את הסיפור על חממת הסטארט־אפים של קרן ההון־סיכון “סנארה ונצ'רס" אפשר להתחיל במשרדי החברה ברעננה. בכניסה מקדמת את פני הבאים תמונה גדולת ממדים של שחקן הכדורסל האגדי מייקל ג'ורדן, ועליה מתנוסס ציטוט שלו: “כישרון מנצח משחקים, עבודת צוות ואינטליגנציה לוקחות אליפות". מי שקבע שהתמונה תיתלה על הקיר המרכזי הוא מנכ"ל הקרן מאז הקמתה, אסף ברנע. אין זה מקרי שהמסר של ג'ורדן הוא זה שברנע (50) רוצה להנחיל לעובדיו, שכן הוא חלק מעמוד השדרה המקצועי שלו עצמו - אושיית כדורסל ישראלי בעבר.
ברנע, שכיכב במגרשי הכדורסל בשנות ה־80 וה־90, בין היתר במדי נבחרת ישראל ומכללת סיטון הול האמריקאית, ידע קריירה נאה שנמשכה 14 שנים. בגיל 31 הגיעה הפציעה שבישרה את סיום קריירת הכדורסל, אך גם את יריית הפתיחה של הקריירה העסקית, שבה הוא עושה חיל לא פחות. גם אם התזמון היה כפוי, המעבר עצמו לתחום ההשקעות וההון־סיכון לא היה מאולץ כלל מבחינתו. במהלך הקריירה שלו ככדורסלן השלים ברנע שלושה תארים אקדמיים - בפסיכולוגיה ובמדע המדינה; במשפטים, עם הסמכה לעריכת דין; ותואר שני במינהל עסקים, כך שהוא הגיע מצויד היטב לגלגולו השני, שהחל בתפקיד פיתוח עסקי בימי תור הזהב של חברת קומברס.
במהלך כ־20 השנים שחלפו מאז סיום הקריירה הספורטיבית שלו ניהל ברנע חברות בתחום ההשקעות והחדשנות הטכנולוגית. בין היתר, זכה לפני כמה שנים בפרס גיבור החדשנות מטעם מוזיאון הגוגנהיים בבילבאו שבספרד. מה שמייחד את עיסוקו בשנים האחרונות הוא ההשקה לתחום הרפואי, ולא רק כמנכ"ל סנארה אלא גם כיו"ר מדעי החיים במכון היצוא.
מה מושך אותך כל כך בתחום הרפואה?
“יש פה נגיעה בעצם הקיום שלנו כבני אדם. כשאתה ילד אתה תמיד שומע את המבוגרים אומרים ‘העיקר הבריאות', וכשאתה גדל אתה מבין שזה באמת כך. יש לי שלושה אחים גדולים, אחד שופט ושני רופאים, ותמיד הייתה לי זיקה חזקה לתחום הרפואה, בייחוד לכל מה שקשור למדעים כמו ביולוגיה, פיזיקה, כימיה, אלקטרוניקה ואופטיקה. חלק מהיופי היום בעולם הרפואה הוא המיזוג בין עולמות תוכן שונים ומגוונים, ורואים זאת היטב בכל אחד מהסטארט־אפים שלנו".
באלנס בין המדע לבדיוני
ברנע, כאמור, עומד בראש פלטפורמת וקרן ההשקעות הישראלית סנארה ונצ'רס (Sanara Ventures), שלה חממה המטפחת סטארט־אפים בתחום הטכנולוגיות הרפואיות. את הקרן, שהוקמה לפני כארבע שנים, מחזיקות במשותף חברות הענק טבע ופיליפס, ורשות החדשנות תומכת בה. מתוך כאלף מיזמים שהגישו את מועמדותם, 15 בלבד זכו עד היום למימון לא מבוטל ולחונכות מצד הקרן. בתוך כך אישרה הממשלה לפני כחצי שנה תקציב של קרוב למיליארד שקל, שיוקדש לתוכנית לאומית חדשה לבריאות דיגיטלית שתימשך חמש שנים ותשמש כמנוע צמיחה חדש של מדינת ישראל, ונועד בין היתר לשיתופי פעולה בין מערכת הבריאות בישראל לבין מאות חברות הסטארט־אפ הישראליות העוסקות בבריאות דיגיטלית ושוקדות על פתרונות טכנולוגיים מתקדמים למערכת הבריאות.
