"קודם כל, לנשום. היא לא גנבת, היא ילדה בת 5 וחצי שמאוד רצתה משהו. בשלב הזה של ההתפתחות, ילדים לעיתים לוקחים דברים אף שהם יודעים שאסור, ואז משקרים מתוך פחד או דחף. הצעד הראשון: אל תפילו אותה בפח ואל תעמידו אותה בניסיון. הפסיקו להשאיר כסף ושוקולד זמינים. הצעד השני: הציגו תוצאות טבעיות. אמרו לה: 'ראיתי שלקחת את הכסף של אבא. הכסף הזה היה מיועד לגלידה ומתנות בטיול הקרוב, לכן בשבועיים הקרובים לא נקנה גלידה'. כך היא תבין שפעולה גוררת תוצאה במציאות. אל תכנו אותה 'גנבת', אבל אל תתעלמו. הסבירו לה שמי שלוקח בלי רשות עובר על החוק. במלחמות מול ילדים – הם תמיד מנצחים. לכן אל תיכנסו לקרב. גרמו לה, ברוגע ובנחישות, להבין את מחיר המעשה שלה".
"ברגע שנפסיק להתייחס למיניות כאל טאבו, המבוכה תיעלם. התייחסו לזה כמו לשיעור על גוף האדם, בדיוק כפי שמלמדים על הלב או הריאות. הסבירו לילד בפשטות: תינוק נוצר משילוב של זרע (מהאשכים של הגבר) וביצית (מתוך הגוף של האישה). ומה קורה כשאישה רוצה להיות אמא ואין לה בן זוג? בדיוק בשביל זה יש בנק זרע. השתמשו באנלוגיה לבנק רגיל או לבנק הדם, שבו אנשים תורמים משהו כדי לעזור לאחרים. אם קשה לכם לדבר על כך, רכשו ספר מקצועי על מיניות לילדים, הניחו אותו בחדרו של הילד ואמרו לו: 'הנה ספר שמסביר הכל. אם יהיו לך שאלות – אנחנו כאן'. כשאתם מעבירים את המידע בצורה עניינית וקלילה הילד יקבל אותו באותה צורה".
"הוא משקר לכם כי הוא ילד טוב שרוצה לרצות אתכם. הוא מרגיש שהוא מאכזב אתכם כשאינו עומד בציפיות שלכם שהוא יהפוך ללוחם. הוא לא רוצה להרביץ, אבל הוא נותן לכם לשמוע בדיוק את מה שאתם רוצים כדי שתהיו מרוצים ממנו.הדבר הראשון שצריך לקרות הוא שהדיון הזה ייפסק טוטאלית. ההתעסקות הזו פוגעת בילד וביחסים שלכם איתו. אל תנסו להפוך אותו למשהו שהוא לא. תגידו לו בפעם האחרונה 'אנחנו סומכים עליך ויודעים שאתה יודע להגן על עצמך'. תזכרו ש'להגן על עצמך' זה לא בהכרח להחזיר מכה. זה גם ללכת לגננת, להדוף את היד המכה, או פשוט לברוח. כשאתם אומרים לו רק 'תחזיר', אתם חוסמים לו את כל שאר הדרכים הלגיטימיות להתמודד. שחררו אותו מהצורך להיות אלים
עריכה: עופרי גליכמן–כהן
התרעות פיקוד העורף