המדריך להתמודדות עם חברות התעופה במקרה ביטול טיסה

באחרונה פורסם בהקשר זה פסק דין בבריטניה לטובתו של נוסע שתבע את חברת הלואו קוסט "ריאנאייר", שייסדה את ענף התעופה הזה באירופה תחת הססמה frills־no (ללא תוספות), וב־2013 דורגה כחברת התעופה המטיסה את מספר הנוסעים הרב ביותר ביבשת הישנה. פסק הדין הציף שוב את סוגיית הפיצוי לנוסעים ואת הדילמה הכרוכה בכך. לחברות התעופה, ובעיקר בענף הלואו קוסט, לא תיוותר ברירה והן ייאלצו לגלם את נזקי תביעות הפיצויים במחיר הכרטיס. השורה התחתונה תהיה שמחירם של כרטיסי הטיסה יעלה.
 

ההחלטה המשפטית בבריטניה ניתנה בגין תביעה של שני נוסעים לפיצוי בגין עיכובים בטיסות מספרד לבריטניה בשנת 2008. פסק דין זה עלול לגרור תביעות דומות נגד "ריאנאייר", שיגרמו לה נזק בשיעור של מאות מיליוני לירות שטרלינג. התובעים בתיק זה דרשו פיצוי של 175 ליש”ט כיוון שתקלה במטוס של החברה גרמה לעיכוב של עשר שעות. התביעה הוגשה רק אחרי חמש שנים מאז האירוע, ובכתב ההגנה טענה "ריאנאייר" כי לפי חוזה 

הרכישה של הכרטיס, תביעות נגדה יתאפשרו רק בתוך שנתיים. טענה זאת נדחתה, כי לדעת השופטים סעיף חוזי זה נגד את מגילת זכויות הנוסע של אירופה, האוסרת סעיפים מגבילים בחוזה עם הנוסע. 
 

הכללים האירופיים קבעו תעריפי פיצוי בהתאם למרחק של יעד הטיסה וזמן העיכוב ופטרו את חברות התעופה מתשלום פיצוי רק בנסיבות מיוחדות, כמו מזג אוויר גרוע במיוחד, שביתה או בעיות שמקורן בהוראות של מגדלי הפיקוח. לעומת זאת, תקלות טכניות אינן נחשבות כנסיבות מיוחדות. 

החוק בישראל - חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), המכונה חוק טיבי, על שם ח"כ אחמד טיבי, יוזמו - אינו שונה בהרבה מהכללים האירופיים. כך, למשל, סעיף 17 לחוק קובע כי אין להתנות על הוראות החוק, אלא לטובת הנוסע. בהכללה ניתן לומר שהחוק קובע כי כאשר טיסה בוטלה או התעכבה מעל שמונה שעות, על חברת התעופה לפצות את הנוסע בפיצוי כספי.

יזם את החוק שייגן עליכם, חבר הכנסת אחמד טיבי. צילוםף פלאש 90

החוק בבסיסו הוא חוק צרכני שנועד להגן על הנוסעים ולפצות אותם, והוא מטיל על חברות התעופה פיצוי עונשי במקרים שבהם הן התעלמו מן הנאמר בחוק ולא העניקו לנוסע הטבות ופיצוי, אלא אילצו אותו לפנות לבית המשפט כדי לקבל את המגיע לו. סעיף 11 לחוק קובע כי נוסע יהיה זכאי לפיצוי כספי נוסף אם יתברר בתום הדיון המשפטי שחברת התעופה הנתבעת התעלמה ביודעין מזכויותיו ולא העניקה לו את הפיצוי הקבוע בחוק שאותו היה זכאי לקבל מלכתחילה.
 

בנוסף, חוק טיבי מחייב את חברות התעופה להעניק לנוסעים מזון, שתייה ושירותי תקשורת כאשר העיכוב הוא של שעתיים ומעלה ממועד ההמראה. כאשר העיכוב עולה על חמש שעות, הנוסע יהיה זכאי להשבה של מחיר כרטיס הטיסה או, לחלופין, על חברת התעופה למצוא לו טיסה חלופית, על פי שיקול דעתו של הנוסע. אם הנוסע בחר בטיסה חלופית - מה שיקרה בדרך כלל - והטיסה צפויה ביום שלמחרת, באחריותה של חברת התעופה לדאוג לנוסע לסידור לינה והסעה לבית המלון.
 

לעומת המתואר לעיל, יש מקרים שבהם חברות התעופה מבטלות טיסות שתוכננו עוד ימים רבים לפני מועד ההמראה. במקרים אלה החברה לא תחויב בפיצוי אם הודיעה לנוסע על ביטול הטיסה 14 ימים לפני המועד המתוכנן. גם אם הטיסה בוטלה בין שבעה ל־14 ימים לפני המועד המתוכנן והוצעה לנוסע טיסה חלופית באותו מועד פחות או יותר, החברה לא תחויב בפיצוי. 
 

במקרים אחרים מדובר בביטול טיסה בשל סיבות מיידיות כמו שביתה או פגעי מזג האוויר. אזי, על חברות התעופה למצוא דרך חלופית להטיס את בעלי כרטיס הטיסה או להשיב להם את כספם. בנוסף, חברת התעופה תידרש להעניק לנוסע פיצוי כספי בסכום שנקבע בחוק (עד 3,100 שקל) ללא כל צורך בהוכחת נזק, אלא אם כן הטיסה בוטלה בשל "נסיבות מיוחדות" שלא היו בשליטת חברת התעופה (וגם אם הייתה עושה כל אשר ביכולתה לא הייתה יכולה למנוע את ביטולה). סיבות נוספות לפטור מתשלום פיצוי הן כשהטיסה בוטלה בשל שביתה או השבתה מוגנות או אם הטיסה בוטלה כדי להימנע מחילול שבת או חג, כאמור בסעיף 6 לחוק.
 

