הרפתקה במחיר נוח: הישראלים מפספסים את אזרבייג'ן

מקומות מרוחקים ואקזוטיים לעולם ימשכו ישראלים הרפתקנים, אבל לעתים ממש מתחת לאף שלנו ממתינות הפתעות לא פחות מרתקות ובמחירים נוחים. ואקזוטי, כן, זו ההגדרה הנכונה עבור אזרבייג'ן, מדינה קטנה ועשירה בנפט בין הים הכספי להרי הקווקז, שישראלים רבים עדיין לא גילו. די מוזר שאזרבייג'ן עדיין לא עלתה על המפה שלנו. הרי שכנותיה רוסיה, גאורגיה וארמניה דווקא זוכות לאהדת התייר הישראלי. יש שיגידו שזה משום שרוב תושביה הם מוסלמים, אבל צריך לדעת שמדובר בדמוקרטיה ובמדינה חילונית. התושבים כאן מסבירי פנים ויקבלו אתכם בברכה.

החופשה כאן לא תגרום לכם כאמור להוצאות כבדות מדי. ערך המאנאט, המטבע המקומי, הוא נמוך יחסית, מה שהופך את המחירים לאטרקטיביים מאוד ביחס לישראל.

המדינה ובירתה באקו מציגות מרחבים פתוחים, פארקים, מונומנטים ונופים עוצרי נשימה. זה כנראה יהיה הדבר הכי קרוב לעושר של המפרץ הפרסי שהישראלי יפגוש. בכלל, בביקור בבאקו תוכלו להבחין במבקרים העשירים ממדינות ערב שמדלגים בין בתי אופנה יוקרתיים, כשנהג הבנטלי שלהם ממתין בחוץ.

ספינת הדגל

באקו היא התחנה הראשונה בחופשה. תוכלו להגיע אליה בטיסות ישירות שמוציאה אזרבייג'ן איירליינס שלוש פעמים בשבוע. הטיסה אורכת שלוש שעות, ובסופן תנחתו בנמל התעופה על שם היידר אלייב, הנשיא לשעבר ואביו של הנשיא הנוכחי. אם נמל התעופה הוא השער למדינה, אז כבר כאן תבינו עם מי יש לכם עסק: המקום חדשני וגרנדיוזי. 20 דקות נסיעה ואתם בעיר. בדרך אפשר להתרשם ממכונות שאיבת נפט שנמצאות כמעט בכל פינה ועובדות ללא הפסקה.

באקו מציעה עשרות מלונות מפוארים, שבהם תוכלו למצוא חדרים מפנקים במחירים שפויים. אחד המומלצים בעיני הוא "מריוט בולבארד": מבנה עצום המכיל 800 חדרים ומשקיף על הים הכספי. במלון שלוש מסעדות, ספא ושתי בריכות. המקום נמצא על הטיילת וליד "שדרת הקניות". מחיר ללילה נפתח ב–130 מאנאט, סכום צנוע למלון באיכות כזו.

ניכר שהושקעו מחשבה ותכנון בבניית הבירה. מבחינה אדריכלית באקו היא חגיגה לעיניים. העיר גם נקייה, מסודרת ושלווה. אפשר למצוא כאן בין היתר את "מיני ונציה", מתחם עם תעלות מים שבהן אפשר לצאת לשיט בגונדולה, וגלגל ענק סטייל לונדון. יש כמה אתרי חובה בבאקו, למשל כיכר הדגל. כאן תמצאו את דגל המדינה שמתנשא לגובה של 162 מטר ושוקל יותר מ–300 ק"ג. תחתיו ניצב מוזיאון שבו מוצגים סמלים ודגלים מתקופות שונות בהיסטוריה של אזרבייג'ן. רק כדי להבין את הממדים: אנחנו מדברים על כיכר בגודל של כ–60 דונם. בשטח זה נמצא גם אולם הקונצרטים שנבנה לרגל האירוויזיון של שנת 2012.

מרכז התרבות "היידר אלייב" (כן, גם הוא נקרא על שמו של הנשיא הקודם) הוא גם כן בגדר אתר שחובה לבקר בו. המוזיאון מחולק לארבעה מתחמים המציגים תערוכות שונות. אם מביטים עליו ממעוף הציפור, הוא נראה כמו החתימה של מר אלייב. במתחם אחד מוצגים פריטים היסטוריים מילדותו ועד תקופת שלטונו. אפשר למצוא כאן גם סמלים של המדינה, מתכונים של המטבח האזרי ואת מיני אזרבייג'ן - דגמים מוקטנים של מבנים מפורסמים במדינה. 

גם את מוזיאון השטיחים אסור לפספס. מבחוץ המקום נראה כשטיח מגולגל. בפנים מוצג אוסף שטיחים מתקופות שונות.

יש לאן ללכת

באקו היא לא רק מוזיאונים. אם אתם חובבים של שיטוט ברחובות, יש כאן מקומות מעניינים שאפשר ללכת אליהם. אפשרות אחת היא הטיילת החדשה לחופי הים הכספי. כמובן, ישנה "שדרת הקניות". כאן תיפרדו מלא מעט כסף, כי הציר צפוף במותגי יוקרה.

אם אתם לא מסוגלים, או מסוגלות, לוותר על קניות, בבאקו אפשר למצוא כמה קניונים שמארחים רשתות אופנה פופולריות כמו זארה, ברשקה, מאסימו דוטי, אלדו ועוד.

