לפני 800 שנים, ב־15 ביוני 1215, העניק ג׳ון מלך אנגליה כתב זכויות לאצילים שלו שאיימו למרוד בו אם לא יכבד את זכויותיהם. האירוע ההיסטורי, המוגדר על ידי האנגלים כ"תרומתם הגדולה ביותר לאנושות", התרחש על גדות נהר התמז, על אדמות ראנימד, כ־30 קילומטרים ממערב ללונדון. ואכן, העיקרון שעמד בבסיס ״המגנה כרטה ליברטטום״ (כתב הזכויות הגדול של החירויות) מהווה בסיס הן לרעיון הדמוקרטי שזכה להכרה נרחבת מאות שנים מאוחר יותר והן להגנה האוניברסלית של זכויות האדם. העיקרון הזה הוא פשוט אך פונדמנטלי: אין אדם, ואפילו הוא מלך, הניצב מעל לחוק.
הממלכה המאוחדת מציינת בשורה נרחבת של אירועים, פרסומים ופרויקטים ייחודיים את יום השנה לחתימה של כתב הזכויות ההיסטורי, שהולדתו במאבק בין המלך לכ־20 בעלי אחוזות שהיו נתיניו, שדרשו תמורה עבור נכונותם לממן את מלחמותיו - הוא הובס בידי הצרפתים שנה קודם לכן ואיבד נחלות כבירות כנורמנדי - ואת חיסרון הכיס שלו. האצילים (הברונים) הללו השתלטו על לונדון ובכך אילצו את המלך לנהל עמם משא ומתן שתוצאתו היא המגנה כרטה.

מנסחיו של כתב הזכויות של הברונים, שהוא גם כתב חובותיו של המלך, לא שיערו שאחדים מ־63 סעיפי המסמך ישמשו את כותביהם של החוקה האמריקאית (1776), של מגילת זכויות האדם שנכתבה בעקבותיה (1791) וכן של מגילות זכויות האדם של האו״ם (1948).
היסטוריונים אינם יכולים לקבוע בוודאות מהו מספר העותקים של המסמך שנכתב בידי לבלרי המלך ב־15.6.1215 ואושר בידי הברונים בחלוף ארבעה ימים, אולם ידוע שארבעה עותקים מקוריים של המגנה כרטה נמצאים כיום: שניים בספרייה הבריטית, אחד בלינקולן ועוד אחד בקתדרלת סליסבורי.

כתב הזכויות אושר שלוש פעמים נוספות בידי יורשיו של המלך ג׳ון במהלך המאה ה־13 ועותקי המסמכים הללו מצויים באתרים נוספים ברחבי הממלכה. הספרייה הבריטית מציינת בין השאר בתערוכה (עד סוף אוגוסט) את יום השנה למגנה כרטה. התצוגה כוללת את המהלכים ואת המאבקים ההיסטוריים בין שליטים לנתיניהם לאורך השנים מאז חתימת המסמך, ואת כתבי הזכויות שנכתבו בהשראתו.

גם המלכה תבוא

ביום שני הקרוב ייערך באחו, בראנימד, ליד הישוב איגם, הטקס הרשמי שמציין את יום השנה בהשתתפותה של המלכה אליזבת השנייה. בעיירה איגם עצמה החגיגות נמשכות שלושה חודשים, מ־1 ביוני ועד 31 באוגוסט. האחו של ראנימד לגדתו הדרומית של נהר התמז ובקרבת טירת וינדזור נמצא לפני 800 שנים כמקום האידיאלי למפגש בין המלך ליריביו מלונדון, כך שכל צד יכול היה לשוב לבסיסו ללא כל הפרעה.


