האוכל בוולנסיה הוא חלק בלתי ניתן להפרדה מהעיר, ונשען על גידולים האופייניים לאזור ולתרבות המקומית. לא חייבים להיות חובבי בישול כדי ליהנות ממנעמי העיר. היי, אוהבים אוכל טוב, טרי וטעים טעים? הגעתם למקום הנכון!
"ולנסיה היא לא פחות ממעוז קולינרי", מבהיר נאור הררי, מדריך טיולים ב"אשת טורס". "המאכל הלאומי של ספרד, הפאייה (Paella), מקורו מוולנסיה וגאוות תושבי העיר היא על מנה זו. בוולנסיה נערכים סיורי פאייה מיוחדים שמתחילים בשדות האורז שמסביב לעיר, בהם מגדלים את האורז לפאייה. מהשדות ממשיכים לשווקים ובהם קונים את המצרכים לפאייה – ירקות, בשר, פירות ים, תבלינים, ומשם ממשיכים לסדנאות בישול, והכל בליווי שף ומדריך צמודים. זה יום בו חווים את תרבות האוכל המקומית מן היסוד, מן האדמה ומן הים, ועל הדרך מכירים את העיר מזווית מקורית וייחודית".
נאור מזכיר שחוץ מהמאכל הלאומי יש לוולנסיאנים את המאכלים המקומיים שלהם. "למשל, הקוקטייל 'אגווה דה ולנסיה' (Agua de Valencia), המים של ולנסיה, המורכב מווודקה או ג'ין, קאווה ומיץ תפוזים. ותפוזים מאד מזוהים עם העיר שנתנה את שמה לתפוזי ולנסיה המתוקים והעסיסיים".
משקה נוסף הוא הורצ'טה (Horchata) - מעין מילקשייק או סחלב מקומי, שצבעו לבן כחלב ומוגש קר. מכינים אותו מפקעות של צמח גומא הגדל כמעט בלעדית באזור ולנסיה. את ההורצ'טה מגישים עם "פרטון" (Farton), מאפה בצורת מקל המזוגג בסוכר.
השוק המרכזי בעיר, "מרקדו סנטרל" (Mercado Central), הוא הלב הפועם של העיר. שוק זה הוא אחד מהעתיקים באירופה ופועל מעל 800 שנים באותו מבנה גדול ומהודר, המסמל את הכבוד והחשיבות שרוחשים הוולנסיאנים לאוכל המקומי ותוצרי המזון מהסביבה. מי שרוצה לראות מקרוב מטבח מסורתי הנסמך על חקלאות מקורית ואותנטית לסביבה ולעונה, חייב לעצמו ביקור בשוק זה.
ואחרי שמילאנו את הבטן, אפשר לפנות לקצת קולטורה. כל מוסדות התרבות של העיר מרוכזים ליד "עיר האומנויות והמדעים" – קומפלקס מבנים בעיצוב חייזרי-עתידני שאי אפשר להישאר אדיש אליו. הצגות, אופרות, סרטים בתלת וארבע ממד, מוזיאון מדע אינטרקטיבי, פארק ימי מופלא ובו האקווריום הגדול באירופה, גן בוטני ייחודי ועוד.
במאות ה-14 וה-15 נמנתה ולנסיה על "כתר אראגון", מעצמה ים-תיכונית ששלטה על חופי יוון, דרום איטליה ומזרח ספרד. אחד מסמלי כתר אראגון היה עטלף, סמל המתנוסס עד היום על דש חולצות שחקני קבוצת הכדורגל של ולנסיה, מקבוצות הפאר של ספרד. ומכאן גם כינויה של קבוצת הכדורגל ולנסיה, "העטלפים" (Los Murciélagos).
קבוצת ולנסיה משחקת באצטדיון "מסטאיה" (Camp de Mestalla) בעיר, אחד ממגרשי הכדורגל הוותיקים והמפורסמים באירופה, ובו מתקיימים משחקי כדורגל מ-1923. בתקופת מלחמת האזרחים ב-1936 נפגע ה"מסטאייה" קשות מהפצצות וכמעט נהרס. בהמשך המלחמה, שימש מחנה ריכוז ומעצר למתנגדי הרפובליקה. ב-1957 כמעט ונהרס כליל כשנהר הטוריה עלה על גדותיו והציף את העיר. אך כיום האצטדיון הנמצא בלב העיר נחשב אחד מסמליה של ולנסיה, ומקום נהדר להכיר את הוולנסיאנים החמים ואת הכדורגל הספרדי הקצבי והתוסס.
האצטדיון נמצא קרוב לאוניברסיטה המקומית, מה שמבטיח מקומות בילוי רבים סביבו, לפני ואחרי המשחק, כמו Favela Bar או Bar Mestalla הנמצאים ממש לצדי האצטדיון, מסעדת העילית Alejandro del Toro או מסעדת הגריל Belmonte, שישלימו בילוי ולנסיאני כהלכתו!