חמש שנים בעלטה: לאן נעלם נהג המונית הנעדר מרדכי להב

אף על פי שתמיד היה מוקף במשפחה אוהבת, בבת מעריצה ובמעסיק מרוצה, המסתורין סביב חייו והיעלמותו של מרדכי להב רק מעצים עם השנים. ביום רביעי, 15 בדצמבר 2010, נמצאה המונית שלו נטושה ביישוב פקיעין בצפון הארץ, ובתוכה סידור תפילה ויומן אישי שהכיל שמות של נוסעים ורשימה של אנשים שלהם היה חייב כספים. ללהב, כך נראה, היו לא מעט סיבות להיעלם. בת הזוג שאהב הבהירה לו כי אינה רוצה כל קשר איתו, והחובות העיקו אף שלא היה מדובר בסכומים גבוהים. נדמה היה לו כי חייו סוגרים עליו כמו ענן שחור כבד.

אלא שכעת עולה פרט חדש שלא היה ידוע עד כה למשטרה. כיומיים לפני מציאת המונית, וביום האחרון שבו הראה סימן חיים, הסיע להב צעיר מעכו שביקש להגיע לנהריה. מה התרחש בין השניים אף אחד אינו יודע, וגם לא ברור אם היה ביניהם קשר מוקדם. נראה כי הצעיר, י"נ, לא שילם עבור הנסיעה הקצרה, אולם השאיר מאחוריו את תעודת הזהות שלו, שנשמטה בשגגה או שהושארה כעירבון.

המשטרה ערכה אומנם חיפוש מדוקדק במונית, אולם תעודת הזהות נעלמה משום מה מעיניה. היא נמצאה במקרה על ידי אחותו של להב, מירי. זו בתמימותה התקשרה לי"נ ושמעה ממנו דברי חלקות על אחיה הנדיב. הצעיר הבטיח כי יגיע בהקדם לקחת את רכושו, אולם מעולם לא הופיע. מירי הניחה את התעודה על מדף פנימי במטבח, משוכנעת כי המשטרה מודעת לקיומו של י"נ.

במהלך הראיון היא נזכרה בתעודת הזהות ושלפה אותה מאובקת קלות מהארון. מירי התקשתה להבין כיצד פריט אישי וחשוב נזנח כך במשך חמש שנים. כשהבינה השבוע כי י"נ מעולם לא נחקר על אותה נסיעה, היא העבירה את התעודה לידי המשטרה ושלחה עותק נוסף גם לידי החוקרים הפרטיים, גיל שמואלי ושאול רוזנבלט, המועסקים על ידי עמותת "בלעדיהם". במקביל, לאחר שנים של סירוב והדחקה, נעתרה מירי לבקשת המשטרה ותמסור השבוע דגימת דנ"א, כדי שאפשר יהיה להשוות אותה לגופות אלמונים הנמצאות במכון לרפואה משפטית.

פתיחת הפרשה לא ערערה רק את נפשם של מירי ושל אחיה, אלא גם את נפשה של ר', בתו בת ה–13 של להב. כשנעלם היא הייתה בת 8, ילדה תמימה הקשורה לאביה המפנק. בכל יום שישי הם יצאו יחד ליום כיף, ולהב הרעיף על בתו ממתקים, דובוני פרווה מרופדים ובובות יקרות.

לראשונה מוכנה ר' לספר על אביה, לחשוף את הגעגועים אליו ולגולל את התסכול המתמשך. כלאחר יד הוסיפה שמפגשיהם האחרונים הסתיימו בהדלקת נרות משותפת בבית כנסת.

פרט מינורי זה מצטרף לשלל עדויות המתארות את התקרבותו של להב לדת. בת זוגו לשעבר הבחינה בכך, והדבר לא נעלם גם מעיני אחיו. המשפחה המורחבת מאמינה כי זו הסיבה להיעלמותו. בין היתר הם נתלים בעדות של נהג מונית, הטוען כי כמה חודשים לאחר שנעדר ראה את להב ליד דוכן פלאפל בבני ברק ואף שוחח איתו. אף שעברו חמש שנים, החליט יו"ר עמותת "בלעדיהם", שוקי מיניביצקי, לחפש את להב בקרב רבנים ובישיבות בירושלים ובבני ברק.