את ההחלטה לתעדף את הרפואה הדיגיטלית מגדיר ברנע “חשובה ודרמטית, כי היא יוצרת אקו־סיסטם. יש היום תחרות עולמית עצומה ברפואה הדיגיטלית. בעולם פועלים היום שחקנים גדולים כמו גוגל, אפל ואמזון. גם הם בדרך להיכנס לתחום עולם המכשור הרפואי, ולצורך העניין הם ודאי מועמדים מובילים לעומת סטארט־אפ של 20 איש בישראל, שינסה למכור פתרון קצה לרשת בתי חולים אמריקאית של 8 מיליון מטופלים. בתי החולים וקופות החולים לא מחפשים להתעכב ולערוך אינטגרציה בין הרבה פתרונות נקודתיים. חלק מהחשיבה באקו־סיסטם בישראל הוא לעודד פתרונות נרחבים ומערכתיים יותר".
סנארה כבר זכתה לפני ארבע שנים בזיכיון של רשות החדשנות לנהל חממה למשך עשר שנים, מה שמאפשר לקרן להשקיע בכל חברה וסטארט־אפ סכום של בין מיליון ל־5 מיליון דולר. “בין מיליון למיליון וחצי דולר לכל פרויקט לשנתיים הראשונות. אחרי שהחברות מבשילות יש השקעת המשך של כ־5 מיליון דולר", מסביר המנכ"ל ברנע.
בתור פלטפורמת השקעות שמכילה בתוכה חממת סטארט־אפים, היה זה גיבוי בעל משקל. “מאז שהתחלנו לרוץ, ראינו יותר מאלף פרויקטים והשקענו ב־15, כמחציתם בתחום הרפואה הדיגיטלית וכמחציתם בתחום המכשור הרפואי. אלו חברות צעירות עם ותק שלא עולה על שנתיים או שלוש שנים, והן עושות עכשיו את דרכן לשוק ומחפשות השקעות המשך".
כשסכומים כאלו מוטלים על הכף, איך אתה יכול להיות בטוח שאינך מסתכן במדע בדיוני?
“נהדר שזה מדע בדיוני", הוא צוחק ומסביר: “כקרן הון־סיכון אנחנו אמורים לקחת סיכון בשביל החברות פיליפס וטבע במקום שבו הן לא יכולות להסתכן, ואנחנו, כפלטפורמה עצמאית, יכולים. גם כשהסיכון הטכנולוגי נדיר, לוקחים סיכון מגודר ומחושב, כי משם מגיעות פריצות דרך ברפואה - אם בהשתלת איברים ואם באבחון סרטן ברפואה מותאמת אישית. צריך רק לדעת לעשות את הבאלנס האמיתי בין המדע לבדיוני, כל עוד יש בסיס מדעי עמוק לטכנולוגיות. הצוות המקצועי שלי יודע להיכנס לרזולוציות ולבדוק אם הרעיון נוטה למדע או לבדיון".
אילו פרמטרים חשובים כשבוחנים רעיון?
“בראש ובראשונה הצוות, הטכנולוגיה והשוק. זה משולש קדוש שכל קרן הון־סיכון מסתכלת עליו. טכנולוגיה פורצת דרך בכל הקשור לפטנטים, שוק גדול ויזמים שאפשר לעבוד איתם, כאלה שלא נרתעים מביקורת".
האם הפקת לקחים מהקריירה שלך ככדורסלן שאתה מיישם גם בזו הנוכחית?
“להסתכל על המציאות כפי שהיא, להקפיד על עבודת צוות ולא להישבר גם בתקופות קשות. אלו דברים שאני מיישם ביומיום כחלק מעמוד השדרה הפנימי שפיתחתי לאורך השנים כשחקן כדורסל. בכל המסגרות ששיחקתי בהן, בארץ או בארה"ב, נתקלתי במגרש במצבים שאילצו אותי לראות את התמונה המלאה באותו רגע ולהחליט במהירות. כלומר להסתכל על המציאות כפי שהיא בראייה רחבה, להפעיל את הראש ולזהות נכון את נקודות החוזק ואת נקודות החולשה. זה נדרש גם בעולם ההון־סיכון, בייחוד כשאדם בא ומציג לך נסים ונפלאות. וכמו בכדורסל", מוסיף ברנע, “גם בהון־סיכון יש תקופות קשות שצריך לדעת לעבור. למשל, כשנגמר הכסף והחברה עומדת להתפרק, אבל אתה עדיין מאמין ומרים את הראש חזרה. הרי כל חברה שמתחילה את דרכה נתקלת בקשיי פיתוח ובתקציב שמסתיים בשלבים מוקדמים".
