איסטנבול מתחת לשפם: במקום לעצור בין הטיסות - כדאי להתעכב בעיר

נכון, הנשיא ארדואן לא יקדם את פנינו בלחם ומלח, ועם זאת ראוי לזכור שלמרות הניסיון לשוות לעצמו מעמד של סולטן עותמני, איסטנבול כבר לא שלו. אומנם הוא עמד בראשה של העיר המרת־ת הזאת, אבל מאז עברו מים רבים במיצרי הבוספורוס והדרדנלים, וכיום הוא יושב באנקרה. כפי שאמרנו, על ביקור בעיר עם העבר האימפריאלי והדתי העשיר כמו זה של רומא - לא כדאי לוותר.

אתר חובה. הבזאר
 

השנה תציין העיר, שנודעה בעבר כקונסטנטינופול, שמונים שנים להפיכתה של איה־סופיה ממתחם דתי למוזיאון אזרחי. הכנסייה שהוקמה בשנת 537 שימשה מאות שנים כקתדרלה המרכזית של הכנסיה האורתודוכסית באימפריה הביזנטית. האתר נהפך למסגד לאחר כיבוש איסטנבול בידי העותמנים ב־1453 והאפיזודה האחרונה בתולדותיו של המבנה המרשים התרחשה ב־1935 כאשר מנהיגה של טורקיה המודרנית, אתא־טורק, החליט להפכו למוזיאון.

מוזיאון איה־סופיה הוא אחד הידועים בעולם כשמדובר בשילוב של אמנות, ארכיטקטורה והיסטוריה. כבר במאה השישית לספירה העניק המלומד היווני פילון את התואר ״הפלא ה־8 בתבל״ למבנה המפואר. היה זה הקיסר הביזנטי יוסטיניאנוס הראשון שהורה על הקמתה של הכנסיה ומיטב המהנדסים של העת ההיא השתתפו בתכנון ובבנייה של הקתדרלה הגדולה ביותר בקיסרות הרומית המזרחית. חומרי בנייה, אבני שיש ואביזרי נוי הובאו על פי הוראת הקיסר מכל חלקי האימפריה שהשתרעה מסוריה ועד לחצי האי האיברי.

בנייתה של הכנסיה הייתה רק אחד ממפעלותיו של הקיסר, שניסה להחזיר עטרה ליושנה ולקומם את האימפריה הרומית. יוסיטיניאנוס אחראי גם לפרסומו של ספר חוקים אזרחי, למפעלי בנייה בקונסטנטינופול וברחבי האימפריה וכן להטמעת הדת הנוצרית בקרב תושביה. הקמתה של איה־סופיה הייתה שיאו של תהליך זה.

כדאי בעת הזאת להקדיש פסקה לאשתו של הקיסר, תיאודורה, בזכות מעורבותה הרבה בחיי האימפריה. קודם להיותה קיסרית הייתה תיאודורה, ילידת קפריסין, שחקנית בקרקס, ולפי המסופר בדברי הימים לא נמנעה גם מעיסוק בזנות. היא הספיקה להיות פילגשו של אחד ממושלי הפרובינציות ולאחר שנחתה בעיר הבירה פגשה ביוסטיניאנוס, שהתאהב בה. לטובתו היא זנחה את מאהבה הקודם. כדי שיוכל לשאתה לאשה ביקש יוסטיניאנוס מדודו, הקיסר באותה עת יוסטינוס הראשון, לשנות את החוק כדי שבני המעמד העליון יוכלו לשאת נשים מבנות העם. בשנות קיסרותו של יוסטיניאנוס ניצבה תיאודורה לימינו, יעצה לו עצות נבונות שסייעו לו לגבור על אויביו אך גם דאגה לקדם את מקורביה ולהרחיק את יריביה.

