טיול קצר, חמוד ומעניין בין עצי יער: שביל נועם בכרמל

יער חוף הכרמל מכסה את המורדות המערביים של ההר הירוק כל ימות השנה. מדרונות היער, המשתרע על פני כ־10,000 דונם, משקיפים על הנוף המרהיב של מישור חוף הכרמל ושל הים. זהו מקום נפלא לבילוי ולטיול בחיק הטבע, מרחב שבו יער נטע האדם משתלב בעצי חורש ים־תיכוני. 
 

באביב השטח מתכסה בפריחה ססגונית של שיחים כגון לוטם מרווני, לוטם שעיר וקידה שעירה. אליהם מצטרפת הפריחה העונתית של רקפות, של נוריות, של סחלבים ושל עוד מיני צמחים רבים. שביל ישראל חוצה את היער לכל אורכו. כביש רוחב, המסתעף מזרחה מכביש 4 בדרכו ליישובים עופר וכרם מהר"ל, מחלק את היער לשני חלקים: 
 

חלק צפוני – דרך נוף יער חוף כרמל, העבירה לכל רכב, היא ציר התנועה הראשי בחלק הצפוני של היער. הדרך מובילה את המטייל למצפה עופר, למסלולי טיול ברגל, לחניונים רבים ולמערך שבילי רכיבה באופניים (שבילי רון). 
 

חלק דרומי – חלק היער שמדרום לכביש 7021. באזור זה נמצאים, בין השאר, יער קסטנר, שביל שלוחת איילה ומצפור עדנה רוג'רס. 

טיולנו זה, בשביל נועם, מתנהל בחלקו הדרומי של היער. 
 

מגרש החניה של משרדי קק"ל בכרמל, השוכן כ־1.2 ק"מ ממזרח לכניסה לעופר, משמש בסיס היציאה שלנו. הפינה השקטה והנעימה הזאת היא אתר לינה למטיילי "שביל ישראל", שנהנים כאן מברז מים ומשירותים מוסדרים. בעתיד, כך מספר מיכה סילקו, יערן הכרמל, תבנה קק"ל במקום שתי בקתות שבהן יוכלו מטיילי "שביל ישראל" ללון וליהנות ממטבח לבישול עצמי חינם אין כסף. זה לא יהיה צימר, אלא מקום ל"שביליסטים", שבו יוכלו לאגור כוח ולנוח כמו שצריך לקראת המשך המסע. 
 

הגיע הזמן לצאת לדרך. ממגרש החניה פונים מערבה אל רחבה ובה עמודי הוקרה מאבן שקק"ל הציבה לכבוד ידידיה ברחבי העולם. סמוך לרחבה נמצא מעבר־שער בגדר, ומעבר לו מתחיל השביל לעלות במדרון ההר (סימון ירוק).
 

השביל מעפיל ביער מעורב בצמחיית בר עשירה. האורנים צומחים כאן עם אלון מצוי, עם אלת המסטיק ועם שאר נציגי החורש, ונראה כי טובים השכנים בעיניהם. בפברואר תמצאו כאן רקפות וכלניות רבות, ובשאר עונות השנה תוכלו ליהנות משפע מיני המטפסים ובהם יערה איטלקית, קיסוסית קוצנית וטמוס מצוי. 
 

השביל תלול למדי, אבל לא ארוך. אחרי 400 מ' הוא חוצה דרך רחבה (סימון שחור) וממשיך היישר לפנים, אל תוך החורש. עוד כ־300 מ' ואנחנו בשיא הגובה. התגברנו על הפרש גובה של כ־70 מ'. עכשיו אנחנו יורדים במדרגת סלע קטנה ופוגשים בגיא קטן את סימון "שביל ישראל". 
 

יָרֹד נרד
 

במפגש עם "שביל ישראל" נפנה שמאלה. מעכשיו נתנהל במורד. משמאל לכביש נראים כמה עצי זית קשישים, המציגים גזעים מפוארים. להערכתנו היקפו של אחד הגזעים עולה על 2 מ'. עוד מדרגה קטנה ואנו מגיעים לפינה נחמדה מעל לערוץ. בצד מצוק סלע ובצל עצי חורש מונחים בולי עץ המשמשים ספסלים למנוחה. פינה זו מוקדשת לזכרו של נועם בהגון ("באגי"), שנפל ברצועת עזה בשנת 2003 עם שלושה מחבריו לצוות הטנק. 
 

השביל חוזר לגיא ומגלה מפל מדרגות, שגובהו יותר מ־10 מ'. ספק אם המפל הזה רואה אור שמש. הלחות שנשמרת בו מאפשרת לטחבים להתפתח על אבניו. כל שנותר לעשות הוא לרדת בזהירות במדרגות המפל ולהגיע מיד לדרך עפר רחבה, שבה נמשיך ונרד עוד כ־200 מ' בחזרה למגרש החניה של משרדי קק"ל.