כשברנע מתייחס לבסוף לחשיבותה של עבודת הצוות, הוא נזכר בזכייה שלו באליפות הביג־איסט בליגת המכללות בשנת 1991 במדיסון סקוור גארדן בניו יורק, שאותה הוא מתאר כ"רגע השיא שלי בקריירת הכדורסל". זה קרה לאחר שקבוצתו ממכללת סיטון הול הביסה את מכללת ג'ורג'טאון, שנחשבה אז לטובה בליגה. תמונה שלו הופיעה יום למחרת ב"ניו יורק טיימס". “ניצחנו באליפות והתגברנו על קבוצה מהוללת שיש לה הרבה יותר כוכבים מלנו. החוויה המדהימה הזאת קרתה רק כי עבדנו יחד כקבוצה וידענו מהן הנקודות החזקות שלנו בהגנה ובהתקפה".
עוף החול של הליגה
ברנע, משכונת קריית חיים במפרץ חיפה במקור, החל לשחק כדורסל כבר בגיל 8. “קינאתי קצת באחד האחים שלי שהתחיל לשחק וגם רציתי", הוא נזכר. “לא ידעתי שאהיה כדורסלן מקצועי, אבל הייתי טוב. הוקפצתי לשחק עם קבוצת הנערים כשעוד הייתי בילדים".
אביו של ברנע, בני, ניצול שואה שעלה לארץ בגיל 12 מרומניה והגיע לקיבוץ ניר דוד, היה אלוף הארץ לנוער באתלטיקה קלה; יצחק אלטוביה, סבו מצד אמו, היה נשיא הכבוד של הפועל חיפה בכדורגל בימיה הגדולים. “כנראה זה חלק מהגנים הספורטיביים", הוא אומר.
תורשה או לא, כדורסל כמקצוע היה המשך טבעי, והקריירה - שהחלה עוד כששירת בצבא כספורטאי מצטיין - נסקה. בגיל 19 הא נבחר לתגלית השנה בליגה. הוא שיחק בהפועל חיפה, במכבי חיפה, במכבי ראשון לציון, במכבי ירושלים, בהפועל חולון ובמכללת סיטון הול בארה"ב. למרות תקופות לא קלות של פציעות קשות ברצועה הצולבת בברכיים, הוא לא ויתר, ולפיכך אף כונה בתקשורת “הפניקס עוף החול". “עד היום פוגשים אותי אנשים ואומרים לי ‘אסף, שחקן כמוך, איך לא הלכת לאמן?'", מספר ברנע, שחי ברמת השרון עם בת זוגו הילה, מנהלת בנקאות פרטית בחברת קרדיט סוויס, ושני ילדיהם אוריאל בן ה־7 ויהלי בן ה־5.
למעשה, מלבד הכובע הנוסף שהוא חובש היום כיו"ר עמותת “ערכים בספורט", ששמה לה למטרה לחזק את ערכיות החברה בישראל באמצעות הספורט, מעט מאוד מההתנהלות היומיומית של ברנע מסגירה את עברו ככדורסלן. לדבריו, הוא הפסיק לעקוב אחר הנעשה בענף מאז פרישתו של השחקן הנערץ עליו מייקל ג'ורדן - “שאין ראשון ואין שני לו" - לפני 15 שנים.
“היום אני מתעניין קצת במה שקורה בכדורסל בארץ ובעולם, אבל זה לא מעלה לי את הדופק", הוא מודה. “אני עסוק כל כך בדברים אחרים מחוץ לכדורסל, ואין לי זמן לזה. מפני שיש לי ילדים, אני נהנה לצפות איתם קצת וגם ללוות ולכוון אותם, עד כמה שזה נכון בגיל הזה. אני צופה קצת בגמר ה־NBA, וחוץ מזה בקושי. אני מודה שיש לי איזה אוברדוז משנים על גבי שנים של קריירה ככדורסלן".
