הרשימה החדשה לכנסת, שאותה בחרו מתפקדי העבודה, הבליטה יותר מכל את ההצלחה של הכוח הנשי במפלגה. שלוש נשים נבחרו בעשירייה הראשונה ללא שריונים (שלי יחימוביץ', סתיו שפיר ומרב מיכאלי). אם נוסיף אליהן את ציפי לבני, הממוקמת שנייה ברשימה המשותפת לעבודה ולתנועה, הרי שמדובר בהישג יוצא דופן, שבו נמצאות שלוש נשים בחמישייה ראשונה של מפלגה הטוענת לשלטון.

מעבר לכך, שלוש נשים נוספות נכנסו למקומות ריאליים בזכות הבטחת הייצוג - עו"ד רויטל סוויד (מקום 14), מיכל בירן (19) ואיילת נחמיאס ורבין (22). אם לבני תשתמש בשריונים המוקצים לה ותשבץ עוד אישה במקום ה-16, אזי מספר הנשים שעשויות להיכנס לכנסת הבאה ברשימת המחנה הציוני יעמוד כבר על שבע. 
ההישג של נשות העבודה בולט עוד יותר לנוכח מיעוט הנשים בליכוד, שבה נבחרו בפריימריז האחרונים רק שתי מועמדות בשתי העשיריות הראשונות - מירי רגב (5) וגילה גמליאל (14). המספר עשוי לגדול רק אם ציפי חוטובלי, שנדחקה למקום ה-26 ברשימה, תצליח לשדרג את עצמה למקום ה-20 באמצעות ערכאות משפטיות.

בדרך לצמרת עקפו יחימוביץ', שפיר ומיכאלי שורה ארוכה של גברים מאוכזבים. יחימוביץ' זכתה במקום הראשון בפריימריז, והשלישי ברשימה, תוך שהיא גוברת על איתן כבל, שנבחר רק במקום העשירי. שפיר, שהתמקמה אחריה, עקפה בדרך את איציק שמולי, עומר בר לב, חיליק בר ועמיר פרץ (התנועה). מיכאלי הקדימה בנוסף לכבל גם את אראל מרגלית, מיקי רוזנטל, נחמן שי ויוסי יונה.
"הימין מאצ'ואיסטי"
יעל דיין, חברת כנסת לשעבר בעבודה ומחלוצות המאבק המגדרי בכנסת, סבורה כי מדובר בהישג יוצא מן הכלל: "מאחר שאני עצמי הצבעתי בפריימריז בעבודה, וכל מי שהצבעתי, כולל גברים, נבחר במקום טוב מאוד, הרי שבהחלט אני מרוצה. כמובן שההסתכלות שלי היא בראש וראשונה מגדרית. אני שמחה לראות שיצאנו טפו, טפו, טפו, מעידן השריונים.

"הנשים בעבודה נבחרו למקומות גבוהים בזכות עצמן, בלי שהן מדיחות גבר ממקומו באמצעות שריון, וכך אף גבר לא צריך להרגיש עצמו מקופח. יחד עם זאת, מתברר שכדי להגיע לרגע הזה, היה צריך מספר קדנציות של שריונים, שנועדו להוכיח לציבור הגברי השוביניסטי שמקומן של הנשים בצמרת, שווה בשווה לצד הגברים", היא אומרת.
למרות ההישג, דיין משוכנעת שהנשים המצליחות, שנבחרו בזכות כישוריהן והישגיהן, עדיין מהוות איום על ההגמוניה הגברית והן צריכות להיאבק חזק מאוד כדי להתגבר על המכשולים בדרך למעלה: "דוגמה קלאסית לכך בעיני היא סתיו שפיר. בקדנציה הקודמת אולי בחרו בה בשל היותה סמל לתנועת המחאה. הפעם בחרו בה בשל פעילותה בכנסת, וזאת אחרי שנתיים בלבד במשכן. ההישג גדול שבעתיים משום שהעבודה היא מפלגת אופוזיציה, שקשה בה יותר להצליח ולהתבלט בעו בודה פרלמנטרית, וגם קשה מאוד לקדם הצעות חוק".

