שורת החלטות מעניינות שופכות היום (רביעי) אור על שתי סוגיות במערכת הבחירות הנוכחית, וחייבו את דעתו של היועץ המשפטי לממשלה, יהודה וינשטיין.



 היועמ"ש הגיש לוועדת הבחירות המרכזית את עמדתו בעניין הבקשות להוצאת צווי מניעה נגד הקמפיין של מפלגת "ישראל ביתנו". היועץ סבור כי אין ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית סמכות להוציא צו מניעה כנדרש בעתירה, וכי אף לגופם של דברים אין מקום להוציא צו כאמור.


בבקשה, שהוגשה על ידי חבר הכנסת עיסאווי פריג’ (מרצ), מתבקש יו״ר וועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-20, השופט סלים ג׳ובראן, להורות לישראל ביתנו ״להפסיק לעשות שימוש במסרים גזעניים ופוגעניים, התומכים בשלילת אזרחותם של אזרחים ישראלים, זאת בשל מוצאם, מקום מגוריהם, הגדרתם הלאומית או הזדהותם עם מילותיו של המנון המדינה...".

בקשתו מבקש ח״ג פריג׳ כי השופט ג׳ובראן יוציא צו מניעה המורה לישראל ביתנו להימנע משימוש בסיסמת הבחירות "אריאל לישראל אום אל-פאחם לפלסטין", ולהסירה מכל דבר תעמולה שפורסם על ידה ומטעמה.


בעמדת היועץ המשפטי, שהוגשה באמצעות עו"ד רועי שויקה ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה, נאמר כי היועץ סבור כי חוק הבחירות אינו מעניק ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית סמכות להוציא צו מניעה ביחס למסרים המועברים בקמפיין או במצעה של מפלגה כלשהי, וזאת כל עוד תוכנו של הפרסום אינו מהווה עבירה על החוק.


״בכל הכבוד הראוי״, נכתב בעמדת היועץ, ״המצב החוקי הקיים בחוק דרכי תעמולה אינו מעניק ליו"ר הוועדה את הסמכות לפסול מסרים או אמירות בקמפיין או במצעה של מפלגה, ועל כן דינה של העתירה להידחות״.

בנוסף, בעמדת היועץ נכתב עוד כי גם אם הייתה ליו״ר וועדת הבחירות סמכות שכזו, ״ספק אם יש במסרים אשר הובאו במסגרת הבקשות, כדי להיכנס לגדרי האיסור הקבוע בסעיף 144 לחוק העונשין, ולהצדיק מתן צו מניעה.. ספק אם תוכן הפרסום מושא הבקשה דנן מצדיק את הגבלת חופש הביטוי של רשימת המשיב״.

בנושא אחר, הגיש לפני זמן קצר וינשטיין את עמדתו בעניין עתירת הליכוד נגד המחנה הציוני וארגון "V15" ואחרים, ליו״ר וועדת הבחירות, השופט סלים ג׳ובראן, על מנת שיוציא צו מניעה לשימוש בתרומות לצרכי תעמולה. היועץ סבור בעמדתו כי החוק אינו מסמיך את יו״ר הוועדה להוציא צו שכזה וכי על הטענות להתברר במסגרת הליך אחר. 
 
על פי עמדת היועץ, חוק דרכי תעמולה אינו חל על פרסומים ברשת האינטרנט, אסיפות או הפגנות, ולכן יש לדחות על-הסף את הבקשות של הליכוד. בנוסף, עלתה השאלה, האם המודעות במסגרת קמפיין "15V" וקמפיין "פרויקט 61", הם למעשה פרסומים שנעשו "מטעם" המחנה הציוני.

בעמדתו של היועץ מצויין כי את השאלה ניתן לבחון רק על סמך תשתית ראייתית שיציגו הנוגעים בדבר לעניין הזיקה בין המפרסם לבין המפלגות-המשיבות. בעמדה מצוין כי הוגשה תלונה למשטרת ישראל על ידי הליכוד, עם טענות דומות, והיא תיבחן, בהתאם לאמות המידה המקובלות, ורק אז ניתן יהיה לבחון אם יש ממש בטענות הליכוד.

עוד לפני כן, וינשטיין הגיש עמדתו לבקשות לפסול את ח"כ חנין זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת ה-20. בעמדתו מציין היועץ כי אין מקום לפסול את מועמדותה, אף כי צויין כי התבטאויותיה ״קשות ומטרידות עד מאוד, ויכולות להתפרש אף כדי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור״.
 
הבקשה לפסילתה של זוועבי התייחסה להתבטאויות פומביות שונות של חברת הכנסת מטעם בל״ד, כי יש באמירותיה ומעשיה בכנסת החולפת משום תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. מהעמדה שנכתבה על ידי עו"ד נטע אורן ועו"ד ראובן אידלמן ממחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה עולה כי לאחר קבלת בקשות הפסילה פנה וינשטיין לח״כ זוועבי לצורך קבלת הבהרות מטעמה לגבי ההתבטאויות המיוחסות לה. 
 
בעמדת היועץ צוין כי חלק מההתבטאויות שהוצגו במסגרת הבקשות ״קשות ומטרידות עד מאוד, ויכולות להתפרש אף כדי תמיכה במאבק מזוין של ארגון טרור״. עם זאת, מובהר כי לאחר בדיקה קפדנית של האמירות, בראי פסיקת בית המשפט העליון, שדורשת ראיות חד שמשמעיות ומשכנעות, לכך שהתמיכה במאבק המזוין של ארגון טרור היא מטרה מרכזית של המועמד, ״מטה את הכף – לא בלי היסוס -  נגד פסילתה של חה"כ זועבי״.

בעמדה מוסבר כי מניעת התמודדות בבחירות ״היא צעד "חריג שבחריגים", שיש לעשותו רק באותם מקרים קיצוניים איתם לא ניתן להתמודד בכלים הרגילים בחברה דמוקרטית חסונה. נקודת המוצא היא שבמצב של ספק, הרי שעליו לפעול לטובת החירות לבחור ולהיבחר שעומדת בבסיס הדמוקרטיה.״, תוך שמצוין כי עצם אי פסילתה של ח"כ זועבי איננה סוף פסוק, ועדיין, במידה ותעבור על החוק, ניתן יהיה לפתוח בהליכים נגדה בעתיד.