ביקור בעיירה ברכטסגאדן בגרמניה: נופים עוצרי נשימה ואגמים מדהימים

היה זה שגריר צרפת בגרמניה שהעניק לאתר את שמו בשנת 1938. קן הנשרים, שבדרום מזרח גרמניה, בקרבת הגבול עם אוסטריה, מצוין על מפותיהם של המקומיים Kehlsteinhaus, הבית על הר קלשטיין. עם זאת, אף שלמקום לא היה תפקיד של ממש בהיסטוריה - היטלר ביקר שם רק 17 פעמים בעוד אווה בראון הרבתה לבוא לשם עם ידידיה - כדאי לבקר שם רק בגלל הנופים.

קן הנשרים נבנה על אחת מפסגות האלפים הבוואריים. היישוב המרכזי בחבל ארץ זה הוא העיירה ברכטסגאדן המונחת למרגלות חומות ההרים. אין בעיירה זאת, על 7,000 תושביה, אטרקציות ראויות לציון. מדובר בעיירה ציורית וצבעונית, שנעים לשהות בה.

היא מרכז תיירותי לאזור ויוצאים ממנה מסלולי הליכה, רכיבה וגם כבישי נוף הרריים המובילים לתצפיות, לאתרי נופש, לפארק הלאומי ברכטסגאדן ולאגם קוניגסה - אחד היפים שבגרמניה - וגם לאתרים שבהם נרשמו פרקים בהיסטוריה של הנאצים.

המוזיאון שבבונקר

ב־1923, עם שחרורו מהכלא לאחר כישלון הפוטש של מינכן, הגיע היטלר לחבל הארץ הזה. הוא התמקם בבית בין השנים 1939־1945. מי שחפץ להתעמק בהיסטוריה של הרייך השלישי ושל המפלגה הנציונל־סוציאליסטית יכול לעשות זאת באוברזלצברג, בקרבת החניון התחתון, שם מצוי המוזיאון ההיסטורי ומרכז תיעוד (Dokumentation Obersalzberg). המוזיאון הוקם בידי ממשלת בוואריה ב־1999. הוא משמש הן כמקום מחקר אקדמי והן כאתר תצו־ גה של צילומים ותעודות. ההסברים כתובים בגרמנית אולם ניתן לשכור מכשיר הדרכה קולי באנגלית. הציפיות של מקימי המוזיאון היו ל־40 אלף מבקרים בשנה, אולם להפתעתם מגיעים למקום כ־160 אלף מתעניינים, כך שהשנה יחלו עבודות להרחבתו של המוזיאון.

חלק מהתצוגה הוא אחד הבונקרים שהוקמו באוברזלצברג כדי להגן על דיירי הגבעה. הבונקר מצוי מתחת למרכז התיעוד. בונקר נוסף שאפשר לבקר בו מצוי לא הרחק משם, מתחת למלון zum Turken, שבימי הנאצים שיכן חיילי משמר, והוליך עד ל״ברגהוף״ של היטלר.

אוברזלצברג היה אתר תיירותי כבר במחצית המאה ה־19 אולם בואם של ראשי הנאצים שינה את מהלך חייהם  של תושביו. האזור נסגר, ובתי המלון הוסבו למשכן חיילים. יש חוקרי מלחמה הטוענים כי מפקד כוחות בעלות הברית, גנרל אייזנהאור, האמין כי היטלר יעשה את אוברזלצברג למעוז האחרון שלו, בהולכו שולל אחרי תעמולה שהפיץ יוזף גבלס. האזור הופצץ מהאוויר ב־25 באפריל 1945, בעוד אייזנהאור היפנה את כוחותיו לדרום בוואריה ולא לכיוון ברלין. בבואם לשם לא נתקלו האמריקאים בהתנגדות. הצבא האמריקאי הסב את המקום לאתר נופש לחייליו ודגל הכוכבים והפסים קופל רק ב־1996. השריד לנוכחות האמריקאים במקום הוא מלון אינטרקונטיננטל.

הפלגה משכרת

מרבית התיירים באזור ברכטסגאדן הם גרמנים או כאלה שהגיעו מן הצד האחר של הגבול, מאוסטריה (זלצבורג מרוחקת 25 קילומטרים). הללו באים בקיץ ובחורף (יש שם גם אתרי גלישה) כדי ליהנות מיפי הטבע, מהשבילים ההרריים, מדרכי נוף ונקודות התצפית לאורכן או כדי לנפוש ולטייל באגם המלכים - קוניגסה. האגם הצר, שאורכו שמונה קילומטרים, מזכיר בצורתו פיורד סקנדינבי והוא מרוחק אך קילומטרים אחדים מברכטסגאדן. הוא הוכתר כאגם הנקי בגרמניה והוא גם העמוק מכולם ומציע למטיילים ״מי קריסטל אלפיניים״, כהגדרת מדריך הטיולים המקומי.

האגם עטוף במדרונות. חלקם מיוערים עד לשפת המים ואחרים הם חומות גרניט, כך שאין שביל הליכה המקיף את המים. תכונותיו אלה של האגם מאפשרות להפיק הד ולכן אל תופתעו למשמע נשיפת חצוצרה (Flugelhorn) שנועדה להדגים את עוצמת בת הקול.

בנקודה הצפונית של אגם קוניגסה מצוי מעגן סירות חשמליות (כדי לשמור על טוהר המים) שרק באמצעותן יכול התייר לחקור את האגם. יש גם אפשרות ליהנות משיט בסירת משוטים או פדלים. הנקודה שהמפליגים בסירה הממונעת מרבים לצלם מצויה במחצית הדרך על הגדה המערבית של האגם. מדובר בכנסיית סנט ברתלומיאו על כיפותיה בצבע החציל הבולטות על רקע כתליה של הכנסייה המבהיקים בלובנם. משם מפליגים עד לסאלט, שהיא הנקודה הדרומית של האגם. בשתי נקודות אלה אפשר לרדת מהסירה.
 

בסנט ברתלומיאו יש מסעדה ואכסניה ואפשר לטפס משם לקאפלה המצויה במרומי ההר. מסאלט אפשר לטייל במ־ עלה ההר ולפגוש אגם נוסף, קטן יותר, אוברסה, שם אפשר לחוש בהוד של ההרים הנשקפים במי האגם וגם לצפות במפל ושמו רוטבאך, שמימיו נופלים מגובה של 470 מטר. העיניים אינן שבעות והקנאה מציפה. לכן אנו חוזרים אל הנופים המרגיעים הללו ולא נחדל.