"חשוב לי לדעת מה קרא לאבא שלי ולמה הוא הלך בלי להגיד לי", אומרת ר' בקול שקט. "פעם אחת שאלתי את אמא אם יש סיכוי שהוא מת, אבל אני מעדיפה לחשוב שהוא רק עזב אותי ועדיין בחיים".

על הקו לאמריקה

מרדכי (מוטי) להב נולד בעכו לפני 56 שנים לרות ורחמים חדאד, שעלו לארץ מלוב לפני יותר מ–60 שנה. הוא היה בן הזקונים בבית, לאחר חמש אחיות ושני אחים, ובני משפחתו כינו אותו בחיבה בשם מודי. כשסיים את לימודיו בתיכון התגייס לחיל הים, ועם שחרורו פרצה מלחמת שלום הגליל והוא השתתף בקרבות עם חיל התותחנים.

בסוף שנת 1982 התאהב להב בצעירה אמריקאית, בת לישראלים יורדים, וטס עמה לניו יורק. הוא עבד בנגרייה מצליחה בברוקלין, וכשהגיע לביקורים בארץ נשמע נרגש ומאושר. כעבור שנה חל משבר ביחסיו עם חברתו, והשניים נפרדו. להב חזר לארץ שבור לב והתגורר בבית הוריו. אלא שכעבור חודש הוא חזר לארצות הברית ולאחר תקופת מה הכיר את סוזאן, יהודייה מברוקלין שעבדה בוול סטריט. השניים התאהבו ובשנת 1986 התחתנו בבית העירייה בניו יורק.

"מודי חי חיים נהדרים בחו"ל, ועד היום אני מצטערת שלחצתי עליו לחזור", אומרת האחות מירי בעצב. "בשלב מסוים לקחתי חופשה מהעבודה וטסתי אליו לחודשיים. הספקתי להיות בחתונה שלו, וגם עזרתי לו לסדר את הטפסים של האזרחות. חזרתי לארץ יחד איתו ועם סוזאן, כדי שיוכלו לבקר את אמא שלנו לפני שהיא נכנסה לניתוח. אף על פי ששני ההורים שלנו אינם בין החיים, אני עדיין זוכרת את הוויכוחים שלהם סביב מודי. אמא רצתה אותו בארץ, ואבא תמך בהחלטה שלו לגור באמריקה. לצערי, אבא שלנו נפטר כשנה לאחר החתונה, ואני שמחה שהוא לפחות ראה את מודי בשיא האושר שלו".

אלא שנישואיו לסוזאן עלו על שרטון במקביל לתקופה שבה הידרדר מצבה הבריאותי של אמו. להב הגיע לביקור בישראל ופניו הביעו הכל. הוא סירב לשתף את בני משפחתו בתחושותיו, וכל ניסיון לסייע לו נתקל בחיוך. "אני אדם מבוגר ויודע להסתדר לבד", אמר להם.

מירי מתייסרת מהעובדה כי אחיה שמר את מצוקותיו לעצמו. "אולי הייתי צריכה ללחוץ עליו יותר", היא ספק שואלת. "מודי היה נדיב ואדיב, ומעולם לא האשים אדם אחר או אמר מילה רעה. הוא חזר לניו יורק אחרי שאמא נפטרה, ובכל פעם שהגיע לארץ התחננתי שיחזור לעכו כי כאן המשפחה שלו. אחרי שהאחים הבטיחו למצוא לו עבודה, הוא השתכנע".

בתחילת שנת 2001 נחת להב בישראל. הוא עבד עם אחיו בייבוא עצים, ובהמשך עבר לחברה פרטית שעסקה בהובלה ובהרכבה של רהיטים. במהלך עבודתו הוא נפגע מדלת ברזל של משאית, ונגרמו לו קרעים בכתף ושברים ביד שמאל. להב עבר ניתוח וטיפולי פיזיותרפיה, ולאחריהם שכר את אחת המוניות של יוסי זנתי מפקיעין.

בישראל הוא שוב התאהב. במועדון בנהריה הכיר להב את נורית לוי, אחותו של הזמר עופר לוי, והשניים הפכו לזוג. "נכנסתי מיד להריון, אבל למרות האהבה היו בינינו המון ויכוחים", אומרת לוי. "מוטי מאוד אהב לגרד כרטיסי חיש גד וזה הרגיז אותי. בכל פעם שרבנו, הוא היה עוזב את הבית בקריית אתא ועובר לגור עם האחיות שלו בעכו".