שם התרחש האירוע ההיסטורי. גדות נהר התמז, ראנימד. צילום: WYRDLIGHT.COM CC BY 3.0


כיום האתר מנוהל בידי הנשיונל טרסט, המטפחת שם שורה של אתרי זיכרון. הראשון שבהם הוא לציון המגנה כרטה, שנתרם בידי לשכת עורכי הדין של ארצות הברית. בעלת הברית שמעבר לים סייעה גם להקמתה של יד זיכרון לנשיא ג׳ון קנדי, שנחנכה בידי המלכה אליזבת לפני 50 שנה. ואם לא די באלה, אזי מגבעה שכנה משקיף על האחו אתר הזיכרון לחללי חילות האוויר של בריטניה וחבר העמים.
לצד ראנימר נוקבים האנגלים בעור ארבעה מקומות כ״ערי מגילת הזכויות״. הסיטי של לונדון הייתה מעוזם של הברונים, מתנגדיו של המלך. השתלטותם עליה ב־17 במאי 1215 הייתה נקודת שיא שבעקבותיה הוא ניאות סוף־סוף להיפגש עמם ולדון ביחסים ההדדיים בין מלך לנתיניו. בעבר שוטטתי לא אחת במתחם ה״טמפל״ שבין רחוב פליט - בעבר היה זה ביתה של הממלכה השביעית (העיתונים) של לונדון - לבין גדת התמז. הוא נחבא מן העין, אולם ראוי מאוד לביקור. המתחם משלב מבנים וגינות נוי והוא נקרא כך על שמה של כנסייה מן המאה ה־12 הידועה במבנה העגול שלה, שביקש לחקות את כנסיית הקבר בירושלים, ואשר ברבות השנים התווסף אליה אגף מלבני.

תחילתה של הכנסייה כמפקדה של מסדר הטמפלרים (אבירי המקדש), שנטל על עצמו להגן על עולי הרגל למדינת הצלבנים. בנוסף למצודה של לונדון היוותה הכנסייה בסיס למלך ג׳ון, שנהנה מהגנתם של הטמפלרים ומשם ניהל את המו"מ עם הברונים עד לשלב שבו הם השתלטו על העיר. לימים איבד המסדר את כוחו, הכתר השתלט על הנכסים ובהרשאתו נכנסו למבנים הרבים שסביב הכנסייה, ששימשו בין השאר למגורי האבירים והכמרים, שתי אגודות של עורכי דין, המתפקדות שם למן המאה ה־14 ועד היום. הכנסייה עצמה זכתה לפופולריות בתחילת המילניום הנוכחי באשר היא מככבת באחדים מפרקי הספר ״צופן דה וינצ׳י״.
הסיטי שונה מחלקיה האחרים של לונדון, הן במעמדה הייחודי והן באופייה הארכיטקטוני. הסיטי היא מרכז עסקים ואין בה תושבים רבים. בתחומה נכללים אתרי תיירות בולטים ככנסיית סנט פול, הטאואר (מצודה) של לונדון והגשר בעל שני המגדלים הצמוד אליה, האולד ביילי שהוא בית המשפט הפלילי וגם מבנים מודרניים יותר כמרכז התרבות הברבי־ קן או בנייני המשרדים גורדי השחקים שתכננו מיטב האדריכלים בני זמננו. הסיטי עלתה באש במאה ה־17 ונפגעה קשות במתקפת הבליץ הנאצית, ועם זאת ניתן לחוש בסמטאותיה את טעמן של השנים, כך שהערבוב עם מוסדותיה המשדרים ״המאה ה־21״ מעניק חוויה יחודית למטייל.
קנטרברי היא עיר המושב של הארכיהגמון של הכנסייה האנגליקנית, ואשר לפני 800 שנים - עוד לפני הנרי השמיני והפיצול מן הוותיקן - ישב בה נציג הכס ברומא. הייתה זאת תמיכתו של הארכיבישוף סטפן לנגטון שהעניקה את העוצמה המכרעת לאצילים במאבקם במלך ג׳ון, שזכה לכינוי ׳׳הרע״. במוזיאון ביני שבעיר העתיקה נפתחה השבוע תערוכה שתהיה פתוחה עד 6 בספטמבר וכותרתה ״קנטרברי בתקופת המגנה כרטה״. עם זאת, האטרקציה העיקרית של עיר זאת, שניכר בה טעמם של ימי הביניים, היא הקתדרלה המרהיבה ורבת הרושם. משופעת בצריחים ובמגדלים שמעל כולם מתנשא מגדל הפעמון לגובה של 76 מטרים. הקתדרלה לא נבנתה ביום אחד, ויש בה חצר פנימית ומבנים אחדים במגוון סגנונות. העיר משופעת במוזיאונים ובכנסיות, אך התענוג האמיתי הוא לטייל ברחובותיה ובסמטאותיה.
השעון העתיק בעולם
גם העיר סט אלבנס, כ־35 קילומטרים מצפון ללונדון, התפרסמה בזכות הקתדרלה שלה, הנושאת את שמו של הקדוש הנוצרי, שהיה הבריטי הראשון שהוצא להורג בידי הרומאים בשנת 209. במקור שמה היה ורולניום והיא הייתה העיר השלישית בגודלה בבריטניה של הרומאים. הכנסייה הוקמה במאות ה־11 וה־12 ובשנת 1213 נזרעו בה זרעי המאבק של הברונים נגד המלך ג׳ון, בעקבות מפגש שלהם עם אנשי הכמורה וההסכמות שהושגו ביניהם.

