הבטחות המפלגות בחינוך: נצמצם פערים, נקטין צפיפות, נוסיף כוח אדם

אחד התיקים החשובים ומבוקשים ביותר בממשלה הוא החינוך ויש לכך סיבות טובות. תקציב משרד החינוך הוא כ־43.6 מיליארד שקל, השני בגודלו אחרי הביטחון, מה שנותן בידי שר החינוך עוצמה אדירה ואפשרויות להטביע חותם לשנים רבות. חינוך הילדים הוא שיקבע את עתיד המדינה, אבל למערכת יש לא מעט ליקויים, בעיקר בתחום כוח האדם, הפערים הגדולים בין אוכלוסיות התלמידים, ההישגים שאינם מזהירים כבעבר והחדירה של הפוליטיקה לתחום שאמור להיות נקי ממנה.

"מעריב" הפנה את השאלות הקשות ל־11 מפלגות כדי לקבל את עמדתן בנושאים שונים: המחנה הציוני, הליכוד, הבית היהודי, יש עתיד, מרצ, כולנו, ישראל ביתנו, הרשימה המשותפת הערבית, יחד, ש״ס ויהדות התורה. רק חמש מהן טרחו להשיב, הליכוד והבית היהודי אינן בתוכן. בישראל ביתנו הסבירו כי המפלגה מייחסת חשיבות גדולה לחינוך וכי היא פעלה בממשלה ובכנסת למען הנושא ותמשיך גם בקדנציה הבאה.

1. איך תפעלו לצמצום הפערים לזכאות לבגרות בין ישובים מבוססים לחלשים?

המחנה הציוני: ״נפעל ליישום תוכנית ממשלתית בבתי ספר עם זכאות נמוכה לבגרות, כיתות תגבור, תוספת שיעורים מעבר לשעות הלימוד, מרתונים לפני בחינות ומסגרות הכנה לבגרות בחופשות״.

יש עתיד: ״התוכנית לשוויון במערכת החינוך, אותה קידם שר החינוך לשעבר, שי פירון, יצרה יותר שעות לימוד לאוכלוסיות חלשות, יותר לימודי שפה, מתמטיקה ואנגלית, כשהמטרה היא צמצום פערים בין מרכז ופריפריה. התוכנית מוסיפה 150 אלף שעות לימוד בהשקעה של מיליארד שקל. בנוסף, כדי לדאוג לתלמידים נזקקים ולאפשר להם שוויון הזדמנויות, הכפיל פירון את היקף קרן המלגות המיוחדת ל־100 מיליון שקל והקציב כ־70 מיליון שקל להגדלת תקציב המכללות הטכנולוגיות. זאת כדי להעניק אפשרות שוויונית לכל ילד ללמוד בהתאם ליכולותיו״.

כולנו, באמצעות ד׳׳ר יפעת שאשא־ביטון, מועמדת המפלגה ומומחית לחינוך: ״בטווח הקצר יש לפעול לתקצוב דיפרנציאלי שיעניק לפריפריה יותר. בפריפריה מורגשת מצוקת מורים במקצועות כגון אנגלית, מתמטיקה ופיזיקה, ולכן יש לעודד מורים במקצועות אלה להגיע לפריפריה ולחזק את איכות ההוראה. בטווח הארוך יש להתחיל את התהליך כבר בכיתות היסוד על ידי הוראה איכותית וחיזוק החינוך בפריפריה, והכי חשוב, לשנות את שיטת ההוראה והבגרויות, את מתכונת השינון והשליפה, ולתת ביטוי לתהליכי למידה מתקדמים. יש לנו תוכנית הכוללת בשלב ראשון 300 בתי ספר לתקצוב דיפרנציאלי, על מנת להתחיל את השינוי לצמצום פערים ולשוויון הזדמנויות אמיתי״.

מרצ, באמצעות יו׳׳ר המפלגה זהבה גלאון: ״הפערים בחינוך הם תוצאה של מדיניות ארוכת שנים של אפליה תקציבית, בעיקר בין יהודים לערבים ובין דתיים לחילוניים, ושל תשלומי הורים גבוהים בבתי ספר במרכז הארץ וביישובים מבוססים. הפער בזכאות לבגרות בין המרכז לפריפריה ובין יהודים לערבים הוא תולדה של מצב זה.

