יותר ויותר ישראלים תומכים בטראמפ: "סומך עליו, יהיה יותר טוב מהילרי"

עד לפני כמה חודשים הצטייר דונלד טראמפ כגימיק במרוץ לנשיאות ארצות הברית. בהתחלה לא ידעו להחליט מה מצחיק יותר – התספורת הצהבהבה והמגוחכת, הצהרותיו הבומבסטיות וחסרות הכיסוי לכאורה, או העובדה שהאיש החליף את תמיכתו במפלגות יותר משלוש פעמים - אולם היום אף אחד כבר לא צוחק מהאפשרות שטראמפ, האיש שאמר ש“הבעיה הגדולה ביותר של הארץ הזו היא תקינות פוליטית", יהפוך למנהיג החזק בעולם. מעריצים, מתברר, יש לו לא רק בארצות הברית, אלא גם כאן בישראל, והגרעין שלהם רק הולך וגדל.
 

לעמוד הפייסבוק “טראמפ כחול־לבן", שהקימו נמרוד זוטא ואיתמר ציון, שני צעירים חיפאים, יש כבר למעלה מ־1,000 לייקים. חלק לא מבוטל מתומכי העמוד רואים באמריקאי הלהוט מורה דרך. “איש גס?" מגחך זוטא, חבר צעירי הליכוד בחיפה, “פוליטיקה היא לא מקום לאנשים נחמדים. תסתכל על ברני סנדרס, המועמד הדמוקרטי, הוא יכול להיות מצוין בתור יצור מהחבובות, אבל הוא לא חומר של נשיא. יכול להיות שלכמה אנשים יש בעיה לשמוע את האמת בפנים, אבל זה מה שטוב בטראמפ. הוא האיש שצועק שהמלך הוא עירום".

ציון, חבר ילדות של זוטא, סטודנט להנדסת חשמל, מבקש להבהיר: “בואו נפריד בין הסגנון למהות. הסגנון קולני, לפעמים מצחיק, תיאטרלי, אבל יש מהות. עכשיו קח את הילרי קלינטון, שהיא הנציגה המעודנת והממלכתית, אבל יש לה ניסיון שלילי כמזכירת מדינה והיא נכשלה כסנאטורית. לא רואה רלוונטיות בניסיון שלה כמדינאית. כן, לטראמפ יש תדמית של אחד שאומר דברים לא נחמדים, אבל הוא יכול להוביל".

 

שני הצעירים בני ה־24, לא רואים את עצמם כפוליטיקאים, לפחות לא בשלב הזה בחיים. הם גם לא הכירו את טראמפ עד שנכנס למרוץ, אז מגנטה אותם הסקרנות לטיפוס הצבעוני. “אני עוקב אחרי הפוליטיקה באמריקה כבר כמה שנים", מספר זוטא, “הצגתו של טראמפ מאוד לא תואמת את לאדם ולפעולותיו. מגיע לו שיאמרו עליו את האמת ושנפסיק לראות אותו בעיניים עוינות".
 

“אני רוצה שהמרוץ ישנה משהו בפוליטיקה האמריקאית ובכלל. טראמפ יהיה הסדק הראשון בסכר ועוד אנשים ייקחו דוגמה ויפסיקו עם התקינות הפוליטית. אני רוצה שיתחילו להגיד את מה שצריך ויצאו נגד הפרות הקדושות. זו לדעתי הבעיה הכי גדולה".

 

מסתבר שעבור חלק ממבקרי דף הפייסבוק, טראמפ הוא עמוד האש שעומד לפני המחנה. “אני לא שמאלני ולא ימני, אני פרקטי", מעיד על עצמו ריו שלמה, תושב באר שבע ומהתומכים החדשים במועמד, “מה שיפה בטראמפ זה שהוא לא מתנהג כפוליטיקאי. אני ועוד רבים מאסנו בפוליטיקאים ומחפשים מנהיגים. אנשים מסתכלים על ההיסטוריה ועל מנהיגים כריזמטיים וישר עולות להם בראש הדמויות של היטלר ומוסולוני. מסתבר שכשהמצב נהיה קיצוני, צריך פתרונות קיצוניים. אז לא חייבים ללכת אל העבר השחור, אבל לאן הגענו עם הפוליטיקלי קורקט?". 
 