אלמלא הפציעה הגורלית היית נשאר במגרש הכדורסל או בכל זאת גולש למגרש העסקי?
“הייתי עושה את המעבר הזה ללא היסוס", מדגיש ברנע בטון שגם הוא לא מסגיר ספקות. “אבל יש ממשקים. 14 שנה שיחקתי על המגרש, לפעמים מול קהל צופים של עשרת אלפים איש, ואני מברך על כל רגע ורגע. גם היום, כשאני מרצה בכנסים, אני נהנה במידה מסוימת מהפן הזה של החשיפה, מכך שאני עומד מול קהל חדש ונבחן על משהו שאני מאמין בו. אני נהנה לשים את עצמי במקומות חדשים ולא לפחד. בכל מקרה ידעתי שלא אמשיך כמאמן כדורסל. היה לי ברור שיש עולמות אחרים ומרתקים לא פחות, שיש עת לכל חפץ".
Lifegraph - לחזות מראש התקפי מיגרנה
אם פעם היינו מתארים את הכלב כחברו הטוב של האדם, הרי שהיום – לטוב ולרע – אי אפשר להתעלם מכך שאת התפקיד ירש הטלפון החכם. לכל הפחות הוא בן לוויה נאמן, שאפילו הרפואה הדיגיטלית מסתמכת עליו היום כמי שמיטיב יותר מכל להכיר את מושא הלוויה האנושי שלו. דוגמה בולטת לכך היא מוצר שמפתחת בימים אלה חברת לייף גראף (Lifegraph): אפליקציה המאפשרת אבחון מוקדם של מיגרנות באמצעות טכנולוגיה שמנטרת את התנהגותו היומיומית הייחודית של כל משתמש. בבסיס המנגנון נעשה שימוש באלוגריתמים מסוימים של למידת מכונה, שיש להם גישה לנתונים רפואיים שנאספים באופן פסיבי מהסנסורים של הטלפון החכם.
במלים אחרות, האפליקציה מתחקה אחר דפוסי השימוש שלנו בטלפון החכם ומנתחת אותם: סממנים כמו שינה, פעילות, התקשרות, ניידות ודיבור. הטכנולוגיה מזהה את השינויים ההתנהגותיים והסביבתיים שעשויים לאותת על מיגרנה מתקרבת ומספקת תחזית מוקדמת של ההתקף.
התועלת של המוצר ניכרת במצבים שבהם מתאפשר טיפול עצמי מוקדם, אם בתרופות או בשינויים התנהגותיים, כך שכל אחד יכול באופן עצמאי לשפר את איכות חייו, להפחית את רמת האינטנסיביות של ההתקפים ולקצר את משכם. גם אם הרעיון אינו חדש בעולם, הוא הראשון שמבוסס על ניטור התנהגותו של המשתמש, ובאופן פסיבי שאינו דורש ממנו לענוד מכשיר מיוחד או לענות על סדרת שאלות. תוצאות המבדקים הקליניים שעבר המוצר מנבאים שהוא יהיה יכול לחזות את המיגרנה בתוך יום עד שלושה ימים לפני ההתקף.
מאחורי המיזם עומדים כמה חוקרים שחברו לפני ארבע שנים באוניברסיטת תל אביב, בהם פרופ' אורי נבו ואסף ליברמן מהפקולטה להנדסה וקרן סלע, מהנדסת ביו־רפואה ומנכ"לית החברה כיום. הרעיון המנחה אותם הוא חיזוי רפואי על בסיס התנהגותי, והאפליקציה לחיזוי מיגרנות אינה הפיתוח הראשון שלהם. בשלב זה הם שוקדים על הישורת האחרונה בפיתוח המוצר וצופים כי בקרוב יחלו לשווק אותו.
האם זוהי סנונית ראשונה למוצרים נוספים שמבוססים על אותו עיקרון? “אף שעד כה התרכזנו במיגרנות, פיתחנו את הטכנולוגיה כדי שתהיה מותאמת בעתיד למצבי תחלואה כרוניים נוספים שיש להם השקה לרכיב התנהגותי", אומרת סלע. “החזון שלנו הוא לשפר חיי מטופלים שסובלים באופן כרוני מבעיות כאלה".
