הייתם שוקלים לפתוח את הבוקר שלכם עם משקה אלוורה? זה בדיוק מה שעשיתי כשהחלטתי לנסות תוכנית של ניקוי מיצים. "ניקוי הגוף על ידי צום מיצים מאוד פופולרי כיום בכל העולם, וזה הולך ומתחזק במיוחד לנוכח המגמה של מעבר לתזונה בריאה", הסבירה לי אביה שנער, דיאטנית קלינית, שבנתה את תוכנית הניקוי של המותג JUSA.
אני מתלבטת באיזו סדרת ניקוי לבחור: האם להסתפק ביום אחד או לנסות את כוחי בשלושה ואפילו בחמישה ימים? שנער אומרת שהסדרות הארוכות יותר אמורות לסייע להפסיק הרגלים פחות בריאים, כמו צריכה גדולה של סוכרים, קמח לבן, קפאין, מוצרים מתוקים ומתועשים, ולהביא את הגוף למצב שבו הוא דורש את היותר בריא.
אך למרות הפיתוי הגדול, בסופו של דבר העדפתי ללכת על צעד קטן ונוח יותר, בתקווה שיביא לשינוי גדול, ובחרתי בתוכנית ה־Basic המוצעת ליום אחד (199 שקלים). התוכנית מתאימה בעיקר למי שלמשל שיבש את השגרה שלו, התפרע קצת עם האוכל ורוצה עכשיו לחזור למוטב. זה בדיוק מה שקרה לי לאחרונה בחו"ל, כשנתתי דרור לכל החשקים שלי. כעת, בעזרת מיצים בכבישה קרה, שעשירים בסגולות רפואיות ומגיעים בשלל צבעים - רבים מהם ירוקים - החלטתי לקרוא לעצמי לסדר. "לא כל אחד אוהב מיצים ירוקים", מכינה אותי שנער למשימה. "זהו טעם נרכש, ואם זו הפעם הראשונה שלך, לא בהכרח תאהבי את זה".
יממה לפני תחילת הניקוי, כדי להפחית תופעות לוואי (למשל כאבי ראש) וכדי שהתהליך יהיה יותר אפקטיבי, התבקשתי לנסות להימנע עד כמה שאפשר מקפאין, אלכוהול, מזונות מתועשים, סוכר, קמח לבן ומוצרים מהחי. הניקוי, אגב, מיועד לבני 18 ומעלה ואסור לנשים בהריון ובהנקה, לקשישים ולמי שסובל ממחלה כרונית.
ערב לפני תחילת המשימה, דפק שליח על דלתי והביא עמו שבעה בקבוקים שנכנסו מיד למקרר. למחרת התעוררתי בשש בבוקר, ובאופן אוטומטי ניגשתי להרתיח מים לקפה. ואז פתאום נפל לי האסימון: היום אין קפה. במקומו אצטרך ליהנות, או לסבול, מ"בוסט אלוורה" הנמצא בבקבוקון קטן של 100 מ"ל המסומן בספרה 1.
במשך שנים אלוורה נתפסה אצלי בתודעה קודם כל כטיפול לעקיצות יתושים. אז עשיתי את הסוויץ' הבלתי נמנע בראש והפנמתי שמדובר לא במשחה, אלא במשקה בצבע שקוף שבו יותר מ־12 ויטמינים חיוניים שאמורים לסייע לתהליכי הניקוי הטבעיים של הגוף. בהיסוס רב פתחתי את הבקבוקון והתחלתי ללגום ממנו בחשדנות, בלגימות קטנטנות. את הטעם אפשר לתאר בעיקר כחוסר טעם, עם תחושה מעט שמנונית על השפתיים. הרגשתי כאילו אני מכריחה את עצמי ללגום תרופה, ואחרי כמה לגימות הבנתי שאני לא מסוגלת להמשיך.
החלטתי לוותר ולעבור לשלב השני: משקה Spicy בצבע צהוב, המורכב מתפוח ירוק, לימון, גינג'ר ופלפל קאיין. אחרי ניעור הבקבוק, לגמתי מהמשקה. העקצוץ של הגינג'ר היה מאוד דומיננטי, ודווקא מעניין. הבקבוק עמד אצלי ליד המחשב בדומה לבקבוק מים, ובכל פעם לגמתי ממנו לגימות קטנות. בסופו של דבר, בקבוק שלם של 450 מ"ל היה לי קשה לסיים, והסתפקתי בחצי ממנו.
בקבוק מספר 3, Sweet Green שמו, כלל קייל, מנגולד, מלפפון, אגס, תפוז, לימון ונענע. בעת פתיחתו עלה באפי ריח של מלפפון. הטעם היה קצת משונה, אך ניתן לבליעה, ובעודי לוגמת חלמתי שאולי סוף־סוף אזכה גם לטיפה של מתיקות. לקראת השעה 12:00 התחלתי לחוש רעב, וכשאני מתאמצת לשתות את המלפפונים עלה בדמיוני הסלט הירוק שיכולתי ליהנות ממנו עכשיו.
החיוך שלי הגיע רק בבקבוק מספר 4. המשקה האדום - Garden - כלל סלק, גזר, תפוח וג'ינג'ר. הטעם היה מוכר והרבה יותר ידידותי, הלגימות הקטנות כבר הפכו לשלוקים, וגם התשוקה למתוק קצת נרגעה. אבל אף שכבר שתיתי ביתר קלות, עדיין לא הצלחתי לסיים את כל הבקבוק. אחרי הצבע האדום הגיעו עוד שתי הפתעות ירוקות. משקה מספר 5, Kailey - ובו קייל, תרד, מלפפון, שומר, לימון ואגס - הזכיר קצת את משקה מספר 3, אך היה מעודן יותר בטעמו. לאט־לאט גיליתי שטעם זה דבר נרכש, וגם הגעתי לתובנה שברגע ששותים בשלוקים, תחושת הרעב נהיית פחות מורגשת.
בשלב זה כבר הייתי בטוחה שהתגברתי על הטראומה של הירוקים, אך טעיתי בגדול. משקה מספר 6, Purify - ובו קייל, חסה, תרד, מלפפון, סלרי, פטרוזיליה, לימון וג'ינג'ר - היה כבר יותר מדי עבור הסיבולת שלי. אמנם לא הצלחתי לאבחן אם האשמה היא בתרד או בפטרוזיליה, אבל די במהרה החלטתי שאפילו לי יש קו אדום מבחינת הטעמים שאני מסוגלת לספוג. הבקבוק הזה, בדומה לאלוורה, נשאר כמעט מלא.
הצ'ופר הגיע בבקבוק מספר 8, Nirvana - המכיל חלב קשיו, תבלינים, תמרים ומים. היה בהחלט שווה לאכול מרורים כדי להגיע לפינוק המתקתק והטעים הזה. לסיכום: למעט המשברון שעברתי בצהריים, תחושת הרעב כמעט לא הורגשה במהלך היום, ומי שחדור עניין ומטרה – בהחלט יכול לצלוח יום שלם של מיצים בעלי טעמים הזויים. רק אל תגידו שלא הוזהרתם.