כשרת חינוך, אפעל לצמצום הפערים בחינוך על ידי עצירת תשלומי ההורים והקפדה כי המערכת כולה תמומן על ידי המדינה ועל ידי תקצוב מוסדות החינוך באופן דיפרנציאלי עם מקדם הפוך לרמתו הסוציו־אקונומית של כל ישוב״.

הרשימה הערבית המשותפת: ״מערכת החינוך ביישובים הערביים ובכל הפריפריה סובלת מהזנחה ארוכת שנים, שהיא תוצאה של מדיניות ברורה ולא טעות או מקרה. הרשימה המשותפת תפעל להגדלה מיידית של תקציב החינוך בדרך של העדפה מתקנת, שתוביל לצמצום פערים חינוכיים - בין החינוך היהודי לחינוך הערבי ולמערכת החינוך בפריפריה ככלל. נפעל כנגד ההסללה לחינוך מקצועי בפריפריה ולתקצוב מיידי של הקמת תיכונים עיוניים״.

2. מה תעשה לגרימת הקטנת הצפיפות בכיתות?

המחנה הציוני: ״נשקוד על פיתוח סביבת למידה איכותית, גם על ידי הפחתה הדרגתית של מספר הילדים בכיתות, עד ליעד של 25 תלמידים בכיתה״.

יש עתיד: ״התוכנית להקטנת הצפיפות בכיתות יוצרת פתרון חדשני שמאפשר לשנות את היחס המספרי בין מורה לתלמידים, ללא הגדלת כמות הכיתות. במסגרת התוכנית ישולבו פרחי הוראה בכיתות כחלק מתהליך הכשרתם, כמקובל אצל רופאים, עורכי דין ורואי חשבון. תוכנית זו הייתה חלק מתקציב 2015 שאושר בממשלה ובקריאה ראשונה בכנסת, אך יישומו נעצר בשל החלטת ראש הממשלה לצאת לבחירות מוקדמות״.

כולנו: ״אסור ליפול לפופוליזם בסיסמאות על צמצום מספר התלמידים בכיתה כי מעבר להשלכות הכלכליות יש לכך גם השלכות בנושא הבינוי, מכיוון שלא בכל מקום ניתן לבנות כיתות נוספות. שינוי המרחב הלימודי בתוספת כוח אדם בתוך הכיתה יכול לגשר על הפער בין גודל הכיתה לבין היכולת להעניק את החינוך הטוב ביותר. כמובן שבבנייה עתידית יש לקחת בחשבון בניית כיתות חדשות שיאפשרו לצמצם את מספר התלמידים בכל כיתה״.

מרצ: ״להקטנת מספר התלמידים בכיתה ולהבאתו לרמה המקובלת במדינות ^OECD יש חשיבות עליונה. קיים צורך דחוף בהגדלת ההשקעה הממשלתית הנחוצה לכך״.

הרשימה הערבית המשותפת: ״נפעל לצמצום המספר המרבי של התלמידים בכיתה ל־25 בתוך קדנציה אחת. צעד חשוב בדרך לכך הוא בנייה בתוך חמש שנים של 9,000 כיתות החסרות במערכת החינוך הערבית״.

3. האם תאסור העסקת מורים בשירות המדינה בתנאים מבישים של עובדי קבלן, ואם כן - תוך כמה זמן?

המחנה הציוני: ״נפעל למיגור ההעסקה הפוגענית של מורים על ידי בניית מודל העסקה שיאפשר לכל מורה לעבוד באופן רציף ולהיות ממוקד בעשייה החינוכית ולא בהישרדות״.

יש עתיד: ״נמשיך לפעול לצמצום מורי הקבלן במערכת החינוך ולהעסקה ישירה של כל המורים״.

כולנו: ״נוביל מיד חקיקה שלא תאפשר העסקה של מורים בתנאי קבלן״.

מרצ: ״נקבע שלא יועסקו מורים בתנאי קבלן. יבוטלו המכרזים להעסקה עקיפה של מורים לשעות הצהרון והם ייקלטו כעובדי משרד החינוך. נקלוט כעובדי משרד החינוך את כל המורים״.

הרשימה הערבית המשותפת: ״יש להעלות את שכר המורות המתחילות לרמה של השכר הממוצע במשק. יש לאסור בחוק את תופעת מורות ומורי הקבלן, ולעבור להעסקה ישירה באופן מיידי״.

