נווה מדבר ירוק: פארק גולדה בנגב מציע מגוון אטרקציות

קק"ל יצרה בערוץ נחל רביבים פארק רחב ידיים ובו פלג הזורם לתוך אגם מים, מדשאות וחניוני נופש. הפארק נושא את שמה של גולדה מאיר, ראשת הממשלה הרביעית של ישראל, שהתגוררה לפרקים בקיבוץ רביבים. 
 

בפארק מוצגת תצוגת קבע, שהיא חוליה בנתיב אנז"ק – מסלול טיול שקק"ל מפתחת בנגב ומנציח את מורשת הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים שלחמו במלחמת העולם הראשונה במסגרת הצבא הבריטי שכבש את ארץ ישראל. המילה אנז"ק היא ראשי תיבות באנגלית של Australians and New Zealand Army Corps. 
 

מצפור טלי (338 מ') מתנשא בראש הגבעה שמצפון לאגם. שביל מדרגות הבנוי אדני רכבת באורך 200 מ' עולה למצפור מקצהו הצפוני־מערבי של האגם. המצפור משקיף על הפארק ועל מרחבי צפון הנגב עד רכס מחמל, המתנשא מעל מצפה רמון. קק"ל הציבה שילוט הסבר המתאר את האתרים בסביבה. 

אפשר להגיע למצפור ברכב פרטי, בדרך כבושה המסתעפת מכביש 222, כ־800 מ' ממערב לשער הפארק. 
 

בקרבות שבין הצבא הבריטי לצבא הטורקי נסוגו הטורקים מביר עסלוג' וייצבו קו חזית בין עזה לבאר שבע. בשתי מתקפות על עזה, ב־26 במרס וב־17 באפריל 1917, נכשל הצבא הבריטי בכיבוש העיר. גנרל אלנבי, שהוזעק למערכה, החליט להפתיע את הטורקים ולתקוף את באר שבע מצדה המזרחי, המוגן פחות. 
 

לאחר חצי שנה של הכנות ביצעו פרשי אנז"ק (הפרשים האוסטרלים והניו זילנדים) איגוף גדול מעזה לבאר שבע, במסע שנמשך ארבעה לילות. ביר עסלוג' שימשה תחנה חשובה לפרשים בדרכם לבאר שבע. בבית הבאר, שניצב סמוך לשער הפארק, הציבה קק"ל תצוגה מרשימה המספרת על תפקידה של ביר עסלוג' באיגוף. 
 

חובבי הנוסטלגיה יכולים להמשיך עוד מזרחה מבאר הפלפלון, בין מגוון גדול של עצים ושיחים שנטעה קק"ל כדי לבדוק את התאמתם לתנאי המדבר. לאחר כחצי קילומטר תגיעו למבנה בטון קטן דמוי איגלו, שגובהו כמטר, מוקף קשתות בטון. זהו מתקן השקיה שבנו שלטונות המנדט הבריטי למען עדרי הצאן והגמלים של הבדואים בסביבה. הבריטים נהגו לחפור בארות מים משוכללות יחסית כדי למשוך אליהם את הבדואים ולהעמיק את שליטתם בתושבי הנגב.   

חורשת ביר עסלוג'
 

חורשת ביר עסלוג'

נמצאת מחוץ לפארק גולדה, מדרום לכביש 222. עצי האקליפטוס הראשונים שבמקום ניטעו בידי פלוגת הנוטעים של הצבא הטורקי, בוגרי בית ספר מקווה ישראל. עצים אלה הם שריד לחורשה גדולה הרבה יותר שצמחה כאן בעבר. 
 

בשלהי המאה ה־19 הקים הממשל העות'מאני בביר עסלוג' מרכזי מינהל לבני שבט העזאזמה. ביר עסלוג' הפכה לכפר קטן ובו מסגד וטחנת קמח. ליום השוק השבועי הגיעו בדואים רבים מכל רחבי הנגב. 
 

במלחמת העולם הראשונה עברה סמוך לביר עסלוג' מסילת הברזל שהטורקים סללו לקדמת סיני, כדי לסייע לכוחותיהם לעמוד נגד הצבא הבריטי, שיצא לכיבוש ארץ ישראל ממצרים. הבארות שבמקום סיפקו מים להנעת קטרי הקיטור. סמוך לצומת נמצאים שרידי הגשר הגדול של מסילת הברזל הטורקית. הבריטים פוצצו את הגשר ב־23 במאי 1917 כהכנה לכיבוש באר שבע. בתקופת המנדט הבריטי פעלו בביר עסלוג' תחנה של משטרת המדבר ומחנה צבאי גדול. 
 

האנדרטה נמצאת בקצה המערבי של חורשת ביר עסלוג', במקום שבו ניצב בעבר מבנה המשטרה הבריטי. היא מנציחה את 34 לוחמי הפלמ"ח שנפלו בקרבות באזור. 
 

עם הכרזת עצמאותה של מדינת ישראל, פלש צבא מצרים לנגב ובביר עסלוג' התבססו יחידות מתנדבים מצרים מארגון האחים המוסלמים. לקראת ההפוגה הראשונה, ב-11 ביוני 1948, יצאו לוחמי הגדוד ה-8 של הפלמ"ח וחברי הקיבוצים חלוצה ורביבים למתקפה על ביר עסלוג'. בהתקפה נהרגו ארבעה לוחמים. חבריהם נותרו מחוץ לבניין המשטרה הבריטית, לאחר שנודע להם שהמבנה ממולכד. 
 

שני שבויים מצרים סיפרו שבבניין נמצא נשק רב. הלוחמים לא עמדו בפיתוי ונכנסו למבנה. הערבים הפעילו מוקש חשמלי ממרחק והבניין קרס. 11 לוחמים נוספים נהרגו, אך הגדוד כבש את המקום. מיד לאחר הכיבוש הוכרזה ההפוגה הראשונה, שביתת נשק בין הצבאות. 
 

תפיסת ביר עסלוג' ניתקה את הכוח המצרי ששהה בבאר שבע. המצרים ניצלו את ההפוגה כדי לתפוס משלטים בסביבה, ובחסותם בנו דרך שעקפה את ביר עסלוג' מדרום. ב-9 ביולי תם תוקף ההפוגה ואחריה נמשכו הקרבות עשרה ימים נוספים, עד להפוגה השנייה. לקראת תום קרבות עשרת הימים ניסו המצרים לכבוש את ביר עסלוג'. ב-18 ביולי 1948 הם תקפו כמה פעמים כוח צה"ל שישב בביר עסלוג' באמצעות כוחות חי"ר, טנקים ומטוסים, אך נהדפו וספגו אבידות כבדות. אזור ביר עסלוג' נכבש סופית בידי חטיבת הנגב במבצע חורב (27 בדצמבר 1948).