כשנולדה הבת המשותפת, לא היה גבול לאושרו של להב. בכל התמונות המשפחתיות הוא נראה מחזיק את הפעוטה על ידיו ומבט גאה נסוך על פניו.

מילים קשות

בשנת 2005 נפרדו להב ונורית, והוא עבר ליחידת דיור נפרדת הצמודה לבית שבו התגוררו אחיותיו, מירי ושרה. על אף ההוצאות המינימליות, ואף שנחשב לנהג מבוקש ואהוד בעכו, סבל להב מקשיים כלכליים. כחצי שנה לפני שנעלם הוא ביקש ממירי סיוע כספי בגובה 100 אלף שקל, ורק אז למדה על הלוואות שלקח בשוק האפור.

"הסכמתי לעזור למודי בתנאי שייתן לי לנהל את ההוצאות שלו", מסבירה האחות. "מודי נתן לי רשימה של נושים, ביניהם חברות האשראי. לקחתי הלוואה מהבנק, וביחד עם השכר שלו החזרנו את הרוב, נותרו רק 30 אלף שקל. כשבועיים לפני שנעלם הוא ביקש הלוואה נוספת, והתעניינתי מדוע. מודי לא ענה, ועד היום לא ידוע למשפחה לאן הלך כל הכסף שהרוויח. זו תעלומה, כי הוא לא הימר ולא צרך סמים. אם יחזור, המשפחה תסייעו לו בכל מה שרק יבקש ובלי שאלות".

בצר לו חיפש להב נחמה אצל נורית, אולם נתקל בחומה בצורה. למרות הפרידה, הם שמרו על קשר ידידותי, נסעו יחד לחופשה באילת, ולהב קיווה לחדש את הזוגיות שלהם. ביום שישי, 10 בדצמבר 2010, הם שוחחו בפעם האחרונה.

"מוטי התקשר כל הזמן ואמר שהוא רוצה לחזור אלי", מספרת נורית ונימת אשמה מתגנבת לקולה. "לא הסכמתי, אבל מוטי לא ויתר. הוא הבטיח שיעשה אותי מלכה, שייתן לי שמיים וארץ, אבל אמרתי לו שאהבה לא קונים בכסף. ביום שישי החלטתי שנמאס לי ודיברתי עם מוטי בתקיפות. אמרתי 'מספיק, אני לא יכולה יותר. לא אוהבת אותך. תעזוב אותי כי אני רוצה את החיים שלי בחזרה'. מוטי שאל אם זו תשובה סופית ועניתי לו בחיוב. הוא אמר 'טוב, בסדר', ואז סגרתי את הטלפון בלי לומר לו שלום. כמה ימים אחר כך שמעתי שמצאו את המונית שלו והוא נעדר".

חשבת שהוא נעלם בגלל המילים הקשות שאמרת לו?
"אני בטוחה בכך ומצטערת על הדרך שבה דיברתי. אני מוכנה לתת למוטי סיכוי נוסף בשביל הילדה, רק שיחזור".

יש לך הערכה בנוגע למה שקרה לו?
"לדעתי מוטי הוא זה שבחר להיעלם, אחרי שהבין שאין לנו עתיד יחד. קשה להאמין שמישהו פגע בו, כי מדובר באדם טוב לב ונדיב. לפני כמה חודשים חלמתי עליו יושב במין מחבוא, ומסביבו אנשים לבושים בבגדים שחורים, כמו דתיים. זה התאים לשינוי שמוטי עבר לפני שנעדר. הוא הלך לרבנים ואפילו טבל במקווה ובמעיינות".

אין תשובה בטלפון

אף אחד אינו יודע בוודאות באיזה יום נעלם להב ומהי הסיבה המדויקת. האם בחר לברוח ולהתחיל בחיים חדשים, או שמא שם קץ לחייו? מהחקירה במשטרת עכו עלה כי ללהב לא היו סכסוכים עם עבריינים, וכי הסיכוי שיירצח עבור חוב כספי נמוך הינו קלוש.