IMedis - לזהות את הסרטן בזמן
לפני כשנה שיתף יזם צעיר שני עמיתים בסיפור אישי על בן משפחתו, שבמשך כשנתיים הוחמץ ממצא חשוד בבדיקותיו הרפואיות. למרבה המזל, הממצא התגלה כגידול שפיר, אך עלול היה להיות ממאיר ואף קטלני. השלושה, בשנות ה־30 לחייהם, שבאמתחתם תארים שניים וכעשור של ניסיון בתחום האלגוריתמיקה הרפואית, ניסו להבין אם זהו מקרה נפוץ ועד כמה הוא בר מניעה. המסקנות שלהם הובילו אותם להקים את חברת IMedis, המפתחת פלטפורמה שמבצעת ניתוח של מידע רפואי באמצעות אלגוריתמי למידה עמוקה לאיתור סממנים מוקדמים של סרטן.
“גילינו שזה קורה כל הזמן", משחזר תומר גלוטמן, השותף אף הוא במיזם. “יש בעולם עשרות אלפי אנשים עם סממנים מוקדמים לסרטן שמוחמצים בכל יום, והחלטנו שזה יהיה המיקוד שלנו".
התוכנה מכילה כמה אלגורתמים ויודעת לנתח ולעבד מידע רפואי וכך להתריע על ממצאים חשודים. אחר כך היא מציגה אנליזות רלוונטיות להמשך טיפול בחולה. היא עושה זאת בעת שהיא מחוברת למערכות מידע של מערכת הבריאות ומתבססת על טיפולים רפואיים שונים שמטופלים עוברים. יש להבהיר כי לא מדובר בהתבססות על בדיקות לגילוי מוקדם של סרטן, אלא בזיהוי “אגבי" של סממנים מוקדמים למחלה.
“המטרה שלנו היא לתפוס בזמן את האנשים הנכונים, כדי שיהיו בטיפול מקדים ובמעקב", מדגיש גלוטמן, “למרות הפוטנציאל שיש לאלגוריתם כזה בהצלה של רבים באמצעות גילוי מוקדם של סרטן, אין פה יומרה לרפא סרטן, אלא לאתר את המקרה בשלב מוקדם יותר, כאשר אחוזי ההצלחה בטיפול טובים
יותר. בכך אפשר גם להקטין בצורה ניכרת הן את ההוצאות של החולה והן את הוצאות המערכת הרפואית".
הפיתוח הוא בן חודשים ספורים בלבד, אך מערכת ראשונית כבר מותקנת בבית חולים בארה"ב. בקרוב צפוי המוצר לעמוד בניסויים שיערכו לו בבתי חולים, אולם עיניהם של היזמים כבר נשואות רחוק.
“אנחנו מאמינים כי המהפכה בפתח, ושילוב של אלגוריתמים ובינה מלאכותית במהלך הטיפול הרפואי יהפכו לדבר שכיח ונפוץ בעשור הקרוב", מסכם גלוטמן, “המחקר על מערכות הבריאות העולמיות מצביע על הזדמנויות אדירות לשיפור בזיהוי מוקדם של מחלות באמצעות בינה מלאכותית".
פיורקר־דנטל - טיפול ביתי בדלקות חניכיים
פיורקר־דנטל היא חברת סטארט־אפ שפיתחה מוצר ביתי למניעת דלקות חניכיים ולטיפול בהן באמצעות שטיפות במי אוזון. השימוש במי אוזון רווח במרפאות שיניים בכל העולם, ומחקרים רבים הוכיחו את יעילות השימוש בו בתחום הדנטלי. מולקולת האוזון מנטרלת פתוגנים (חיידקים הגורמים למחלות) על ידי פגיעה בקרום תא החיידק בתהליך של חמצון. כבר בשנות ה־30 של המאה הקודמת נעשה שימוש באוזון כדי לחטא ולרפא פצעים בניתוחי שיניים.
