המוחי שעברה. נמשיך להעניק את הטיפול החדשני, הבטוח והמקצועי ביותר למטופלינו".