מעמדו של המוסד המכונה "מצע בחירות" התערער במערכות הבחירות הקודמות, עד כדי כך שבבחירות 2013 מפלגת הליכוד לא טרחה בכלל לפרסם מצע או מסמך עקרונות כלשהו. זה לא הפריע לה להפוך למפלגה הגדולה בכנסת.
 
גם הפעם ממשיך הליכוד באותו קו. מרבית המפלגות האחרות, בהן המחנה הציוני, מרצ, כולנו, הרשימה המשותפת, יחד והבית היהודי - דווקא פרסמו מצע, ואילו ישראל ביתנו פרסמה מסמך שאותו היא מכנה חזון. יש עתיד של יאיר לפיד שכללה את השיטה ופרסמה מצע בחירות שהוא בעצם ספר בן 274 עמודים מפורטים שעוסקים כמעט בכל תחום. הליכוד, ש״ס ויהדות התורה בחרו לוותר על התענוג שבגיבוש מצע.
 
הפנסיה התקציבית
 
התחייבויות המדינה לפנסיה תקציבית לעובדיה וגמלאיה נאמדות בכ-600 מיליארד שקלים, כאשר הנטל השנתי על קופת המדינה עומד כיום על כ-20 מיליארד שקלים וילך ויגדל במהלך השנים הבאות. במאי אשתקד פרסם מבקר המדינה יוסף שפירא דוח בנושא וכתב כי ״מגמה זו, שמשמעותה נטל תקציבי הולך וגדל, מחייבת את המדינה לבחון בחינה מדוקדקת ומעמיקה את יכולתה לשאת בו בעתיד״.

אחרי פרסום הדוח אמר חבר הכנסת אראל מרגלית מהמחנה הציוני כי "הפנסיה התקציבית היא פצצה מתקתקת והיא מאיימת להחריב גם את הדור הזה וגם את הדורות הבאים. המדינה חייבת לטפל בסוגיה הזו לאלתר, ולא לשלול גם פתרונות כמו הגבלת גובה הפנסיה התקציבית". אלא שלמרות דבריו, במצע מפלגתו, שדווקא עוסק בסוגיית הפנסיה לעצמאים, לא מצאנו כל התייחסות לנושא.

גם במקרה הזה המחנה הציוני אינו לבד, ואף מפלגה אחרת לא מצאה לנכון להבטיח לטפל בסוגיה. ״שלחתי נייר עמדה על כך לחברי כנסת מכל גוני הקשת הפוליטית, אף אחד לא רוצה לעשות כלום״, אמר בעבר ל״מעריב״ עורך הדין אמנון דה הרטוך, שהיה ראש תחום תמיכות במשרד המשפטים ומנסה לקדם פתרון לבעיה באמצעות מיסוי.
 
תרבות
 
ההצעה המפתיעה ביותר בתחום התרבות היא של ישראל ביתנו, המבקשת ״החלת חובה על לימוד שחמט בבתי הספר היסודיים״. במסמך עקרונות של המפלגה לקראת הכנסת ה-20 נכתב כי ״מחקרים מוכיחים כי שילוב ענף השחמט בתוכנית הלימודים בבית הספר הוביל לשיפור החשיבה הרציונאלית והבגרות האינטלקטואלית, לשיפור היצירתיות, הריכוז והזיכרון״.

יש עתיד מקדישה פרק נרחב לנושא, שעיקריו הם העלאת תקציב התרבות לכדי אחוז מתקציב המדינה (בהמשך לקמפיין הציבורי בנושא) וכן חינוך לתרבות. המחנה הציוני מציע ״הקמת אגף לתרבות יהודית פלורליסטית במשרד החינוך״, ובין סעיפי המצע הרבים בנושא: ״הבטחת חופש היצירה״ ו״הגברת נגישות האזרחים למוסדות התרבות״.
 
מרצ גם היא ייחדה פרק ארוך לנושא, שבראשו ״הקמת רשות לאומית לאמנות ותרבות״. הרשימה הערבית המשותפת ״נאבקת לתמיכה והעצמה של התרבות והאמנות ללא אפליה או הדרה״, ו״למען הזכות לפיתוח התרבות הערבית באופן חופשי ועצמאי״. למרבה הצער, שאר המפלגות לא התייחסו כלל לנושא. 
 
שילוב בעלי מוגבלויות
 
נושא בעלי המוגבלויות משולב בפרקים השונים במצע של מפלגת מרצ. בין השאר היא מבטיחה ״בניית דירות נגישות לבעלי מוגבלויות בבנייה חדשה״. המחנה הציוני אינו מתייחס אליהם, למעט בפרק הספורט, שבו קיים סעיף המדבר על ״הקמת תשתיות ספורט מתאימות לבעלי מוגבלויות״. יש עתיד מתמקדת בחקיקה, תקנות והוספת תקציבים לטובת בעלי מוגבלויות ואילו מפלגת כולנו, בראשות משה כחלון, עוסקת בנושא במסגרת פרק התעסוקה, ומציגה שורה של דרכים לעידוד התעסוקה והיזמות בקרב אנשים עם מוגבלויות.
 
