פעם אחר פעם נוקטת הסתדרות המורים עיצומים בבתי ספר ברחבי הארץ בהם מתגלים מקרי אלימות כלפי מורים אם מצד תלמידים ואם מצד הוריהם בכלל. מי שאמור להגן על שלום התלמידים והמורים ולדאוג שלפחות בין כתלי בית הספר הביטחון יישמר הוא משרד החינוך באמצעות המפקחים במחוזות.
בפועל, יש רשויות מקומיות שמפעילות תכנית מוגנות בבתי הספר באמצעות מדריכים-משגיחים בוגרים, וגם המשרד לביטחון לאומי תורם את חלקו באמצעות הקצאת משאבים לתכנית. אולם, היא אינה אחידה בכל הארץ ופועל יוצא בעיקר של סדר עדיפות של הרשות המקומית. אף גוף ממשלתי, ובעיקר לא משרד החינוך בשיתוף המשטרה ומשרד הרווחה, לא דאג לייצר ממשק ותכנית יעילים ברמה ארצית כדי לאזן בין הצורך לדאוג לרצף חינוכי, במיוחד עבור נערים במצבי סיכון, לבין מוגנות הסביבה החינוכית והחברתית שלהם.
התוכניות השונות גוועו למרות שניסו לייצר בדיוק את מה שנדרש - שיתוף פעולה הדוק בין המשטרה, מערכת החינוך, גורמי הרווחה והרשויות המקומיות כדי לייצר הן רשת ביטחון לנפגעי האלימות בבתים, ברחובות ובבתי הספר והן מניעה, חינוך, הסברה ובלימה.
משר החינוך קיש אין לגורמי המקצוע ציפיות. "הוא שר של יחסי ציבור, לא של עשייה מעמיקה וארוכת טווח" אומר אחד מהם. ואכן קיש יסתובב היום (שלישי) בין בתי הספר כדי להראות לראש הממשלה ולציבור שמדברים על האלימות במערכת החינוך.
מדברים היום וזהו. כשנזכרים איזו עבודה בין משרדית מרשימה ידעו ממשלות נתניהו הקודמות לייצר כששרים ראויים וביצועיסטים היו בתפקידיהם, נותר רק לתהות מה נותר ממנהל העל נתניהו שידע לייצר השבוע תמונה של ישיבה עם קיש ובן גביר על הנושא, תמונה שכל מה שיצא ממנה זאת שעת מחנך חד פעמית. עם המון יחסי ציבור ומעט מאד השפעה.