“המוצר מיועד לאנשים הסובלים מדלקות חניכיים חוזרות ונשנות, למטופלים עם שתלים וכתרים ולמטופלי אורתודנטיה, ובאופן כללי משמש לסיוע בשמירה על היגיינת הפה לכלל האוכלוסייה", מתאר היזם אלי דוד, מנכ"ל ומייסד החברה. דוד מכיר את התחום וכבר ייסד בעבר שתי חברות נוספות, וואטים וניו אוזון, המשווקות כיום את מוצריהן בשוק העולמי. לפני כשנה וחצי הוא החליט לקחת את הידע והניסיון שלו צעד אחד קדימה ופיתח את המוצר הדנטלי הביתי למניעה ולטיפול בדלקות חניכיים.
המוצר פועל בדומה למכונת קפה ביתית העובדת על קפסולות. הפעלתו כוללת מילוי מים במכל וטעינת קפסולה חד־פעמית - ובתוך דקות מי האוזון מוכנים לשטיפת החניכיים. השטיפה של הפה מתבצעת על ידי סילון מים המגיע לכל האזורים. “יש צורך לייצר את מי האוזון סמוך לשימוש", מסביר דוד, “משום שמולקולת אוזון היא לא יציבה, ובתוך כמה דקות מתפרקת חזרה לחמצן".
המכשיר התקבל כפטנט בארה"ב ונרשם כבר בלא מעט מדינות נוספות. בעוד כמה שבועות הוא צפוי להגיע לשלב הניסוי הקליני. “השאיפה היא ליצור תעשייה בארץ", מבהיר דוד. “לבנות חברה המפתחת ומייצרת מוצרים בתחום האוזון הדנטלי והרפואי, שתאפשר הקמת מפעל ותייצר מקומות עבודה בישראל".
MyHomeDoc - הרופא הצמוד של כולנו
מאחורי המיזם שעומד במוקד הפיתוח בחברת מיי הום דוק (MyHomeDoc) ניצבים זוג הורים לארבעה ילדים – ניר רז, יזם בתחום הבנייה, ואשתו שירי, סטייליסטית. נתון זה מהווה במידה רבה את סיפור הרקע לפיתוח, שמטרתו למנוע ממשפחות את ההכרח להגיע לרופא המשפחה או לרופא הילדים ותחת זאת לעבור אבחון וטיפול מרחוק, בנוחות, בבית, בתוך דקות ספורות. הם הגו את הרעיון מאחר שהם עצמם נמנעו מללכת למרפאתו של הרופא מחשש שהילדים יידבקו בדרך במחלות אחרות.
זוהי מערכת הוליסטית לבדיקות מרחוק עבור הטיפול הראשוני שצריך לקבל בפגישה מול רופא. המערכת כוללת שתי אפליקציות – אחת אצל המטופל והשנייה אצל הרופא. הטכנולוגיה אוספת תשעה מדדים שונים, שאותם היא מעבירה לרופא כדי שיקבל את המידע הרלוונטי.
לפי גילת שרייבר, מהנדסת ביו־רפואה ובעלת תואר שני במינהל עסקים, המשמשת כמנכ"ל החברה: “היתרון במתקן הוא שנעשה שימוש ביכולות של טלפון חכם ולכן הוא אינטואיטיבי, נוח לשימוש וזול". בהפעלת המוצר אפשר לבחור אם לערוך בדיקה סינכרונית - תוך כדי צ'ט לייב עם רופא - או א־סינכרונית, בדיקה שנעשית באופן עצמאי ומועברת לרופא דרך האפליקציה לקבלת דיאגנוזה, ואם דרוש - גם טיפול. שרייבר, אם לשלושה ילדים קטנים, מוסיפה בחיוך שגם היא “מכירה מקרוב את הנסיעות המיותרות לרופא. כל הורה מכיר את הנסיעה התכופה לרופא הילדים, הבדיקות הרוטיניות וההבנה שבשביל הצצה באוזניים או הקשבה לריאות נסענו, חיכינו בתור והפסדנו יום עבודה. המחסור ברופאי primary care בעולם הוא חריף כל כך, שכדי להגדיל נגישות לרפואה יש צורך להעביר את הבדיקות הללו לממד הביתי". החברה קיימת שנתיים וחצי, וצפויה להתחיל בקרוב לערוך פיילוטים מסחריים בארץ ובארה"ב. הכוונה הסופית היא להגיע למכירות בארה"ב, והצפי נע בין כמה חודשים לשנה מהיום.