לא בכל יום תולה חבר כנסת בכיכר העיר את רשימת נבחרי הציבור שהתנגדו להצעת חוק שיזם. אחרי הכל אלה קמות ונופלות בכל יום מחדש. אלא שמבחינת ח"כ שרן השכל (הליכוד), ביום ראשון האחרון נחצה גבול. לכן היא פרסמה בעמוד הפייסבוק שלה את רשימת המתנגדים המלאה להצעתה, שעברה השבוע בקריאה טרומית, וכתבה פוסט זועם, למען יראו וייראו. "בפעם הבאה שאתם יוצאים להפגין נגד יוקר המחיה - תזכרו את השמות האלה", כתבה. "אלו חברי הכנסת שמונעים תחרות ומנציחים את יוקר המחיה". התגובות נגד השמות הללו לא איחרו לבוא. יש שאימצו את ידיה, ויש שטענו כי מדובר בהסתה פרועה. היא, בכל אופן, לא נרתעת. "יש איזו חונטה קטנה ששומרת את כל הכוח לעצמה", היא אומרת. "השחקנים הגדולים מרוויחים מהסיפור הזה, והקטנים מפסידים".



מה שעומד במרכז הוויכוח הציבורי מלא האמוציות הזה הוא הצעת החוק שהגישה ח"כ השכל "להסדרת רעיית דבורים וייצור דבש", אשר מבקשת "להסדיר את הפיקוח על ייצור דבש, לשם אספקת דבש איכותי לציבור", זאת באמצעות "חלוקה הוגנת של משאבי ציבור". בלשון פשוטה, לדאוג להסדרת "חלוקת הצוף" – דהיינו, תפוקת הדבש - בין מגדלי הדבורים בישראל, לדברי השכל, באופן הוגן ושוויוני הרבה יותר ממה שנעשה היום. כך, במקום שהרגולטור הבלעדי על חלוקת ההיתרים להציב כוורות יהיה מועצת הדבש, כפי שקורה כיום, הסמכויות הללו יועברו לידי משרד החקלאות ויושבו למעשה לידי המדינה.



"משרד החקלאות הציע הצעה דומה מאוד לזו של ח"כ השכל לפני שנתיים בערך", מספר עו"ד אריאל ארליך מפורום החשיבה "קהלת", שבשנתיים וחצי האחרונות ערך מחקר מעמיק בנושא. "ההצעה מבקשת לא רק להעביר את הסמכויות לידי משרד החקלאות, אלא גם להגדיל את האפשרות לקבל היתר כזה. המצב בעשור האחרון הוא שאי אפשר לקבל היתר כוורות בכלל. הדבר היחיד שאתה יכול לעשות הוא לרכוש ממישהו את ההיתר הקיים שלו אם אתה רוצה להיכנס לתחום.



ח"כ שרן השכל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90
ח"כ שרן השכל. צילום: יונתן זינדל, פלאש 90



"היום אסור לך לגדל דבורים ולהציב כוורות בלי אישור מהמועצה, שכוללת את מספר הכוורות שמותר לך להציב, ובלי זיכיון או היתר לנקודת רעייה, שזה המקום שבו מותר לך להניח את הכוורת", מוסיף ארליך. "המנגנון הזה שולט בדבוראים, כי הכל מחייב אישור של המועצה". המצב כיום, הוא טוען, "פוגע בחופש העיסוק ובחופש הקניין של בעל הקרקע". לטענתו, הצעת החוק מנסה לשים למצב הזה סוף.



"יש התעמרות בלתי פוסקת של האנשים ששולטים במועצת הדבש, שהם המגדלים הגדולים, במגדלים הקטנים", טוענת השכל. אם ההצעה תעבור, היא אומרת עוד, תהיה קבלת היתר כזה קלה שבעתיים, שכן גם היקף הקרקעות שבהן יהיה מותר להציב כוורת יגדל. כלומר, היא מעוניינת לבטל את מועצת הדבש.