צילום: פלאש 90
 
דיין סבורה שהליכוד זלזל בכל ההיבט המגדרי, ומשום כך מספר הנשים ברשימתו זעום: "לימור לבנת פרשה ונעמי בלומנטל היא זיכרון רחוק. גילה גמליאל בעשירייה השנייה וציפי חוטובלי נדחקה לאי שם. ההסבר שלי הוא בכך שהאג'נדה בליכוד היא גברית־מצ'ואיסטית, אג'נדה של איראן, וטרור, ו'צוק איתן', והתחנפות לחרדים ולדתיים. זה מראש מדיר נשים. עד שהאג'נדה שלהם תחזור להיות חברתית בעיקרה, תמיד יעדיפו שם יוצאי צבא על פני נשים".
"במפלגת העבודה זה אחרת", היא מוסיפה, "שמעתי אתמול את שלי יחימוביץ' בעצמה אומרת שהיא לא מפחדת לקבל טלפון אדום בשלוש לפנות בוקר. אני חושבת שהפוליטיקה הישראלית צריכה ללכת בדרך האירופית והאמריקאית ולחסל את הפחד מפני נשים מצליחות. אם זה טוב לאנגלה מרקל ולהילרי קלינטון, זה יכול להיות טוב גם ליחימוביץ'. שילוב נשים זו דרך המלך של הדמוקרטיה".
"לנשים מאוד קשה להצביע למפלגה נטולת נשים. ההצלחה הנשית במפלגת העבודה היא הישג שלנו, של העשור הפמיניסטי בכנסת, של שולה אלוני, של תמר גוז'נסקי ושלי", אומרת דיין. לעומת זאת, היא סבורה כי כישלון הנשים בליכוד הוא תמרור אזהרה. "עכשיו גם הימין המאצ'ואיסטי יצטרך לחשוב טוב טוב, ואני בטוחה שזה ישליך גם על מפלגתו של בנט, על יאיר לפיד ועל משה כחלון".
חצי מכל רשימה
שותפה ליעל דיין במהפכה המגדרית של הכנסת הייתה ח"כ לשעבר תמר גוז'נסקי (חד"ש), שאומרת ל"מעריב המגזין": "שמחתי לראות ששתי נשים הגיעו לחמישייה הראשונה בעבודה. זה מרשים. את הצלחת הנשים בעבודה לעומת הכישלון בליכוד, אפשר לנסות ולהסביר בכך שהימין באופן עקרוני מטפח אי־שוויון. אבל אני חושבת שמעבר לדברים האלה יש פה מערכה של הנשים עצמן".
"הנשים שנבחרו בעבודה הפגינו ביטחון עצמי רב והביאו קבלות מתחום הפעילות שלהן. כנראה שיש פה שילוב - גם תנאים נוחים יותר, אבל בעיקר מה שהנשים עצמן עושות. סבתא שלי הייתה אומרת 'אתה ישן במיטה כפי שהצעת אותה'. זה מוכיח ששוויון לא מקבלים אלא משיגים. הנשים בעבודה הוכיחו את עצמן ותבעו ובצדק הכרה של חבריהם למפלגה בתרומתן. זה שלב חשוב בהתפתחות המערכה לשוויון".
"תוצאות הפריימריז בעבודה", מוסיפה גוז'נסקי, "מאששות את החשיבה הפמיניסטית, שאומרת שנשים יכולות ונשים צריכות להתמודד, אך יחד עם זאת הן גם צריכות לפנות לציבור רחב ולתת תשובות לשאלות לא רק מגדריות. כך לפחות למדתי מהניסיון שלי".
עו"ד ליאל אבן זוהר, מנכ"לית עמותת כ"ן (כוח נשי) לקידום מנהיגות נשים, סבורה כי הצלחת הנשים ברשימת העבודה היא "הצלחת החברה הישראלית כולה בדרך לשוויון". "אנו גאות בכל מתמודדת, הסוללת את הדרך לרבות שיבואו אחריה", היא אומרת. 
עם זאת, היא חושבת שאין מקום לחגיגות מופרזות, משום שנשים צריכות להיות לפחות מחצית מכל רשימה. "לא יכול להיות שבמדינה מתוקנת נשים לא נבחרות ברשימות פוליטיות. מה, אנחנו פחות טובות, חכמות או מוכשרות מהגברים? זה לא סביר. בעשירייה השנייה בעבודה יש רק שתי נשים. התמודדו 14 נשים מתוך 37 מועמדים. עד מקום 20 נבחרו פחות מרבע. אומנם הבחירה של חלקן הייתה עניינית ואפקטיבית, אבל בואו לא נסתיר את העובדה שהייתה גם הטיה מגדרית. עברנו כברת דרך נכבדה, אבל אני מצפה שנגיע ליום שבו לא יהיו שריונים כלל. שריונים רק מחלישים את הדמוקרטיה. נשים צריכות להיבחר בזכות ולא בחסד של גברים".