הכנסייה היא אחת הגדולות באי הבריטי והיא שולטת בקו המתאר של העיר. הקתדרלה מתהדרת בעיצוב הפנים עם ציורי קיר ועיטורי תקרה, והיא האטרקציה היחידה אך גם הראויה בסט אלבנס. במרחק של חמישה קילומטרים מן העיר נמצא גן ורדים - גארדן אוף רוז - הנחשב לגדול מסוגו בתבל.
בורי סט אדמונדס היא עיר שוק הממוקמת בחבל סאפוק שבמזרח אנגליה. העיר מתגאה במרכז עתיק הבנוי כשתי וערב עם שפע של סגנונות בנייה, כשבולטים בהם הבתים עם החזיתות המרהיבות מן המאה ה־18, עת העיר, הנחשבת ליפה בערי סאפוק, ידעה שגשוג כלכלי. במנזר הבנדיקטי של בורי סט אדמונס, שרק שרידיו מעידים על גודלו ועושרו, נפגשו בשנת 1214 הברונים המורדים ונשבעו לכפות על המלך לקבל את מגילת הזכויות. אתר הביקור המושך תיירים לעיר הם הגנים עתירי הצמחייה, צמחי התבלין וערוגות פרחים של המנזר ההרוס.


השעון הפעיל העתיק בעולם. סליסברי. צילום: PRZEMYSTAW SAKRAJDA CC BY 3.0
הספרייה הבריטית, שבה שמורים שניים מארבעת העותקים של המגנה כרטה, תזכה להציג השנה את כולם והללו יגיעו אליה מסליסברי ולינקולן. העיירה סליסבורי בחבל וילטשייר ממערב ללונדון מכונה ״כנסייה עם עיר״ ולא בכדי. הכנסייה של סליסבורי היא בעלת המגדל הגבוה בכל כנסיות בריטניה וגם האכסדרה שלה היא הגדולה באי. הכנסייה מחזיקה (לפי ויקיפדיה) בשיא נוסף: השעון הפעיל העתיק בעולם - משנת 1386. במרחק של 14 קילומטרים משם נמצא אתר תיירותי נוסף - סטונהדג'. כצפוי, גם לינקולן, בחבל לינקולנשייר, מוכרת בזכות הקתדרלה שלה, שהיא סמל לכנסייה גותית.
לעיר עבר עשיר. היא הוקמה בידי הרומאים, וויליאם ״הכובש״ הקים שם את המצודה והקתדרלה, שכיום היא השלישית בגודלה בבריטניה. הוויטראז׳ים שלה, הקשתות תומכות התקרה, הקישוטים באולם התווך ועמודי אבן הגיר מזכים אותה בשבחים ובתיירים. המגדל שלה הוא אך השני לסליסבורי בגובהו. את המגנה כרטה מציגים בטירה של לינקולן, במרכז המבקרים החדש שנבנה לכבוד שנת ה־800 של המסמך, שהיווה צעד ראשון במסע הארוך לכינונה של דמוקרטיה פרלמנטרית. •