הפתעה בבית המשפט העליון: השופטים דחו היום (חמישי) את העתירה שביקשה לאפשר לזוגות חד מיניים לעבור הליך פונדקאות בישראל. השופט העליון סלים ג'ובראן, שזהו פסק הדין האחרון שלו לפני פרישה, קבע כי אף שקיימת אפליה בבסיס חוק הפונדקאות המתיר את ההליך בישראל רק לזוגות הטרוסקסואליים, על הכנסת להיות זו שלנגד עיניה אפליה שאינה חוקתית ולתקן את החוק. מתוך כבוד לרשות המחוקקת שזאת אחריותה החליט בג"ץ לדחות את העתירה.
בקהילת הלהט"ב ציפו לפסק דין תקדימי ודרמטי, שיאלץ את הכנסת לתקן את חוק הפונדקאות ברוח הפסיקה. תיקון כזה עשוי להביא למשבר קואליציוני עם המפלגות הדתיות, שבשתי הכנסות האחרונות דאגו להפיל בעקביות את כל הצעות החוק שביקשו לאפשר פונדקאות להורים להט"בים.
בנוסף, השופטים דחו את דרישת העותרים לפתוח את הליך הפונדקאות גם לגברים ונשים יחידנים או זוגות עם בעיות פוריות כדי שיוכלו להשתמש בשירותיה של פונדקאית דרך תרומת זרע וביצית ללא זיקה גנטית של הורה שיגדל את הילד. הליכי פונדקאות בישראל ובחו"ל דורשים כי יהיה קשר גנטי בין ההורה המיועד לבין התינוק או כאשר מדובר בזוג, שלכל הפחות אחד מההורים יהא בעל זיקה גנטית לתינוק/ות אשר עתיד/ים להיוולד בהליכים אלה.
העותרים: "ציפינו לעמדה יותר נחרצת"
גורם בארגוני הלהט"ב אמר בתגובה לפסק הדין כי "זאת היתה פוליטיקה של הפרדת רשויות במירעה. טקס פרידה משופט זאת ממש לא הבמה לעורר מהומה חוקתית. הדחייה היא אקט של נימוס. השופטים קבעו שהאפליה בחוק הפונדקאות אינה חוקתית ובכל זאת החליטו רק לסמן דרך לכנסת ולממשלה לעת עתה".
הגורם מוסיף: "הממשלה באמצעות פרקליטות המדינה יצרה מצג שווא בפני השופטים לפיו כחלק מבחינה מחדש של מדיניות הפונדקאות יובאו בהמשך שינויים בחוק להליך חקיקה מזורז. אבל ללא כל התחייבות לתיקון האפליה בחוק כלפי להט"בים. מדובר בלהד"ם שנועד לסנדל את בג"ץ כדי לא להתערב לכאורה בחקיקה שכלל לא מתרחשת".
יוזמת התיקון לחוק הפונדקאות בממשלה הקודמת, שרת הבריאות לשעבר ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), אמרה ל"מעריב־השבוע" עוד קודם ההחלטה, כי "בג"ץ נדרש למשימה לאומית. כולי תקווה שיהיה מגדלור של צדק שעומד על משמר הזכויות לשוויון מלא גם בהורות".
כזכור, רק לפני מספר שבועות סערה הארץ לאחר שהמדינה השיבה לעתירה בדבר אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים. מתשובת המדינה עולה כי היא מתנגדת לשינוי המצב הקיים כיום, משום ש"גורמי המקצוע בשירות למען הילד מצדדים לעת הזו בשימור המצב הקיים בשים לב למציאות בחברה הישראלית והקושי שעלול להיות כרוך ביחד לילד הנמסר לאימוץ".
בנוסף, השופטים דחו את דרישת העותרים לפתוח את הליך הפונדקאות גם לגברים ונשים יחידנים או זוגות עם בעיות פוריות כדי שיוכלו להשתמש בשירותיה של פונדקאית דרך תרומת זרע וביצית ללא זיקה גנטית של הורה שיגדל את הילד. הליכי פונדקאות בישראל ובחו"ל דורשים כי יהיה קשר גנטי בין ההורה המיועד לבין התינוק או כאשר מדובר בזוג, שלכל הפחות אחד מההורים יהא בעל זיקה גנטית לתינוק/ות אשר עתיד/ים להיוולד בהליכים אלה.
העותרים: "ציפינו לעמדה יותר נחרצת"
העותרים, איתי פנקס ארד ויו"ר עמותת אבות גאים, אודי לדרגור, אמרו בתגובה להכרעת הדין: "בג"ץ אפשר לכנסת להמשיך בהליך חקיקה, חרף העובדה שברור לכולם שמדובר בחקיקה שנועדה למנוע פסיקה תקדימית ושאינה כוללת זוגות מאותו מין. עם זאת קבעו השופטים כי האפליה אינה חוקתית וקבע כי עד ה-4 בפברואר 2018 יש להשלים את הליך החקיקה. ציפינו לעמדה נחרצת יותר מצד השופטים בעתירה ומאבק שנמשכים כמעט עשר שנים, אבל אין לנו ספק שאחרי כל הדחיות והעיכובים בסופו של דבר ננצח והאפליה תבוטל. אנו קוראים לכולם להגיע היום למצעד הגאווה בירושלים ולהמשיך לקרוא לשוויון זכויות מלא לקהילה הלהט"בית בישראל".
גורם בארגוני הלהט"ב אמר בתגובה לפסק הדין כי "זאת היתה פוליטיקה של הפרדת רשויות במירעה. טקס פרידה משופט זאת ממש לא הבמה לעורר מהומה חוקתית. הדחייה היא אקט של נימוס. השופטים קבעו שהאפליה בחוק הפונדקאות אינה חוקתית ובכל זאת החליטו רק לסמן דרך לכנסת ולממשלה לעת עתה".
הגורם מוסיף: "הממשלה באמצעות פרקליטות המדינה יצרה מצג שווא בפני השופטים לפיו כחלק מבחינה מחדש של מדיניות הפונדקאות יובאו בהמשך שינויים בחוק להליך חקיקה מזורז. אבל ללא כל התחייבות לתיקון האפליה בחוק כלפי להט"בים. מדובר בלהד"ם שנועד לסנדל את בג"ץ כדי לא להתערב לכאורה בחקיקה שכלל לא מתרחשת".
יוזמת התיקון לחוק הפונדקאות בממשלה הקודמת, שרת הבריאות לשעבר ח"כ יעל גרמן (יש עתיד), אמרה ל"מעריב־השבוע" עוד קודם ההחלטה, כי "בג"ץ נדרש למשימה לאומית. כולי תקווה שיהיה מגדלור של צדק שעומד על משמר הזכויות לשוויון מלא גם בהורות".
כזכור, רק לפני מספר שבועות סערה הארץ לאחר שהמדינה השיבה לעתירה בדבר אימוץ ילדים על ידי זוגות חד מיניים. מתשובת המדינה עולה כי היא מתנגדת לשינוי המצב הקיים כיום, משום ש"גורמי המקצוע בשירות למען הילד מצדדים לעת הזו בשימור המצב הקיים בשים לב למציאות בחברה הישראלית והקושי שעלול להיות כרוך ביחד לילד הנמסר לאימוץ".