מוקף גנים. ארמון טופקאפי
 

ההיסטוריון של אותה תקופה היה פרוקופיוס, יליד קיסריה, שתיעד את מלחמותיו של יוסטיניאנוס. לצד סיפורי ההלל על הניצחונות וגיבוריהם הוא כתב בסתר יומן מקביל תחת השם ״האנקדוטה״. בספרו זה הפליא פרוקופיוס לתאר את הצד האפל של גיבורי האימפריה וגם את תאוותה של תיאודורה ומעלליה המיניים לצד כישורי המשחק שלה, שבמסגרתם לא היססה להתפשט על הבמה. אורח חיים זה פסק בהיותה בת 22, עם הגיעה לבירת האימפריה.

שלוש שנים אחר כך הושלם המהפך עם נישואיה ליוסטיניאנוס. משלב זה היא הוכיחה את יכולותיה בתחום הפוליטיקה. כאשר פרצו מהומות בעיר ואנשי הקיסר לא הצליחו להשליט סדר, התקבלה החלטה להימלט מן העיר. בנאום סוחף שכנעה תיאודורה את הקיסר ואת יועציו להישאר ולהיאבק במתנגדי הקיסר עד להבסתם. ההיסטוריונים מאשרים שהמהלך הזה, בשנת 535, הציל את כסאו של יוסטיניאנוס. אחר כך התפנה הזוג השליט לשקם את העיר כששיאו של המהלך היה בנייתה של איה־סופיה.

ממדיו של המבנה מרשימים: שטחו משתרע על 7,570 מטרים רבועים, גובה כיפתו הראשית הוא 55.6 מטר, רוחבה הוא 32 מטר והיא נתמכת בידי 107 עמודים. היא נראית למרחוק יחד עם ארבעת הצריחים הניצבים בפינותיה. עם הפיכתו של המסגד למוזיאון לפני שמונים שנה, סולקו השטיחים ששימשו את המתפללים ונחשפו רצפות השיש של אולמותיו, וכך גם קישוטי המוזאיקה שעל קירותיו. הללו, לצד עמודי השיש, הם מסימני ההיכר של האדריכלות הבי זנטית. עמל רב הושקע בשיקום המבנה ורבות מיצירות המוזאיקה שוחזרו בשנים האחרונות. המבקר באתר נהנה מיצירות בנות מאות שנים שנועדו להאדיר את האמונה, תחילה של הנוצרים ולאחר מכן של המוסלמים. 3.3 מיליון איש ביקרו במוזיאון בשנה שחלפה.

ביקורי הראשון באיסטנבול היה בשלהי המילניום הקודם. העיר אירחה יריד תיירות בינלאומי והתבקשתי להגיע לבית מלון בקרבת כיכר טקסים, הכיכר הסואנת של העיר. "שם כבר ידאגו לך", נאמר לי. התייצבתי בהתאם לתוכנית ובבית המלון המתינה לי מעטפה ובה פירוט של לוחות הזמנים של היריד ואמצעי ההסעה למרכז התערוכות שבקרבת שדה התעופה. איש לא דרש בשלומי וכך יכולתי לשוטט בעיר במשך ארבעה ימים, שבמסגרתם ערכתי גם ביקור נימוסים אחד ביריד. טורקיה עשתה אז צעדים ראשונים לקראת הפיכתה למעצמת נופש תיירותית של "הכל כלול". איסטנבול היא אתר מבוקש מימים ימימה ותמיד הייתה עיר הומה.

 

מהידועים בעולם. מוזיאון איה-סופיה
 

איסתיקלאל קאדסי (Istiklal Caddesi), רחוב העצמאות, הוא מדרחוב המוליך לאורך 1.4 ק״מ מכיכר טקסים לכיוון המיצר, והוא עורק חיים ראשי של העיר, עד כי יש סופי שבוע שפוקדים אותו שלושה מיליון איש ביום אחד (המקור: ויקיפדיה). ברחוב זה וברחובות הנושקים לו מתנהלים חיי המסחר וחיי התרבות, ושם ממוקמים אתרי הבילוי הלילי. כאן חש התייר שזה מקרוב הגיע לאיסטנבול את הדופק שלה, האזין לקולותיה, צפה בהשתאות בהמולה, הביט בעניין על מערבולת סגנונות הבנייה, התבשם מריחותיה, בחן את סמטאותיה וכמובן שהזדרז להתיישב באחת ממסעדותיה.

