ביקור אצל הזקן: יורדים לשדה בוקר לספוג ציונות ואוויר נקי

האתר עבר לאחרונה שיפוץ והוא כולל כעת ארבע רחבות מפגש והסבר, ובשתיים מהן מוקרנים סרטים קצרים. בשלב הראשון, עוד לפני שמתחילים את המסע שלנו אל העבר, עוברים בקופה, משלמים ומקבלים מפה של האתר. אפשר לרכוש גם חוברת פעילות לילדים ברוח המקום עם חידות ופעילות קצרה (10 שקלים). 
 

ברחבת ההסבר הראשונה אפשר לצפות בסרטון הראשון - סרט אנימציה קצר. ניתן להפעיל אותו עצמאית, כך שלא חייבים להיעזר במדריך, וכל מטייל יכול לבחור את הקצב שלו. הסרט סוקר את קורותיו של בן־גוריון, כיצד הגיע  לנגב בשנת 1953, שם ראה נתיב מים פתוח וביקש ליצור התיישבות חקלאית. 

אחרי הסרט אפשר לעבור לרחבה הבאה, לצפייה בסרט נוסף, או להמשיך אל לב האתר. מלבד הבית המפורסם, יש במקום עוד שלושה צריפים. בראשון, בשם "בית הגבס", מוצגת בימים אלה תערוכה. בשני יש משחקים אינטראקטיביים, ובשלישי, ששימש את השומר של בן־גוריון, מוקרן סרט נוסף. 
 

 

"בית הגבס" הוקם בתחילת שנות ה–50. הוא נבנה בגבס שהגיע מהמחצבה במכתש רמון. תחילה המבנה הקטן שימש מעבדה שבה בחנו את הצמחייה האזורית ותופעות אקולוגיות. לאחר מכן הוא הפך לבית התינוקות של קיבוץ שדה בוקר. כעבור שנים המקום שוב שינה את ייעודו והפך לבית תרבות, לספרייה, ולבסוף אף שימש כחנות יד שנייה. כיום יש במקום גלריה שבה מוצגת תערוכה על מייסדי שדה בוקר, שעמלו קשות כדי שיהיו להם מים זורמים ובתים שאפשר לפרוש אליהם בסופו של יום העבודה. בתערוכה אפשר ללמוד גם על פועלו של בן־גוריון בקיבוץ ועל התפתחות המקום.

ניתן לראות מכתבים שבן־גוריון קיבל וכתב לילדים ובני נוער בזמן שהותו במקום.
 

הצריף השני, שבו מתקיימת פעילות העשרה, "בן־גוריון במבחן הזמן", כולל מספר שולחנות אינטראקטיביים להנאת בני הנוער והמבוגרים שמבקרים במקום. מוצגים במקום חידונים בשלושה נושאים - נוער, נגב וצבא - אשר מלמדים את ההיסטוריה של העם היהודי בארץ ישראל. 
 

הצריף המרכזי הוא כמובן ביתו של בן־גוריון. אפשר לראות כאן כיצד הוא חי בזמנו בפשטות ובצניעות. ראש הממשלה הראשון ביקש בצוואתו שהבית יהיה פתוח לקהל. כבר בכניסה אפשר להבחין בתמונה של מפת ישראל ובשולחן ובו צלחת עם דגל ישראל. בן־גוריון הקיף עצמו גם בתמונות של דמויות שהעריך: לינקולן, גנדי ומשה רבנו. בן־גוריון, מתברר, העריך בודהיזם ואת תרבות המזרח. בסלון ביתו יש סמלים ופסלים משם. 
 

בסיור בבית אפשר ללמוד על חייו לצד אשתו פולה. למשל שהם ישנו בחדרים נפרדים, או שהיה להם מטבח, מה שהיה לא אופייני לקיבוץ בשנות ה–50. הסיבה: פולה הקפידה על התזונה של בעלה. בחדר השינה הצנוע שלו יש רק מיטה, ארון, 50 ספרים וכאמור תמונה של מהאטמה גנדי. פולה ישנה בחדר ליד, בחדר יותר חמים, עם תמונות משפחתיות. בבית היה גם חדר עבודה עם ספרייה. זהו למעשה החדר הכי גדול בבית - 5,000 ספרים בתשע שפות שונות. 
 

