נתפסו על חם: חוף הים בתל אביב, מי הצביע ומי נהנה מהשמש?

תאמרו לישראלי המצוי ״יום שבתון״, ובתוך דקות תמצאו אותו בים. זה לא ציטוט מתוך מערכון של הגששים אלא סוד קסמה של המציאות הארצישראלית, הממחישה בכל מערכת בחירות מחדש עד כמה אנחנו אוהבים את הדמוקרטיה, אבל אוהבים את יום השבתון שלנו יותר.

תייר זר שהגיע אתמול לאזורי החוף עשוי היה לטעות ולחשוב שמדובר ביום חג לאומי. אלא שלהבדיל מהנאחס האקלימי הנופל על חגי ישראל בלוח השנה, כסוכות, חנוכה ופורים, נדמה שבימי השבתון של הבחירות השמש נוהגת לזרוח, גם אם הם מתקיימים בעיצומו של חורף. מרפי, זה מהחוק, החליט ככל הנראה לעשות קצת חסד עם הדמוקרטיה.

אין כאן נימה של ביקורת. להפך. הרי מותר גם לעכברי הקיוביקל המשרדי, פועלי ארץ ישראל המיוזעים, לנצל כמה קרני שמש ולממש על הדרך את זכותנו הדמוקרטית. ״זו לא בריחה, זה אסקפיזם״, ניסיתי לשכנע את נהג המונית שנזף בי שגם אני בורחת ביום חשוב שכזה אל הים, במקום לצעוד בגאווה לקלפי. ״אני במשימה״, עניתי בטון מעט מתנצל. ואכן גם כשהגענו אל מעוז האסקפיזם הלאומי, חוף הים בתל אביב, על מנת לבדוק האם נכונה השמועה שהישראלי הממוצע מעדיף לבלות את יום הבוחר בפוזיציית בטן-גב, גילינו שהישראלים קצת מתנצלים על כך שתפסנו אותם בשמש.

 
המסע בחופי תל אביב לאיתור הישראלי הנופש בשבתון נפתח בחוף שרתון לשעבר, הלא הוא חוף מציצים. במקום נכחו גם פעילים פוליטיים עם פלאיירים שדאגו לצעוק לעוברים ולשבים ״לכו להצביע״. ניתן היה לחשוב שההתעלמות הטוטאלית של הנופשים במקום משלטי התעמולה תבשר את הבאות, ובוודאי יהיה קל לאתר אנשים רבים שהחליטו לדלג על הקלפי, אלא שאז ציפתה הפתעה.

ליד קו המים נהנו מירה (54) מבני ברק ואורי (30) מתל אביב, אמא ובן. מירה הצביעה ״ישר על הבוקר״ לבית היהודי, אורי ״רק לביבי״. הם לא חשבו לרגע לוותר על זכות ההצבעה שלהם, גם במחיר של הפסד שעה נוספת בשמש.

״הייתי חייל קרבי, והייתי הרבה יותר קיצוני-ימני ממה שאני היום״, אומר אורי. ״התקשורת הצליחה לעשות קמפיין כל כך שלילי נגד ביבי, שהגעתי למסקנה שרק בגלל זה חשוב ללכת לקלפי ולהצביע״. מירה מספרת שתמיד הייתה בצד הימני של המפה: ״אין לנו ארץ אחרת וחייבים להצביע״.

ממשיכים דרומה על קו החוף. צילה אשד ואיריס גרינגר מרמת גן, שכבר הספיקו לאכול ארוחת בוקר על החוף ועכשיו ירדו לים, לא חשבו גם הן לוותר על זכות ההצבעה בבחירות.

״בבחירות הקודמות התלבטתי בין יש עתיד ובין הליכוד. אני חושבת שצריך לתת הזדמנות לאנשים צעירים וחדשים במערכת״, אומרת צילה, ״אבל הפעם הצבעתי רק ביבי. אין לו תחליף ואני לא מתביישת לצעוק את זה בקול״.

איריס, לעומתה, הצביעה בבחירות הקודמות ללפיד, ולמרות האכזבה הצביעה לו גם הפעם. ״כולם מושחתים ואין אף אחד ישר בפוליטיקה״, היא אומרת. ״אני לא יכולה להיות בטוחה בשום דבר ולפיד הוא האופציה השפויה היחידה״.

האם צריך לבטל את יום השבתון לאנשים שמחליטים לא לממש את זכות הבחירה? צילה קופצת ואומרת ש״צריך לעשות את זה. אנחנו לא צריכים להיות מפונקים כל כך. זו חובה להצביע ומי שלא עושה זאת אולי לא צריך לחיות פה״.