בהזדמנות זאת למד התייר הישראלי מהי שווארמה אמיתית, כזאת שאינה עשויה מבשר הודו, וכי שמה בטורקיה הוא ״דונאר״ (בעוד ״שווארמה״ בטורקית מתארת בעל חיים שלם המסתובב על שיפוד). מנת איסקנדר קבב הוכרזה כמנה הפייבוריטית בזכות השילוב שהונח על מצע הפיתה: הבשר, רוטב העגבניות, היוגורט, החמאה והחמוצים. הבירה שליוותה את הארוחות של התייר היתה Efes פילזנר, שם מוכר לכל חובב כדורסל מאז ועד עתה בזכות היריבה הממעט קבועה של מכבי תל־אביב, שאומצה בידי יצרן הבירות.

החלק הזה של העיר, רובע בייגולו, הממוקם בין הבוספורוס ומפרץ קרן הזהב, הוא באירופה, וכך גם חצי האי הכלוא בין ים השיש, הבוספורוס וקרן הזהב. על אדמתו של חצי אי זה ממוקמות שכיות החמדה ההיסטוריות של איסטנבול ובהן האיה־סופיה, והוא אחד משני האתרים התיירותיים הפופולריים ביותר בעיר. האחר הוא המוזיאון בארמון טופקאפי. 25 שנים לאחר כיבוש איסטנבול בידי העותמנים, שהונהגו בידי מהמט הכובש, ב־1478, נחנך הארמון ששימש המרכז האדמיניסטרטיבי, התרבותי והחינוכי של האימפריה במשך כ-400 שנים. לאחר כינון הרפובליקה הוסב המבנה, ב-1924, לשמש מוזיאון.

נשמרים שם מאות אלפי מסמכים, ואילו התצוגה כוללת את אוצרותיהם של הסולטנים, אוסף של כלי פורצלן אירופיים, תצוגה נרחבת של כלי זהב ונחושת, פורצלנים מסין ומיפן וכן אוסף של כלי נשק. הארמון, הסמוך לאיה-סו-פיה, מוקף גנים ויש לו ארבע חצרות פנימיות ועוד אגף ששימש כהרמון. אך לפני חודשיים, ב-12 בינואר, חנך נשיא טורקיה אגפים חדשים במוזיאון ובהם מסגד השייך להרמון.

 

פוטוגני. המסגד הכחול. צילומים: רויטרס ואינג אימג'
 

את רשימת האתרים ההיסטוריים בחלק זה של העיר משלימים המסגד הכחול, שהוא האתר הפוטוגני שלה לדעת מטיילים רבים, ומסגד סולמנייה, הבנוי על גבעה המשקיפה על קרן הזהב והוא נקודת ציון לכל המטיילים בעיר. מסגד זה נבנה בידי הסולטן סולימן הגדול ונחנך ב-1557. המסגד הכחול היה פרויקט של הסולטן אהמט והוא נבנה בתחילת המאה ה-17. בתווך בין האתרים הללו מצוי גם הבזאר הגדול, אתר חובה לכל תייר. הצבעוניות שלו שונה מזאת של האתרים המעוטרים במיטב היצירה של אמני האימפריות, הביזנטית והעותמנית, ולכן נדגיש כאן שביקור תיירותי באיסטנבול לא ייתכן בלי לבקר במוזיאונים, בכנסיות ובמסגדים בעלי העבר ההיסטורי וההיצע האמנו-תי. באיסטנבול מבקרים בזכות העבר ולאו דווקא בשל ההווה.