החופש הגדול בעיצומו והורים רבים מוצאים עצמם מדלגים בין אטרקציה אחת לשנייה.
אזור נוח לבלות בו כשהטמפרטורות עולות והילדים צריכים לשחרר אנרגיה אפשר למצוא בצפון הארץ. חלק מכם ודאי מעלה בדמיונו נסיעה מתישה לרמת הגולן, אולם זה הזמן להזכיר שהצפון נמצא קרוב יותר לבית עבור מי שמתגורר באזור המרכז. הוא מתחיל כבר באזור עמק המעיינות, בית שאן, הגלבוע והגליל התחתון. זה אומר שעשרות גנים לאומיים, אתרי טבע, מסעדות, אירוח כפרי, מוזיאונים ועוד הרבה אטרקציות מחכים לכם בתום נסיעה של כשעה וחצי בלבד.
״הצפון הקרוב״, כפי שקוראים לו התיירנים המקומיים, מצליח לספק את כל חוויות הטיולים והאטרקציות למשפחות וגם למטיילים בודדים. אחד המקומות שלא כדאי לפספס כשמגיעים לאזור, בעיקר אם אתם חובבי תיירות חקלאית, הוא קיבוץ שדה אליהו, שמפעיל את ״ביו־תור״ - סיורים חקלאיים (לא קטיף) לכל המשפחה.
בסיור לומדים על החיים בקיבוץ ועל חקלאות אורגנית. החברים בקיבוץ התחילו כבר בשנת 1974 לגדל חקלאות אורגנית, עוד הרבה לפני שהשימוש במילה ״אורגני״ הפך לטרנד. בסיור חולפים על פני הגידולים ומקבלים תשובות לשאלות כמו: למה המוצרים האורגניים עדיין יקרים יחסית, איך מתמודדים עם מזיקים ומהי הדברה ביולוגית/אקולוגית. נוסף על כך, הסיורים עוברים בחלקת דקלים, שם גם מתקיים מפגש עם חמו־ רים. התחנה האחרונה היא מפעל להדברה ביולוגית, שבו מגדלים דבורים לחקלאות ולהדברה, זבובים עקרים ומלכודות טבעיות למזיקים.
במהלך הקיץ מתקיימים סיורים בימים שני ורביעי בששת 07:00־09:00 ובימים שלישי וחמישי בשעות 17:30־19:30.
מחיר לסיור: 35־39 שקל לאדם. יש להזמין מקום מראש בטלפון: 6096986־04.
ביו תור - סיורים חקלאיים. צילום: מיטל שרעבי
אתיופיה הקטנה
במרחק נסיעה קצר משדה אליהו, בבית שאן, מחכה לכם חוויה תרבותית אותנטית. מרכז גרמאצ׳ין מזמין את המבקרים להכיר מקרוב את תרבות יהודי אתיופיה. המרכז נמצא בחצר ביתה של חוה אלמו והוא מוקף בציורי קיר המתארים את החיים בכפר יהודי באתיופיה.
חוה מקבלת את פני המבקרים בלבוש אתיופי מסורתי ויוצאת איתם למסע המגיע עד ילדותה הרחוקה. היא מספרת על המציאות באתיופיה, על הקשיים, על בריחתה משם עם אחיה כשהייתה בת 10 ועל היהדות בגלות. הסיור ממשיך אל חצר מקסימה עם סוכה מעוצבת המדמה חופה בחתונה אתיופית. תוך כדי שתיית קפה ואכילת מטעמים מגוללת חוה את סיפורה האישי.
המרכז מציע סדנאות להכנת כלי חרס אתיופיים, בובות לפי המסורת המקומית, קליעת סלים, הכנת לחם ה״דבו״ וקליעת צמות.
שעות הפעילות: ראשון עד חמישי בשעות 09:00־23:30. בשישי - עד שעה לפני כניסת שבת. במוצ״ש - כשעה לאחר צאת שבת. מחיר: 30־120 שקל, בהתאם לתוכנית ולמספר המשתתפים. ארז 3, בית שאן. לתיאום הגעה: 2662335־054.
מרכז אתיופי בבית שאן. צילום: מיטל שרעבי
שיעור מולדת
אם יש לכם חשק לעוד קצת תרבות מזווית אחרת תוכלו לקפוץ לביקור בבית חיים שטורמן בעין חרוד. בית שטורמן הוא מוזיאון להכרת המולדת. המוזיאון הוקם בשנת 1941 בבית אותנטי ששימש כיתת לימוד ונקרא על שמו של איש השומר וחבר ההגנה חיים שטורמן. המוזיאון הוקם שלוש שנים לאחר מותו של שטורמן, שרכבו עלה על מוקש, מתוך כוונה להנציח את שמו ולהדגיש ערכים שייחדו אותו, כמו אהבת האדמה והטבע.
התמונות במוזיאון מתארות את סיפורו של העמק, את צורות ההתיישבות השונות בו ואת עולם החי של הגלבוע. יש במוזיאון חדר מיוחד עם פוחלצים של בעלי חיים, ציפורי שיר ופרפרים מסוגים שונים.
