47% מבעלי ההכנסה הגבוהה: הרצוג יפעל יותר לטובת הפריפריה

הסקר בחן את עמדות הציבור ביחס לטיפול של הממשלה בפערים החברתיים הדרמטיים בין המרכז לפריפריה ומהממצאים, עולה כי בתשובה לשאלה מי מהמועמדים לראשות הממשלה יפעל יותר לצמצום הפערים, כ-33 אחוזים סברו שהרצוג יפעל לקידום הנושא, לעומת 17 אחוזים שהשיבו נתניהו. בקרב בעלי הכנסה מעל הממוצע כ-47 אחוזים סברו שהרצוג יפעל יותר לצמצום פערים בהשוואה לכ-15 אחוזים בלבד לנתניהו. אולם כאשר מדובר בהכנסה מתחת לממוצע במשק, הפער ביניהם מצטמצם, כ-25 אחוזים להרצוג, לעומת כ-20 אחוזים לנתניהו. מהסקר בולטת בעיקר מגמת חוסר האמון באף אחד מהמועמדים של 44 אחוזים מהמשיבים.

עוד עולה מהסקר, שנערך על ידי חברת TNS בקרב 500 משיבים דוברי עברית בגילאי 18-65, כי המפלגה שזוכה לאמון הנרחב ביותר בכל הנוגע לצמצום הפער בין הפריפריה למרכז היא כולנו בראשות השר לשעבר, משה כחלון, ש-20 אחוזים מצביעים עליה כעל התקווה הגדולה בנושא. אחריה בפער ניכר דירגו המשיבים את יש עתיד עם 12 אחוזים, המחנה הציוני שגרפו 10 אחוזים, הבית היהודי עם 9 אחוזים, הליכוד מאחור עם 8 אחוזים ומרצ עם 6 אחוזים בלבד. 

עם זאת, הממצא הבולט ביותר בסקר הוא היאוש וחוסר האמון של תושבים בפריפריה כלפי השלטון בכלל בשל התמשכות הפערים החברתיים בתעסוקה ובחינוך בין האזורים במרכז ובפריפריה. למעלה מ-50 אחוזים מהציבור חושב שהמדינה נכשלה בצמצום הפערים בין המרכז לפריפריה. כ-30 אחוזים נותנים למדינת ישראל ציון לא טוב בטיפול בפריפריה ו כ-24 אחוזים נותנים למדינה ציון "נכשל". כ-76 אחוזים מתושבי הפריפריה חושבים שנושא צמצום הפערים החברתיים בין המרכז לפריפריה צריך להיות מהנושאים המרכזיים לטיפול על ידי הממשלה הבאה. 

פרופ' יובל דרור מבית הספר לחינוך של אוניברסיטת תל אביב, חבר הועד המנהל של המכללה האקדמית כנרת, מסביר בשיחה עם "מעריב השבוע": "כשאני מסתכל על הישגים של אקדמיה בישראל, כמו באוניברסיטאות הגדולות, בהשוואה להשקעה במכללות האזוריות בפריפריה, אז נכון שלכאורה הנגישו את ההשכלה הגבוהה לציבור רחב יותר אבל כשאנשים רואים שההשקעה במכללות הללו היא פחותה זה יוצר בעיה וסטודנטים מהפריפריה מייחסים פחות חשיבות לתואר של מכללה אזורית מאשר לאוניברסיטה בעיר הגדולה"

דרור התייחס להגירה של צעירים לפריפריה ואמר: "צעירים שיהגרו לעיר כדי ללמוד בה בדרך כלל יישארו שם כי הם יהיו חשופים ליותר הזדמנויות תעסוקה, ליותר אפשרויות תרבות ובילוי, למבחר גדול יותר במסחר קמעונאי, ליותר אפשרויות בחינוך. בדיוק כמו שצעירים שבאים מהמרכז ללמוד בפריפריה לא יישארו כאן כי אין מה שיעודד אותם להישאר, בעיקר המחסור החמור בהזדמנויות תעסוקה". 

פרופ' דרור, יליד גבעתיים שבעצמו היגר בנעוריו לעמק הירדן מתוך אידאולוגיה כבן גרעין נח"ל, מתגורר עד היום בקיבוץ על גבול ירדן והוא מספר מנקודת מבטו האישית גם על ההרגשה של תושב פריפריה באשר לפריבילגיה המתמשכת של תושבי תושבי המרכז על פניו: "אם אני אטה את הראש עכשיו בצורה מסויימת לא תשמע אותי בגלל שהפריסה של תשתית הסלולר ביישובי הספר בעייתית מאד. תשתיות של כבלים לא הונחו מעולם ביישובים רבים. השקעה בחדרי חירום קדמיים של בתי חולים כמעט ולא נעשתה".

על גאוותן של הממשלות האחרונות בדבר חיבור הפריפריה למרכז בתשתיות תחבורה יש לפרופ' דרור תשובה ניצחת: "להגיע למרכז מעמק הירדן לוקח שעתיים וחצי. זה לא שאין השקעות, השאלה היא איך זה עומד מול השקעות בתחומים אחרים ואנשים מרגישים שפחות 'שמים עליהם'. סל המוצרים הבסיסי בפריפריה, יקר יותר מאשר במרכז פשוט כי יש פחות תחרות. אני צריך לנסוע לבית שאן, חצי שעה לכל כיוון, כדי לערוך קניות וגם שם לא אמצא את כל המוצרים, אז אצטרך לנסוע לעפולה. תקזז את עלויות הארנונה והדלק ותראה שיוקר המחיה בפריפריה למרבה האבסורד מגיע לזה של המרכז". 

על מגמת הייאוש הניבטת מהסקר אומר פרופ' דרור: "לא משנה בכלל איזו ממשלה תקום, אנשים מרגישים שלאורך השנים ובפרט בעשרות השנים האחרונות, הם פשוט נשכחים. השיקול הכלכלי לא עמד לנגד עיני כשעברתי לפריפריה. טוב שצעירים יעברו לפריפריה, כי לא יכול להיות שתהיה מדינת 'חדרה-גדרה' וכל השאר. אבל הממשלה תהיה חייבת לייצר מנופי צמיחה של ממש כמו הזדמנויות אקדמיות ותעסוקתיות. הממשלה מתגאה שמשכה את 'אינטל' לקרית גת, אבל זאת טיפה בים. ממשלה בפירוש יכולה לכוון את הדברים האלה כמדיניות כוללת וכתכנית לאומית, ולא בפרוייקט פה ואחר שם. לצערנו, התושבים כאן לא מרגישים שזה נעשה כבר עשרות שנים והסקר מדבר בעד עצמו. השקעה בחינוך לבדה או בתחבורה לבדה פשוט לא מספיקה ולממשלות האחרונות לא היתה ראייה כוללת של הבעיה".