"קליקה קטנה"


מבחינת המתנגדים מדובר בטענה מגוחכת במקרה הטוב, ואסון במקרה הפחות טוב. "נגיד שביטלנו את מועצת הדבש", אומר ח"כ יצחק וקנין (ש"ס), שהגיש גם הוא הצעת חוק, שלפיה יש לחזק את מועצת הדבש ולערוך פיקוח על המחירים. "מחר הגענו למנוחה ולנחלה, המחירים יהיו למטה כי המועצה היא זו שגורמת להם לעלות, נכון? אבל הרי זו השטות הכי גדולה. למה? כי יוקר המחיה לא נקבע על ידי החקלאי. אבל היא באה ואומרת: צריך לפרק את המועצה. אז היא צריכה להבין שיש מערכת שמאזנת את כל הטבע. אחרת הכל יקרוס".



"אם הצעת החוק הזאת תעבור, ייווצר פה כאוס מוחלט", טוען גם בועז כנות, יו"ר ארגון מגדלי הדבורים, שנמצא תחת מועצת הדבש. "תהיה תגובת שרשרת עם השלכות מרחיקות לכת".



לדברי כנות, כוונותיה של ח"כ השכל אומנם טובות, אך ההצעה שלה מרחיבה באופן מסוכן את ההגדרה של מה שמכונה קרקע שאינה ציבורית לכל דורש, מה שייצור ערעור במרקם העדין של גידול דבורים, ענף שלדבריו תלוי תלות מוחלטת באיזון כזה. מחיר הדבש, הוא טוען, רק יעלה. ולא רק הוא. "במצב כזה מחירי פירות וירקות יכולים לעלות דרמטית. היא חושבת שדבורים זה רק דבש - זאת חשיבה שטחית של מישהי שלא מבינה את המורכבות של המצב. דבורים זה קודם כל פירות וירקות, זה גידולים. תפתח את השוק לכל מי שרוצה, ואז מה יקרה? רק עשירים יוכלו לקנות אבוקדו. בשלב השני, בתוך הכאוס הזה ייווצר איזה דו־קיום חדש. אחרי שאנשים מסוימים ייהרסו, על גבי ההריסות בטח ייבנה משהו חדש, וזה יהיה מעט מאוד מגדלים גדולים מאוד, ואז יגידו שיש בענף הדבש אוליגרכים".



ח"כ השכל שוללת את הטענה מכל וכל. "מועצת הדבש משתמשת בקליקה הקטנה שלה כדי להכניס את האנשים שלה, ואנחנו רוצים להעביר את הסמכות של מתן רישיון והיתרים למשרד החקלאות – כך שלא תהיה פגיעה בחקלאים עצמם", היא אומרת. "הם נתלים במה שהם יכולים כי הם רוצים לשמר את הכוח בידיים שלהם. לא כל אחד יוכל להציב כוורת איפה שמתחשק לו. הם מנסים לצייר סיטואציה שהיא לא מה שהולך לקרות. פשוט הפיקוח יהיה בידיים ממשלתיות ולא בידי בעלי עניין שרוצים לשמור על הקליקה שלהם".



בוויכוח הזה כל צד מאשים את האחר בשיקולים זרים, אך דבר אחד ניתן לומר בוודאות, והוא שעמדת משרד החקלאות בסוגיית ייצור הדבש הייתה רחוקה מלהיות אחידה לאורך השנים. "עמדה הפכפכה", מגדיר זאת עו"ד ארליך מפורום "קהלת". ב־2010 היועץ המשפטי של משרד החקלאות טען שכל המנגנון שנקרא הקצאת זיכיונות בתחום הדבש הוא חסר הצדקה וספק אם הוא חוקתי. אלא שלפני שנתיים וחצי המשרד תמך פתאום בהצעת חוק דומה מאוד לזו שהגיש ח"כ וקנין, שלפיה יש לבצר את מועצת הדבש ולאפשר את העברת הסמכויות ממנה רק בהחלטת בית משפט. ואז, בקדנציה הקודמת של הכנסת, לפני שנה וחצי בערך, אחרי שגם 'קהלת' פרסם מחקר שביקר את המצב הנוכחי, המשרד הניח הצעת חוק אחרת לגמרי, שמעבירה את כל הסמכויות של מועצת הדבש אליו ולמעשה סוגרת את מועצת הדבש". במועצת הדבש טוענים מצדם כי המשרד תומך כעת בהצעתו של ח"כ וקנין לביצור מעמד המועצה.