במוזיאון יש כל העת שתי תערוכות מתחלפות. כעת מוצגת תערוכה הקשורה לטבע ולעולם החי. התערוכה השנייה מתמקדת בצילומי נוף.
מלבד התערוכות המתחלפות יש תערוכה קבועה המתמקדת בסיפור חייו של אורד צ׳ארלס וינגייט. כחלק מהפעילות והתכנים הקבועים עורך המוזיאון גם סדנאות לילדים, כמו דריכה על ענבים בגת עתיקה. יש גם מרוץ במוזיאון - משחק חווייתי לילדים הכולל משימות.
פתוח בימים ראשון עד חמישי בשעות 08:00־15:00. בשבתות - בשעות 11:00־15:00. הכניסה בתשלום (מגיל 5): 20־25 שקל.
מוזיאון שטורמן בעין חרוד. צילום: מיטל שרעבי
עשר דקות במים
דרך טובה להתרענן ולפרוק עוד קצת מהאנרגיה שנשארה בגוף תחכה לכם בעמק המעיינות. אך במקום לרבוץ באחת מבריכות המעיינות אפשר לצאת לסיור בעקבות ״השביל הרטוב״. השביל מתאים למשפחות, אורכו כ־400 מטר והוא מחבר בין שני מעיינות. ההליכה בשביל, שבו המים רדודים (קצת מעל הקרסול), אורכת כחמש דקות לכל כיוון.
תחילתו של השביל בקרבת עין שוקק. הוא מסתיים ליד בריכת טחנת הקמח הישנה. השביל נפתח רשמית רק החודש והוא נפרץ וסודר בזכות חבריו של צביקה קפלן ז״ל, בן קיבוץ מירב שנהרג במבצע צוק איתן. השביל נמצא בתוך פארק המעיינות. הכניסה ללא תשלום. שעות הפתיחה: ראשון עד חמישי ושבת, 09:00־19:30.
השביל הרטוב בפארק המעיינות. צילום: מיטל שרעבי
מה אוכלים?
למרות הפוטנציאל הגדול הטמון באזור אי אפשר למצוא הרבה מסעדות איכותיות שגם פתוחות בסופי שבוע. אבל כמו בכל מקום תיירותי אפשר למצוא לפחות מסעדה אחת טובה, וזוהי מסעדת ״דג־דגן״ הוותיקה.
המסעדה נבנתה לפני 90 שנה כרפת הראשונה בעמק, בקיבוץ חפציבה. בשנת 1995 הוסב המבנה למסעדה. לפני עשר שנים לקחו על עצמם קרן וגילי, בני זוג וחברי הקיבוץ, את ניהול המסעדה ושדרגו אותה. כיום גילי הוא השף וקרן ממלצרת ומנהלת.
השם הלא שגרתי של המסעדה, שמן הסתם גורר לא מעט תגובות ובדיחות, נבחר תוך התייחסות לבריכות הדגים באזור ולדגן בשדות החיטה שבעמק. התפריט במסעדה כולל בשר, דגים, פסטות ומנות חלביות.
פתוח משני עד שבת, בשעות 12:00־15:30, ושוב מ־19:00. בסופי שבוע פתוח ברציפות מ־12:00.
מקום: הצפון.
אופי הטיול: הליכה קלילה.
העונה המומלצת: כל השנה, לא בימים חמים מדי.
דרגת הקושי: קלה. מתאים למשפחות.
משך הטיול: כחצי יום.
המפלים הלבנים
למרות כל הכיף וההנאה שהמטיילים שואבים מהביקור בפארק המעיינות, אין דבר מדהים יותר מהכרת פינות טבע נסתרות מהעין. יש לא מעט מקומות שרק המקומיים מכירים, ויש כאלה שהם בגדר ביקור חובה עבור כלל המטיילים.
אם אתם רוצים לבקר בפנינת חן נסתרת שכזו אמליץ לכם להגיע ל״מפלים הלבנים״. המפלים נמצאים סמוך לקיבוץ עין הנציב. הם קטנים יחסית ומתאימים למספר מבקרים מצומצם בכל פעם. המפלים נשפכים לבריכה מקסימה המסתתרת מתחת לעצים.
חשוב להדגיש שזהו איננו אתר גדול ומוסדר. יש להקפיד לאסוף את הזבל ולהשאיר אותו נקי כדי שגם הבאים אחריכם יוכלו ליהנות מהיופי הטבעי של המקום.
איך מגיעים: לבאים מכביש 90 לכיוון צפון, פונים ימינה בצומת עין הנציב וכעבור כ־200 מטר יורדים לדרך עפר. נוסעים בזהירות עד שאי אפשר להמשיך ברכב. משם אפשר להתקדם בהליכה לאורך הנחל - עד שמבחינים ברווח גדול בצמחייה, ודרכו אפשר להיכנס עד המפל.