הבית היהודי כתבה פרק מיוחד בנושא, שעיקרו ״דגש מיוחד על הנגשת כיתות עבור ילדים בעלי מוגבלויות ושילובם במערכת החינוך הרגילה ככל האפשר״.
 
תחבורה ציבורית
 
יש עתיד הקדישה פרק רחב לנושא התחבורה, ובו היא מביעה את תמיכתה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת ובבניית שדה תעופה בינלאומי נוסף בישראל, וכן מפרטת את תוכניתה למאבק בתאונות הדרכים. כמו כן מדברת יש עתיד על שיפור התחבורה הציבורית בישראל, הכולל את הרחבת קווי הלילה והקמת מסילות ברזל לרכבות מהירות.
 
גם המחנה הציוני עוסק בנושא במצעו ומבטיח לקדם את התחבורה הציבורית על ידי סלילת נתיבים ייעודיים, בלימת עליית מחירי הנסיעה ושיפור השירות. כמו כן המחנה הציוני שואף לקדם את הסבת מערך האוטובוסים להנעה בגז ואת מערך הרכבות להנעה חשמלית. גם במחנה הציוני תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת במתכונת מצומצמת.
 
יחד, מפלגתו של אלי ישי, מקדישה גם היא פרק לנושא ומבטיחה להפחית את הצפיפות באוטובוסים "באמצעות תגבור השירות, ויסות נסיעות בקווי שירות ריקים ודרכים יצירתיות אחרות"; "קיצור זמני הנסיעה באמצעות מתן עדיפות בדרך״ וכן הורדת מחירי הנסיעה ואף ״בחינת נסיעות חינם לבני נוער בקווי הלילה״.
 
מרצ אף היא מתייחסת באריכות לנושא. בין השאר, תומכת המפלגה בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, ״הטבות למקומות עבודה שיעודדו שימוש בתחבורה ציבורית״ ועוד. הבית היהודי מתייחס לנושא במשפט אחד: ״עידוד השימוש בתחבורה ציבורית, התייעלותה והוזלתה״. לפי מצע כולנו, התחבורה הציבורית תתנהל ב״אמינות, זמינות ויעילות, מהדלת בבית לדלת מקום העבודה״.
 
אף שחלק מהמפלגות מצאו לנכון להקדיש חלק ממצעם לנושא, לא כולן התייחסו באופן מעמיק לנושא שמשפיע על חיי כולנו. מעניין לציין שאף אחת מהן לא טרחה להתייחס לנושא הרכבת הקלה במטרופולין גוש דן, פרויקט שמועד סיומו נדחה שוב ושוב. 
 
ביטול חזקת הגיל הרך
 
חזקת הגיל הרך היא המצב המשפטי המחייב בישראל ולפיה ילדים עד גיל 6 עוברים אוטומטית למשמורת אמם בעת סכסוכי משמורת וגירושים בינה ובין אביהם. ברוב מדינות העולם התקנה הזו כבר אינה מונהגת והדוקטרינות הדומיננטיות הן אלה שמתבססות על בחינת טובת הילד וחלוקת האחריות בין שני ההורים.

בישראל מתקיים דיון ציבורי ארוך שנים על הנושא. בהיותה שרת המשפטים ב-2005 מינתה ציפי לבני את ועדת שניט שישבה על המדוכה שלוש שנים עד שהגישה דוח ביניים שקבע כי ״יש לבטל את חזקת הגיל הרך ולהשתמש בפרמטר של המטפל העיקרי בילד כנתון מכריע במקרים של שוויון בין ההורים בשאר הפרמטרים של ההורות״.
 
בקדנציה האחרונה חזרה לבני למשרד המשפטים והגישה הצעת חוק מרוככת שלפיה חזקת הגיל הרך תונהג עד גיל שנתיים בלבד. חברת הכנסת גילה גמליאל מהליכוד הגישה במקביל הצעת חוק לביטול מוחלט של החזקה. ועדת השרים לענייני חקיקה אישרה את ההצעה של לבני, אך בינתיים פוזרה הכנסת, וכעת העניין אינו מוזכר כלל במצע המחנה הציוני בראשות יצחק הרצוג ולבני.

לא מצאנו התייחסות לסוגיה גם במצעי המפלגות האחרות, למעט מרצ שתומכת ב״הבטחת חזקת הגיל הרך ומניעת יישום מסקנות ועדת שניט, כל עוד לא הושג השוויון הרצוי בדיני המשפחה בי¬שראל, וכל עוד דינים אלה מפלים לרעה נשים״.
 