הצעת החוק מלפני שנה וחצי קובעת כי קרקע מעובדת לחקלאות שחקלאי מחזיק בחכירה תחויב בהיתר רשמי להצבת כוורות דבורים עליה, בעוד קרקע פרטית תאפשר הצבת כוורת תוך הצהרה בלבד לצורך מעקב. הצעת החוק של ח"כ השכל מרחיבה את מרחב התמרון הזה לדבוראי המתחיל, וקובעת כי גם קרקע מוחכרת תיחשב לצורך העניין קרקע פרטית, כך שהיתר לא יצטרך להינתן, אלא רק הודעה לרשויות.




"לא מתעשרים מזה"


"פוטנציאל הצוף במדינת ישראל ממוצה ב־110%", טוען כנות. "זה שיהיו עוד מגדלים לא ישנה את כמות הדבש שיהיה במדינת ישראל. אז נאמר, במקום מגדל אחד של 40 כוורות, יהיו שניים של 20. האם יהיה יותר דבש? לא. כי יש פוטנציאל צוף מקסימלי שאי אפשר לעבור אותו". בנוסף לכך, הוא טוען, "אם אתה רוצה להיות מחר משווק דבש, בתוך חודש אתה מוכרז כמשווק דבש. אין חסמים בכלל".



הדברים הללו, השכל טוענת מצדה, נועדו להגן על מה שכינתה בפוסט הזועם "מונופולים ודואופולים של ענף המזון". "כיום יש במשק שתי חברות בלבד, שגובות 150% על המחיר, וזה בחסות מועצת הדבש", היא אומרת מצדה. "איך לפתוח את זה יפגע בענף הדבש? אין שום היגיון בזה. כל התחום הזה נמצא בידי שני שחקנים ששולטים בשוק הקמעונאי. אז אני לא אומרת לפתוח את השוק ליבוא. אבל בהיתרים שניתנים, כשיש מחסור, אז אם ניתנות מכסות ללא מכס, למה לא לפתוח אותו לתחרות של אנשים שיוכלו לשווק, גם אם הם לא הגדולים ביותר?".



בועז כנות דוחה את הדברים. "יש בהצעת החוק שלה סיכון גדול, כי המשאב המרכזי של מכוורת מרכזית זה נקודת מרעה, הנקודה שבה מציבים את הכוורות. וזאת נקודת איזון מאוד עדינה בגלל המון פרמטרים. היא מערערת את העניין הזה. זה יגרום לציפות יתר, לתחלואה של כוורות – בקיצור כל הדברים הרעים שקורים בעולם לכוורות יגיעו גם הנה. היא טוענת למונופול? אני אומר לך שאנשים לא מתעשרים מגידול דבורים. אנחנו פשוטים אזרחים טובים שעושים את העבודה שלהם ורק רוצים לחיות בכבוד".



לדבריה של ח"כ השכל, מגדלי דבורים רבים תומכים בה, אלה שנרמסים לטענתם תחת השחקנים הגדולים ששולטים במועצת הדבש. עו"ד ארליך מסייג את הדברים מעט. "יש ויכוח פנימי", הוא מאשר, "אבל יש מיעוט שבעד ביטול המועצה, ומיעוט קטן עוד יותר שמוכן להגיד את זה בקול. כי גם המגדלים שלא חזקים במועצה נהנים מהמנגנון הזה. יש להם קרטל. חלקם היו מוכנים להישאר עם המנגנון הזה אם זה יבטיח להם הגנה מפני תחרות".


מלשכתו של שר החקלאות ח"כ אורי אריאל נמסר כי עמדת המשרד תואמת את הצעת החוק הממשלתית שהועלתה בכנסת הקודמת על ידי שר החקלאות הקודם, יאיר שמיר, ולפיה חלק מסמכויות מועצת הדבש יצומצמו ויועברו לידי משרד החקלאות.