גילוי נאות. חברת הכנסת אורלי לוי-אבקסיס היא בעיני סמל לאיך שנבחרינו צריכים לעבוד. פעילה לתיקון עוולות, לצמצום פערים, למען האזרח הקטן שנרמס מדי יום. אחת הפייבוריטיות בטבלה הפנימית שערכתי. מצד שני, אין סיכוי שאצביע עבור ישראל ביתנו, שם היא משובצת לצדו של הראיס אביגדור ליברמן.



ישבנו השבוע בשעת צהריים נעימה על ספסל בגן יבנה, אחרי שהיא כבר חרשה את כבישי הארץ בחברת בעלה ליאור ועוזריה הנאמנים. לא הבנתי איך היא לא עשתה זאת במסגרת מפלגה אחרת, בעלת סיכוי גדול. היא הרי לוקחת הימור עם גוף שנמצא בסכנת הכחדה.

״כל הדברים שעשיתי היו תחת ישראל ביתנו. ביום שהמפלגה חוטפת מכה, לקום ולהגיד 'זהו'?״, היא התפלאה על השאלה. ״היו לי הצעות הכי סבבה שבעולם. לשבת רגל על רגל, במקום משוריין, במפלגה גדולה, אבל זה אפילו לא עבר לי בראש. באותו רגע עצרתי ואמרתי 'תודה רבה'. אני פרלמנטרית טובה, לא בטוח שאני פוליטיקאית טובה. שים לב שזה גם מה שאומרים״.

מה ההבדל?
״פוליטיקאי עובד יותר על הישרדות אישית, נמצא במשחקים הפוליטיים. פרלמנטר זה מי שלוקח את ארגז הכלים ומנסה לקדם נושאים שבהם הוא מאמין. אם הייתי פוליטיקאית טובה, אולי הייתי מתנהגת אחרת״.

נשארת במקום שמזוהה עם שחיתות שלטונית.
״זה לא אני, ולך תתמודד עם זה. כמובן שהפוליטיקאים מהצד השני אומרים 'כולם אותו הדבר' וזה קשה. אני אומרת לך שאף פעם לא אמרו לי איך להצביע. אני בתוך הוועדות, יושבת, שומעת ומחליטה. לא אמרו לי 'תעשי דיל עם ההוא'. אני שואלת 'אולי לא ראיתי דברים מסוימים?'. כן, ראיתי חברים שמקיזים דם, אז לבוא ולשים אותנו בסל אחד כחבורת מושחתים זה צובט בלב. אני מקווה שנעבור את הבחירות ויהיה לנו מספיק כוח לקדם את מה שהתחלנו״.
המארחים ביישוב, עומר ומיכאל דויד, לקחו אותנו לסיור. נכנסנו לסניף של רשת הסופרמרקטים ״ויקטורי״. המנהל חיים בא ללחוץ יד לחברת הכנסת. ״רציתי להגיד לך שבאמת עשית הרבה ועוד לא החלטתי למי מצביע, בכל זאת 30 שנה עם הליכוד״.
לוי-אבקסיס חייכה ואמרה: ״מקווה שתחליט להצטרף אלינו. אני יכולה להבטיח לך מאבק, לא יכולה להבטיח תוצאות״.
לא היו יותר מדי אנשים ברחוב בשעת הצהריים, אבל מי שהיה ניגש, ביקש תמונה למזכרת. החמיא על הפעילות. בתקופה שלה במשכן היא הצליחה לשבור די מהר את הסטיגמה הישנה של הדוגמנית היפה והבת של.
״נכנסתי עם הרבה גבות מורמות, אבל אני מכירה את הדרייב שלי״, סיפרה. ״בהתחלה כל מה שהעיתונאים רצו היה צהוב. הייתי מספרת מה אני מתכננת והם 'עזבי, מה יש לך לתת לנו?'. זה הוציא אותי מדעתי. עשיתי דיליט על התקשורת במשך תקופה מסוימת. אמרתי 'אני זורעת עכשיו זרעים, לומדת את העבודה של הכנסת, הוועדות, איך לעשות'״.
את נהנית מהפעילות?
״אני מגדירה לגמרי אחרת מה זו הנאה. יש ימים שאתה מצליח לעשות מהלך ואומר 'וואו, היה שווה'. ויש ימים שאתה יוצא עם שיברון לב ואומר 'זה אמור להיות קונצנזוס?'.לפעמים אתה מצליח לגבש את האופוזיציה ולא מצליח להביא חברים מהקואליציה, ואז אתה שומע שבהר הבית יש מצלמות וכולם מתגייסים לשם בלי בעיה. בשביל זה נבחרתם?״.
לקפה במרכז הגיע ראש המועצה דרור אהרון, איש ישראל ביתנו, בחברת סגנו סביון יניב. לוי-אבקסיס שאלה על הבעיות במקום ודרור שרטט שורה ארוכה, אבל בסוף הודה: ״גם מה שמעניין אותי זה יוקר המחיה. אני חילוני ויש לי שמונה ילדים שהבאנו, כי רוב משפחתה של אשתי נכחד בשואה. אז כמה אוכל לעזור לילדי?״.
גן יבנה הוא יישוב גדול. לפני 12 שנה היו בו קצת יותר מעשרת אלפים תושבים, היום כבר 26 אלף. בשנים הקרובות הוא עשוי לגדול עד 50 אלף. יישוב שממוקם סמוך לאשדוד ובמלחמה האחרונה ספג טילים ופגיעות, גם בנפש.
״הקטע של העשייה החברתית מדבר אלינו, כי אנחנו זוג צעיר״, סיפרה עומר, שמרכזת את סניף המפלגה בישוב. ״אבל עברנו את צוק איתן וזה משהו שהכה בנו חזק. הבנו שאין הרתעה וביטחון. היחיד שיצא למיגור חמאס היה ליברמן״.
מיכאל, בעלה, הוסיף: ״הפכנו לרכרוכיים ברמה. צריך אדם שאומר את האמת, וליברמן לא מפחד״.
אהרון, ראש המועצה, סיפר על התסכול: ״אחרי המבצע היינו צריכים להילחם כדי שיפצו אותנו. אני יודע לשבור חומות, אבל במקום שהמדינה תעזור היא שמה לנו מכשולים כ הזמן. איבדתי אמון במוסדות״.
לוי-אבקסיס עצרה מדי פעם ושאלה ״הבנת?״, כדי להיות בטוחה שאני קולט את הבעייתיות שיש לטפל בה. שאלתי מה יקרה בעוד חודש, משהו יכול להשתנות, או שזה המנגנון הרקוב, מה שהיה גם יהיה, ולא משנה איך קוראים לראש.
״לא הייתה תקופה שהשלטון החליט שיש לו חלק בעיצוב הנוער, הדור?״, היא שאלה בלהט. ״חוגים חינם, מתנ״סים שנפתחו כמו פטריות אחרי הגשם. גדלתי בבית שאן והיו לי חברים שאתה רואה אותם היום מובילים חברתיים. אין עכשיו ראייה ארוכת טווח. אנשים אומרים 'מישהו אחר יקטוף את הפירות, אז בואו נעשה זבנג וגמרנו'. זו לא שיטה״.
אותי היא שכנעה. אמרתי, אולי בכל זאת נבלע גלולה ונצביע עבור ישראל ביתנו ביום שלישי? אבל כשהופיע על המסך אביגדור ליברמן אצל בערוץ הראשון בלי חיוך, ובלי תקווה, המחשבה הזו נמוגה. •