המלצה נוספת היא לטייל ברחובות העיר העתיקה. העיר מוקפת חומה עם מגדלי תצפית מהמאה ה–12 וניתן להיכנס אליה דרך שלושה שערים. האזור מלא בסמטאות עם חנויות קטנות ובתי עסק. אפשר לבקר בארמון שירוואנשה ומגדל הבתולה (העלמה), שזכו להכרה מארגון אונסק"ו. בדרך לאתרים ההיסטוריים תוכלו לעצור ב"קיצ׳יגלאק 84", שם תמצאו גלריה של אמן בשם עלי שמסי, שמצייר ומפסל. יש גם מוזיאון ספרים מיניאטוריים המציג 5,500 ספרים שאת חלקם ניתן לקרוא רק בעזרת מיקרוסקופ. 

גם מסעדות לא חסרות כאן, שיציגו לכם את מנות המטבח המקומי. כשאתם אוכלים בבאקו, ובאזרבייג'ן בכלל, הקפידו לבחור מסעדות שיש בהן אווירה וסועדים נוספים - זו האינדיקציה היחידה לאיכות שלה. שימו לב בנושא, כי קולינריה, בעיני לפחות, אינה הצד החזק של האזרים. אי אפשר לומר שהמטבח שלהם דל, אבל רוב הארוחות מבוססות על לחם או פיתה עם צלחת של עלים ומלפפון ננסי ולצדם תבשיל כלשהו.

בשמחת חיים ובמוזיקה האזרים דווקא חזקים. מדובר אומנם במדינה מוסלמית, אבל יש לא מעט ברים, בעיקר בבתי מלון ובמועדונים. המקומיים אוהבים מאוד מסעדות שבהן יש הופעות ורחבת ריקודים. למשל מסעדת Sizvansah (כתובת: 86 Asgarova Salatin), בה יש הופעות חיות ודי–ג'יי שמשמיע מוזיקת ריקודים קצבית.

עוזבים את העיר

אם אתם מגיעים לאזרבייג'ן ליותר מסוף שבוע, כדאי לצאת לטייל בסביבה שמחוץ לבאקו. את רוב הנסיעות ניתן לבצע בכלי רכב או במונית. במרחק של כשעה נסיעה מבאקו, לדוגמה, מחכה לכם שמורת הפטרוגליפים של קובוסטן (במונית זה סיפור של 40–30 מאנאט). בשמורה יש הר שבו נמצאו ציורים פרהיסטוריים ולידו מוזיאון שמציג את הממצאים השונים מהאזור והסברים על הטופוגרפיה שלו. הציורים שחרוטים באבן מתארים את החיים של האדם הקדמון.

במרחק כשעת נסיעה מבאקו לכיוון השני נמצא מקדש האש, ששימש את מאמיני דת הזרטוסטרא, שמקורה בפרס. במרכז המקדש יש מבנה אבן שבו דולקת אש. בעבר דלקה האש כתוצאה מגז שיצא מהקרקע, אבל כיום, לאחר שמשאבי האזור נוצלו, היא נדרשת לסיוע האדם.

לצד מקדש האש תוכלו למצוא מסעדה נפלאה, "אטש גאך". יש פה אוכל טוב ואפשר גם להשתתף בסדנת אפייה של פיתה, עם בשר או תרד. המחיר הוא בין 3 ל–10 מאנאט וצריך להזמין מקום מראש. ארוחה עם פתיחים, מרק, מנת ביניים, מנה עיקרית ותה לסיום תעלה בין 25 ל–30 מאנאט.

יעד נוסף הוא מוזולאום דירי בבא ליד העיר מארזה. המוזולאום מהמאה ה–15 חצוב בתוך הסלע. זהו כביכול מקום קבורתו של דירי בבא - איש דת מזרם קטן וסגפן באסלאם. בשל האדיקות שלו, המאמינים הכירו בו כמי שקרוב לאל ועד היום נוהגים לבקר במקום ולבקש עזרה וברכה.

במרחק כחצי שעה ממארזה נמצאת העיר שמאכי, שם נמצא מסגד ג׳ומה, הגדול בקווקז. המסגד היפהפה שעומד כיום אינו המקורי, שנהרס ברעידת אדמה. הוא נבנה שוב ונהרס שוב בשנת 1902 ברעידת אדמה נוספת. שוב הוא תוקן וב–1918 הארמנים שרפו אותו. בתקופת ברית המועצות המבנה עמד שומם. ב–2013 הוא נבנה בפעם האחרונה. יש במתחם כיפה עגולה שמעידה על המסגד כשיעי.

בתקופה זו של השנה כדאי להרחיק עד אתר הסקי טופנדג, שנמצא ליד העיר גבאלה בצפון המדינה. המקום נמצא כארבע שעות נסיעה מבאקו. פועל בו רכבל המוביל אל הפסגות המושלגות, בגובה 1,900 מטר. תוכלו לשכור ציוד ולהשתתף בסקי, גלישה במזחלות, אופנועי שלג ועוד.

מכיוון שסקי נחשב לענף ספורט שמיועד לאנשים בעלי ממון, באזור יש הרבה מלונות יוקרה. אחד מהם, חדשני במיוחד, נקרא "קווקז טופנדג". מחיר ללילה הוא החל מ–90 יורו. 

הכותבת הייתה אורחת של חברת מונה טורס