פרטים רבים נותרו בגדר נעלם, בין היתר בשל העיתוי שבו נמצאה המונית. אחת השיחות האחרונות של להב התקיימה שלושה ימים קודם לכן עם מעסיקו, יוסי זנתי. "התקשרתי כדי לתאם את פגישת העבודה הקבועה שלנו ביום ראשון, ואף על פי שאמר שהוא בדרך, מוטי לא הגיע", משחזר זנתי. "לא דאגתי כי סמכתי עליו. למחרת התקשרתי שוב, אבל מוטי לא ענה. ביום רביעי בבוקר התקשר אלי נהג אחר ואמר שאחת המוניות מעכו חונה ריקה בפקיעין. כששמעתי את מספר הרכב הבנתי שמדובר במוטי, והתקשרתי למשפחה ולמשטרה".

הוא נשמע לחוץ או מתוח בשיחתכם האחרונה?
"מוטי תמיד דיבר יפה ורגוע, כמו ג'נטלמן אמריקאי. אני זוכר איך הוא השוויץ בבת שלו, והיה ברור שהוא קשור אליה מאוד".

המונית הנטושה לא סיפקה לשוטרים כל רמז על מקום הימצאו של להב. מאחר שלא נמצאו בתוכה סימני מאבק, שיערו חוקרי עכו כי יצא מהרכב מרצונו, כשהוא מותיר מאחוריו את היומן האישי וכדורים נגד כאבי ראש. עוד באותו היום הגיעו לזירה יחידות של גששים וכלבנים, אולם הסריקות לא העלו דבר. גם בחינה של השיחות הנכנסות והיוצאות מהסלולרי של להב לא פיזרה את הערפל. לאורך שבועות רבים חקרו השוטרים את בני משפחתו, חבריו, נוסעים ונהגי מוניות, ובמקביל שללו את ההיבטים הפליליים והלאומניים.

לא אחת מנסה מירי לשחזר את הפעם האחרונה שבה ראתה את אחיה. היא מסבירה במבוכה כי אף על פי שהתגוררו באותו בית, לא תמיד נפגשו, מאחר ששניהם עסקו בעבודות תובעניות. "בצהרי יום שני שמעתי את מודי נכנס ליחידת הדיור, ואחרי שהתקלח הוא יצא שוב", אומרת מירי על הפעם האחרונה שבה שמעה את אחיה. "ביום שלישי טלפנתי אליו כדי להזכיר לו את האזכרה של אבא שלנו, אבל הוא לא ענה. כשלא הגיע דאגנו, והתקשרנו גם לזנתי ולסדרן של תחנת המוניות. כנראה שאף אחד מהם לא שמע ממודי מאז יום ראשון".

ניסית לשער מה קרה לאחיך מאז שהמונית נמצאה?
"חשבתי בהתחלה שמודי ברח מהארץ או שהוא מתחבא מהנושים. עברה לי בראש גם המחשבה שהתאבד, אבל לא הגיוני שהוא גם זה שיחביא את הגופה של עצמו".

מדוע החלטתם שהוא חזר בתשובה?
"מאז שנעלם מגיעים אלינו המון מכתבים מרבנים. התברר לי שמודי תרם כספים רבים לעמותות ולישיבות. אחר כך הגיעה העדות של נהג המונית שראה אותו בפעם הראשונה ליד בית החולים איכילוב בתל אביב, ואפילו תיאר את התחבושת האלסטית שהייתה לו על היד מאז התאונה. אותו נהג ראה אותו גם ליד 'פלאפל אליהו' בבני ברק, כשהוא לבוש בטרנינג כחול. לטענתו, כשאמר למודי שדואגים לו, הוא ענה שמצדו יחשבו שהוא מת".

העדות לא נשמעת לך מעט מפוקפקת?
"אני מוכנה להיתלות בכל דבר שירמוז לי שמודי בחיים".

יצוין כי הנהג מסר את עדותו במשטרת עכו, והחוקרים התרשמו כי הוא דובר אמת. הם אף סרקו את האזור סביב דוכן הפלאפל. כשמשפחתו של להב ביקשה מהנהג לגשת לבדיקת פוליגרף, הוא נעלם, וכל ניסיונותיהם לאתרו עלו בתוהו.

דובר משטרת מחוז חוף, ערן שקד: "משטרת עכו פועלת בשיטתיות בניסיון לאתר את מרדכי להב, ועם גילוי תעודת הזהות יזומן י"נ לחקירה. שוטרי עכו ויחידת איתור הנעדרים במטה הארצי שומרים על קשר רציף עם בני משפחת להב ורגישים למצוקתם". 