4. האם תנהיגו סיורים של בתי הספר באתרים מחוץ לקו הירוק, דוגמת חברון?

המחנה הציוני: ״הסיורים של בתי הספר ייקבעו ממניעים פדגוגיים בלבד, ללא שיקולים פוליטיים״.

יש עתיד: ״על פי נוהלי משרד החינוך, הבחירה נתונה להחלטתו של מנהל בית ספר״.

כולנו: ״נאפשר סיורים בכל מקום המבטיח את שלומם וביטחונם של הילדים״.

מרצ: ״לא״.

הרשימה הערבית המשותפת: ״לא נאפשר סיורי תלמידים בשטחים הכבושים. מטרות הסיורים בשטחים אינה להכיר את ההיסטוריה והמורשת של הארץ והעמים החיים בה, אלא כדי להפגין את שליטת מדינת ישראל על האוכלוסייה הכבושה. הסיורים הם חלק מהחינוך למיליטריזם וגזענות ואנו נפעל לחינוך לשלום, לשיוויון ולדמוקרטיה״.

הדעות חלוקות לגבי טיולים למערת המכפלה. צילום: פלאש 90

5. האם משרד החינוך בראשותכם יסבסד נסיעות לפולין?

המחנה הציוני: ״המשלחות לפולין מהוות נדבך חשוב בתוכנית החינוך לנוער. עלינו להבטיח כי המשלחות יימשכו, אך במחיר שווה לכל כיס. ראוי לבחון תקצוב נוסף״.

יש עתיד: ״בתקופת כהונתו של השר פירון נעשתה עבודת מטה מקיפה במטרה להוזיל את עלות המסע לפולין. יצא מכרז חדש הצפוי להוזיל את המסעות באופן ניכר. בשל הפלת הממשלה המכרז הופסק. בכוונתנו לחזור למשרד החינוך ולהמשיך את הליך המכרז. בתקופת פירוז סבסד משרד החינוך את עלות הנסיעה בכ־35 מיליון שקל לתלמידים מרקע כלכלי מוחלש, כדי שיוכלו לצאת למסע״.

כולנו: ״הסיורים לפולין הם חשובים וחינוכיים אך אסור שיהפכו לטיולים לעשירים בלבד, והם הפכו לכאלה בגלל הסטנדרטים שבתי הספר יצרו. על המדינה לסייע במלגות למי שאין ביכולתו לממן את המסע לפולין ולפקח על כך״.

מרצ: ״כל עוד המסעות לפולין מתקיימים אפעל לאפשר לכל ילד שרוצה לנסוע ולא רק למי שמסוגל לשלם״.

הרשימה הערבית המשותפת: ״במתכונתם הנוכחית המסעות לפולין מנציחים פערים בין התלמידים ואינם משיגים כל מטרה חינוכית. לימודי השואה בישראל חייבים להיות חלק ממערכת חינוך הומניסטית הפועלת למיגור הגזענות והשנאה״.

6. מה עמדתך בדרישה להוסיף סייעת שלישית בגני הטרום־טרום חובה?

המחנה הציוני: ״נפעל להוסיף סייעת בעלת הכשרה מתאימה בפריסה ארצית״.

יש עתיד: ״נוסיף איש צוות קבוע בכל גן, מטרום־טרום חובה ועד גן חובה. זאת בשילוב פרחי הוראה בגני הילדים, כחלק מהכשרתם״.

כולנו: ״נקבע קריטריונים ברורים להגדלת כוח אדם בגן, בתהליך רב־שנתי ובשיתוף המכללות להכשרת מורים וגננות״.

מרצ: ״נפעל להוספת איש או אשת צוות בגנים, בתקצוב ממשלתי ולא מוניציפלי, כמענה דחוף וראשוני. בהמשך נפעל להפחתת מספר הילדים בכל כיתת־גן, שהיא הפתרון היחיד״.

הרשימה הערבית המשותפת: ״נפעל להוספת סייעות בגני הילדים, תוך דרישה לחלוקה שוויונית של המשאבים בין היישובים. יש לבטל העסקה קבלנית של סייעות בגני הילדים. אנו תומכים בצמצום מספר הילדים בכל גני הילדים הציבוריים״.