רויטל סויד. אחת משתי נשים בעשירייה השנייה. צילום: דוברות מפלגת העבודה 
 
לעו"ד אבן זוהר יש תובנה מנומקת מדוע מספר הנשים ברשימת הליכוד נמוך מאשר בעבודה: "המערכה בליכוד מאוד הגמונית, שוביניסטית ושמרנית. יש שם הרבה מאחזי כוח גבריים כמו סניפים, מרחבים, מרכז המפלגה. בליכוד יש גם תרבות פוליטית יותר אגרסיבית, ולדעתי, ולפי כל המחקרים, נשים פחות מתחברות אליה. אולי כתוצאה מכך יש שם פחות מועמדות".
רק אנטי 
למירי רגב, האישה הבכירה בליכוד (מקום 5), יש הסבר משלה להבדל בין הליכוד לעבודה. "בוחרי הליכוד בחרו רשימה טובה ודאגו שבכל עשירייה תהיה אישה. אני עצמי שברתי את תקרת הזכוכית ונבחרתי בחמישייה הראשונה. אין ספק שנכון שיהיו יותר נשים, אלא שהליכוד, בשונה מאחרים, בוחר אנשים לפי עשייה, לפי תוצאות בשטח, ולא לפי מגדר".
"מי שכמוני – עושה, נבחר בסופו של דבר לא בגלל מינו. לא נבחרתי בגלל היותי אישה, אלא בגלל פעילותי בכנסת. כשבוחנים את תוצאות ההצבעה בליכוד ובעבודה, לא צריך לשאול רק כמה נשים נבחרו בכל רשימה, אלא גם אילו נשים נבחרו. לכן אני לא מקנאת בעבודה. אני לא מקנאת בנשים שהן בעיני אנטי ציוניות, חסרות ניסיון, נשים שקוראות לא לעמוד דום כששרים את התקווה, נשים שקוראות לבנים לא לשרת בצבא. לא הייתי מתנגדת כלל שיהיו יותר נשים בליכוד, אבל נשים בעלות ניסיון, נשים איכותיות עם קבלות, נשים שאוהבות את המדינה ולא נשים שהן רק אנטי".
ח"כ סתיו שפיר, שיכולה להודות ליו"ר ועדת הכספים ניסן סלומינסקי (הבית היהודי) על כך שהעימותים המתוקשרים ביניהם רק הגבירו את הפופולריות שלה, הגיבה אתמול על ההישג המרשים שלה בלי כל התייחסות מגדרית. "אני נרגשת מאוד על האמון שניתן בי", אמרה שפיר, "אני מבטיחה להמשיך לעבוד הכי קשה שרק אפשר למען תיקון עמוק בישראל - לשמור על כספי המסים שלנו, להילחם בשחיתות ולפעול לקידומם של צדק חברתי ושינוי סדר העדיפויות הלאומי.
"תוצאות הבחירות הן סמל לאמון המחודש שבני ובנות הדור שלי מביעים בפוליטיקה, לגיבוי הגדול שאזרחי ישראל נותנים למלחמה שלנו למען שקיפות ומינהל תקין, ולציפייה של כולנו למהפך אמיתי בשלטון בעוד חודשיים. חברי מפלגת העבודה בחרו בנבחרת מרשימה ומעוררת תקווה, שתוביל למהפך בבחירות 2015".
יחימוביץ' הסתפקה בתגובה קצרצרה בעמוד הפייסבוק שלה: "היי, זאת שלי, תודה!" מרב מיכאלי, הפמיניסטית המיליטנטית, הודתה כך: "בוקר טוב חברות וחברים, מפלגת העבודה קמה הבוקר לרשימה מעולה, עם ייצוג נשי מדהים, בלי צורך בשריונים והבטחות ייצוג. רשימה שתרכיב את הממשלה הבאה ותחליף את השלטון".