כשאנחנו מביטים היום במנהיגים שלנו, קשה להאמין שראש ממשלה בישראל יהיה מוכן לחיות בצניעות כזו, בין שהוא בתפקיד ובין שלא. הסיור בבית מעניק קצת פרופורציות למרדף שלנו אחרי כסף.
 

 

בן־גוריון נקבר לצד אשתו פולה. יחד הם צופים על הנוף המדברי של בקעת צין. אחוזת הקבר המרשימה, שמוקפת בגן יפהפה, נמצאת בקרבת המדרשה שקרויה על שם ראש הממשלה. אפשר להגיע אליה בקלות מרחבת החניה המוסדרת. בדרך תוכלו להתרשם מהצמחייה המדברית ומהנוף הפתוח שמשקיף על נחל צין. 

הפשטות היא זו שקוסמת במדבר, אין כאן מלונות מפונפנים. במקום זאת תמצאו באזור לא מעט צימרים אינטימיים שיעזרו לכם להתעטף בשלווה. הרבה פעמים אני שומעת שמטיילים מחפשים צימרים נקיים ופשוטים לשים בהם את הראש אחרי יום בחוץ, וזה בדיוק המקום למצוא אותם. 
 

 

אחד מהם "זמן מדבר" שבמדרשת בן־גוריון. אומנם אין שם טלוויזיה וג'קוזי, אבל אפשר להתרווח בערסל ולבלות את הערב בצימר חדיש. ספר טוב מהבית יכול לסייע להעביר ערב שקט. פשוט מנקים את הראש.  אם אתם חובבי טיולים, תוכלו לקבל המלצות למסלולים באזור מדנה מאיר, בעלת הצימר, מורת דרך ומדריכת טיולים באופניים. מכאן אפשר לצאת להרבה כיוונים, חלקם רגליים וחלקם באופניים. ואם אתם רוצים לצעוד או לדווש  אחרי ארוחת בוקר מזינה, תוכלו לבשל אחת לעצמכם במטבחון המאובזר של הצימר, או להזמין סל פיקניק בעלות של 50 שקל לאדם.

מחיר ללילה: 450־400 שקל לזוג. תוספת לאדם: 75 שקל. 

כל מי שטייל פעם או פעמיים בנגב יודע שהצד הקולינרי הוא לא החזק באזור. מכיוון שתנועת התיירות פה לא יציבה, מסעדות רבות לא נפתחות במהלך השבוע ובעליהן מעדיפים לעבוד על פי הזמנות מראש. הקושי למצוא מקומות פתוחים, בעיקר בסוף השבוע, גורם למטיילים להתפשר על נשנושים או על מקסימום כריך שקנו בדרך.

 
 

המצב הזה נכון גם לאזור שדה בוקר. לכן שמחתי לראות שבמתחם הצריף של בן־גוריון מנסים למצוא פתרונות למטיילים הרעבים. כבר לפני שלוש שנים נפתח שם בית קפה קטן בשם "פולה קפה", שפועל במתכונת הקיוסקים הישנים שהכרנו מפעם. לא ממש מבשלים פה, אבל אם אתם בעניין של פחמימות, תקבלו קישים מדהימים, פיצות, תפוחי אדמה בגריל ועוד מאפים. אפשר גם להתפנק עם קפה טוב או יין מקומי - בבית הקפה דוכן של יקב שדה בוקר.

היקב הוא בבעלות היינן צבי רמק שמייצר כ–3,000 בקבוקים בשנה. עכשיו הוא מתמקד בשני סוגים: מרלו וקברנה. 

רמק הגיע ארצה לפני 35 שנה מסן פרנסיסקו בעקבות החלום הציוני. הוא הקים את היקב לפני 16 שנה, לאחר שלמד את המקצוע במשך שנה בקליפורניה. מלבד יין, הוא מוכר שמן זית מקומי ותמיד שמח לספר למבקרים על החיים בנגב, על המעבר מאמריקה לשממה ועל החלום הקטן שלו להפריח את הנגב.

"פולה קפה": פתוח כל השבוע.