זנות וסחר בנשים
 
הקונפליקט העיקרי בסוגיית הזנות בישראל הוא בין החוק להפללת צרכני שירותי זנות, שביקש לקבוע עונש של חצי שנת מאסר, ובין חוקים שביקשו להסדיר את הזנות ולהפכה לחוקית בישראל. נושאים נוספים שעולים לדיון בהקשר זה הם סחר בנשים, טיפול רשויות הרווחה בעוסקים בזנות ותוכניות לסיוע ביציאה ממעגל הזנות.

עם תחילת פעילותה של הכנסת היוצאת, הגישה יו״ר מרצ, חברת הכנסת זהבה גלאון, בפעם השלישית את הצעת החוק המפלילה את הצרכנים. אליה הצטרפו חברות כנסת מרבות מסיעות הבית, בהן עדי קול (יש עתיד), ציפי חוטובלי (ליכוד), שולי מועלם (הבית היהודי) ומרב מיכאלי (מפלגת העבודה). כל המפלגות נמנעו מלהתייחס לנושא במצעי הבחירות שלהן, למעט מרצ, שמתחייבת ל״המשך המאבק בתופעת הזנות, סחר בנשים, וניצול מיני של נשים, ותקצוב משמעותי למניעת צריכת זנות בקרב גברים״. בנוסף לכך מתחייבת המפלגה ל״המשך קידום החקיקה להפללת לקוחות זנות״.
 
כלכלה ירוקה
 
בשנים האחרונות עלתה מודעות הציבור לחשיבותה של כלכלה ירוקה המעודדת התנהלות שתבטיח את הקיום ואיכות החיים שלנו בישראל גם בדורות הבאים. העמותה לכלכלה בת קיימא בדקה את עמדת המפלגות בנושא בקרב המפלגות באמצעות שאלון שחיברה ונשלח אליהן ועל ידי בחינת המצעים. רק המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת ענו על השאלון במלואו ואילו יש עתיד ענתה על השאלון באופן חלקי.

מממצאי העמותה לכלכלה בת קיימא עולה כי רוב המפלגות שמתייחסות במצען לתחבורה ציבורית כמעט שלא מתייחסות לתחבורת אופניים. למשל, יש עתיד מתייחסת לאופניים ככלי שצריך לעודד אותו כחלק מתרבות הפנאי (ספורט וטיולים) וקוראת להסדרת נושא האופניים החשמליים. אולם אין כלל התייחסות במצע להסדרת תחבורת אופניים ושימוש בהם ככלי לניידות ביומיום.

לעומתה, המחנה הציוני, מרצ והרשימה המשותפת מעלות במצען את החשיבות של סלילת שבילי אופניים כדי לעודד שימוש נרחב באופניים. בנוסף, מרצ והרשימה המשותפת מציינות כי יקדמו בנייה של מקלחות במקומות העבודה והרחבת שירותי השכרת אופניים. שאר המפלגות, בהן ש״ס, יחד וכולנו לא התייחסו כלל לתחבורת אופניים.

נושא ירוק נוסף, אנרגיה מתחדשת, מוזכר בקצרה אצל הבית היהודי ויש עתיד ובהרחבה במצעי המחנה הציוני, מרצ ובתשובות שמסרה הרשימה המשותפת. במחנה הציוני אף הגדילו לעשות, ונתנו יעדים מספריים להיקף האנרגיה המתחדשת בישראל בשנים הקרובות.

יש עתיד מציינת כי שורה של הסכמים בינלאומיים נחתמו כדי להתמודד עם משבר האקלים וכדי לצמצם הן בצריכת האנרגיה והן בפליטת גזי חממה.

המפלגה קובלת על כך שבשנת 2003 אימצה ממשלת ישראל החלטה לקידום פיתוח בר-קיימא, בעקבות ״פסגת יוהנסבורג״, אך במבחן המעשה הממשלה מתעלמת מההחלטה שלה ואינה מיישמת אותה.

מה ששכחה לציין המפלגה הוא שדווקא משרד האוצר שבראשותו עמד לפיד הוא זה שפגע בהתחייבות שנמסרה על ידי נשיא המדינה דאז שמעון פרס בוועידת קופנהגן, על הפחתת פליטות גזי החממה בישראל דרך ביטול תקציב התוכנית הלאומית להפחתת פליטות. בכך בוטלה גם תוכנית ההתייעלות האנרגטית שהייתה חלק עיקרי מהתוכנית ושהייתה חוסכת למשק כסף רב. ניתן רק לקוות שהפעם יש עתיד תעמוד בהתחייבותה בנושא זה. למרות הדיון הציבורי הער בנושא יוקר הדיור, נושא הבנייה הירוקה כמעט ולא מופיע במצעי המפלגות, מלבד אלה של יש עתיד, המחנה הציוני, הרשימה המשותפת ומרצ. 

מיטל ליאור-גוטמן