סוגיית חילול השבת והחג היא ייחודית לישראל כמובן, אולם המחוקק לא הבהיר מהן אותן נסיבות מיוחדות שעל חברת התעופה להוכיח כדי להימנע מתשלום הפיצוי. כך, למשל, דווח בחודש יוני השנה על מטוס של אל על שהמריא לכיוון ניו יורק עם 342 נוסעים ואנשי צוות. המטוס היה באוויר שש שעות וחצי (מחצית הדרך), ואז התברר לטייסיו שיש תקלה באחד המנועים. קברניט המטוס החליט לכבות את המנוע שבו התגלתה התקלה ולהחזיר את המטוס לתיקון בסדנת החברה בנתב"ג. המטוס נחת בישראל 11 שעות לאחר המראתו והנוסעים הועברו לטיסות חלופיות. 
 

לכל ברור כי עבור חברת התעופה היה זה הפתרון הנוח, היעיל וגם הזול. אולם השאלה היא האם היו אלה נסיבות מיוחדות שביטלו את הטיסה המקורית והאם החברה עשתה ככל יכולתה למנוע עיכוב נוסף מנוסעיה? האם לא היה ראוי לטובת הנוסעים להנחית את המטוס באירופה ולהטיסם משם בטיסות חלופיות? לדעתה של אל על - "המקיימת את החוק כלשונו", כדבריה - לא היה מקום לפצות את נוסעי הטיסה.

כיוון שהמחוקק לא פירש מהן אותן נסיבות מיוחדות, נדרשו לכך בתי המשפט שדנו בתביעות (שהוגשו בעיקר בבתי משפט לתביעות קטנות) נגד חברות תעופה הפועלות בארץ. הפסיקה אינה חד־משמעית. בעוד, כאמור, באירופה דבר אחד אינו נתון למחלוקת: תקלות טכניות אינן בגדר אותו חריג המקנה הגנה לחברת התעופה, הרי בישראל גם מצב כזה ייתכן. "כוח עליון איננו רק צירוף נסיבות המתרחשות בשל מזג האוויר, תנאי הטבע או גרמי השמיים.

"עשויים בהחלט לדעתי להיות מקרים שבהם תקלה טכנית תיחשב כנסיבה מיוחדת, החוסה תחת ההקלה שבחוק" כתבה הרשמת רינה הירש מבית משפט השלום בראשון לציון (כהן ואח' נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ - ת"ק 13־09־36116). במקרה זה היה מדובר בתקלה שזיהמה את מאגרי הדלק בנתב"ג, ונסיבות אלה, אין לראותן בעיני בית המשפט כתקלה טכנית מובהקת.

האם חברת התעופה עשתה כל שביכולתה למצוא פיתרון? צילום: רויטרס

ובכל זאת, לעומתה, הרשם אדי לכנר מבית משפט השלום בתל אביב פסק אחרת בעניינה של אותה טיסה: "לא תקלה טכנית ולא אי מציאת מטוס חלופי אינן נסיבות מיוחדות... חזקה על המחוקק שהוא רצה לשנות את המצב הקיים... כפי שתקלה טכנית באוטובוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת המביאה לידי סיכול החוזה שנחתם בין חברת הסעות לבין המזמין, כך לטעמי גם תקלה טכנית במטוס אינה מהווה נסיבה מיוחדת הפוטרת את חברת התעופה מתשלום. אם המחוקק רצה לציין תקלה טכנית כנסיבה מיוחדת היה מציין זאת במפורש בחוק" (אילה שושנה גסקו נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ - ת"ק 12־10־32988).

גישה דומה הציג השופט יחזקאל הראל מבית המשפט בהרצליה: "תקלה טכנית אינה נסיבה מיוחדת משעסקינן בכלי תחבורה שמאופיים ואופן תפעולם תיתכנה תקלות שהן גם פונקציה של שימוש ורמת תחזוקה" (אביעד רוזנבוים נ' ארקיע קווי תעופה ישראליים בע"מ - ת"ק 12־12־44155). 
 

אם נחזור לשאלה שהצגנו בעניינה של אותה טיסה לניו יורק, ראוי לראות את החלטתה של הרשמת הירש שפסקה בעניינה של טיסה שהופנתה מפראג למינכן, בשל העובדה שבמטוס לא היה צוות שהיה ערוך ומסוגל להתמודדות עם תנאי מזג האוויר ששררו שם. לדבריה, "לא ניתן לקבוע כי הנתבעת עשתה 'כל אשר ביכולתה' – וכך דרישות החוק - כדי למנוע את הצורך בהפניית הטיסה לנחיתה במקום אחר... ייתכן שהיערכות כזו מחייבת עלויות כספיות גבוהות מהרגיל, אך החוק אינו מתנה או מסייג את ההוראה שהפטור מתשלום פיצוי חל רק במקום שנעשה כל שניתן לעשות, דבר שלא התקיים במקרה דנן" (מזרחי נ' אל על חברת תעופה - ת"ק 13־05־33035).