האמת, הפתעה. היכן הישראלי המפונק? ייתכן שמשהו נשבר בתוכנו בשנתיים האחרונות שגרם לנו לקחת אחריות על חיינו? אך עוד מוקדם מדי כדי לשפוט.

ממשיכים לטייל על קו החוף. בשעת בוקר מוקדמת יחסית הים מתמלא במשפחות, ילדים וצידניות מלאות באוכל. ״יום עצמאות, היידה ביבי״, צועק אדם שמשחק מטקות, ומתברר שגם לא מחבב יתר על המידה את התקשורת. ״אתם רק אנטי ואנטי ואנטי״, הוא אמר. לצדו ישבו ניתאי ובתו בת ה־8 אלמה, שהגיעו מרמת גן ליום כיף בים. ״היינו מוקדם בבוקר בקלפי והצבענו למחנה הציוני״, ניתאי מספק אליבי. ״חס וחלילה לא להצביע. עד אתמול חשבתי להצביע מרצ, אבל ההחלטה של ציפי לוותר על הרוטציה שינתה את התמונה״.

ניתאי חושב שלא צריך לבטל את יום השבתון לאנשים שלא מצביעים. אלמה ביקשה להוסיף שהיא תשמח שיוסיפו עוד כמה ימי חופשה ״כדי להיות עם אבא יותר בים״.

חופי תל אביב. צילום: אריאל בשור
 

כמעט 40 דקות של הליכה בחוף הים. אורי, 42, תל אביבי, הצביע לרשימה המשותפת. הוא הוסיף ש״אני רוצה לבקש שיבטלו את יום השבתון מיד. לא צריך להיות חופש בכלל. אנשים צריכים לקחת אחריות על החיים שלהם ולהצביע״.

מייאש. יצאנו לחפש אסקפיזם וכל מה שנשמע ברקע במעוזי הבועה נסוב סביב הבחירות. מסקרן לשמוע את קולו של הדור הצעיר, זה שעתידו עוד לפניו, אבל קשה למצוא צעירים בשנות ה־20 על החוף. יכול להיות שהם עדיין לא התעוררו? הייתכן שכולם בקלפי?

אבל הנה האחים דודי ושגיא אלקיים. הם הגיעו מחיפה לתל אביב ליום כיף, והחליטו לוותר על זכות ההצבעה.

״פעם הצבעתי לביבי ועכשיו אני מיואש. כבר אין למי להצביע, אני מאוכזב מכולם״, מסביר דודי. ״לא ממש מעניינת אותנו מערכת הבחירות הזאת, וגם הקודמת לא עניינה. כולם מושחתים״.

גם ימית מפתח תקווה, שהגיעה לחוף גורדון עם בעלה ושני ילדיהם, החליטה לא להצביע. היא שמעה את השיחה של הצעירים החיפאים והחליטה שהיא מצטרפת, אבל מתביישת להצטלם כי ״לא רוצה שידעו שאני לא מצביעה. אבל פשוט אין לי למי להצביע. העדפתי לבלות את היום בים עם המשפחה. בעלי הלך בשביל שנינו״. כשהבעל נשאל האם ניסה לשכנע את ימית לממש את זכות ההצבעה, הוא משיב ב״מסרב לדבר עם התשקורת״.

רחל ואהרון בני 66 מתל אביב הצביעו לבוז׳י בשבע בבוקר ויצאו להליכה הקבועה שלהם בחוף הים. ״לא צריך להיות כאן יום שבתון, זו פשוט שערורייה״, אומרת רחל. ״צריך לשים סוף לבזבוז כספי הציבור. אנשים יכולים להצביע לפני או אחרי העבודה״.

נדמה שהם כועסים, והם לא לבד. יש פה מסה די גדולה של אנשים שחושבים שיום השבתון בבחירות הוא מיותר. בינתיים חולפת במקום קבוצת מטיילים עם חולצות של חצב, לצלילי הגבעטרון. המדריך, שלא מאט לרגע את קצב ההליכה, מבטיח שהתנאי לצעידה היה בכך שכולם הולכים אחר כך לקלפי.

בקפה בנמל תל אביב נשמע השיר ״איזה אחלה עולם״. עשרות אנשים שגודשים את החנויות והמזח. פה ושם שומעים שיחות על ביבי, בוז׳י, כחלון וגם על הפתק הלבן.

״אנחנו מצביעים, מצביעים״, צועק שולחן הפרלמנט הקבוע בחוף מציצים, ״אבל אנחנו מתראיינים רק בתשלום״. אחד מהם זורק כבדרך אגב את המשפט שמסכם בצורה נפלאה את יום הבחירות הנוכחי: ״מה בסך הכל רוצה כל ישרא־ לי מצוי? לצאת קצת לחופשי, רק קצת, רגע לפני שהוא חוזר לבתי הכלא של הדמוקרטיה״.