“כולם ישמחו ויגידו ‘הנה, אמרנו לכם’, ואם הוא יצליח תהיה בעיה למנהיגים. הרי ראית את מקרה החייל היורה בחברון. מיד אחרי הירי ראש הממשלה, נתניהו, התייצב עם המיינסטרים ואמר את הדברים הבנאליים. כשראה את המהומה שנוצרה, הוא התקשר לאביו של חייל. זה היה טוב לתקשורת הישנה, אבל אנשים מחפשים מנהיגות יציבה ואמיתית שתגיד את האמת בפנים, גם אם היא לא נעימה. יודעים שאין כבר פתרונות קסם וגם אם טראמפ לא מושלם, הוא עדיף מהמצב הקיים שממשיך לאט, אבל בטוח, לכיוון התהום".
 

ד"ר ישראל ויסמל־מנור, מומחה לפוליטיקה אמריקאית בבית הספר למדעי המדינה של אוניברסיטת חיפה, אינו מופתע מהבאזז הטראמפי שהגיע גם אלינו: “אם מאות אנשים מסוגלים לממן קמפיין למען פליט של תוכנית ריאליטי, אז למה זה צריך להפתיע ש־1,000 איש נרתמים למען דונלד טראמפ? כל מה שהם צריכים זה לייק, אפילו לא לשלם כסף".
 

“צריך להבדיל בין ישירות לאמינות. לעתים הדברים מתבלבלים, ובמקרה של טראמפ חלק מהאנשים רואים באמירות הבוטות דוגריות. אדם שהוא דוגרי בדרך כלל דובר אמת וכאן הסתירה. טראמפ אומר דברים מהלב, אבל גם שקרים גסים. לבוא ולומר שהוא יגרום למקסיקנים לשלם על החומה שיבנה בגבול ארצות הברית־מקסיקו זה גיבוב של שטויות. רק עכשיו הוא התראיין ל'וושינגטון פוסט' ואמר שתוך שמונה שנים הוא יחסל את הגירעון האמריקאי. שאלו איך והוא ענה ‘אני אעשה עסקאות יותר טובות עם המדינות האחרות’ - העיתון בדק את העובדות והתברר שאף כלכלן לא יכול לעמוד מאחורי הדברים האלה".

אבל האמריקאים מהופנטים. 
 

“לקסם שלו יש כמה ממדים. הוא בא אל אנשים שב־2008 איבדו הכנסה, פנסיה ויכולת לממן בית, עם מסר פשטני: ‘אני אחזיר את אמריקה לגדולתה’. הם חולמים על שנות ה־50 היפות ואומרים ‘אני רוצה את החלום הזה’. אפשר להבין אותם. אנחנו נמצאים גם בתקופה שלקונגרס האמריקאי יש שיעור תמיכה של 11%. זה אומר מה האמריקאים חושבים על נציגיהם. ואז בא מישהו מבחוץ ופונה בעיקר למאוכזבי הפוליטיקה הממוסדת. אנשים חושבים ‘אם ניתן לו את המושכות והוא יעשה לאמריקה את מה שעשה לעושר שלו ומצבנו יהיה מצוין’. רק שמדינה זה לא בדיוק חשבון העובר ושב".

 

התמיכה הישראלית אינה מתבטאת רק ברשת החברתית. סקר של פרויקט המדגם בהנהלת ד"ר אריאל איילון וחברת "סטט־נט" בהנהלת יוסף מקלדה, שנערך בחודש שעבר עבור וואלה! NEWS,  מראה כי אף על פי שמרבית הישראלים היו מעדיפים לראות את המועמדת הדמוקרטית, הילרי קלינטון, מתמקמת בבית הלבן, רובם גם סומכים על טראמפ שידאג טוב יותר לאינטרסים הישראליים. על השאלה “מי מהמועמדים ישרת את האינטרסים של ישראל בצורה הטובה ביותר?" ענו 25% מהנשאלים - ערבים ויהודים - כי הם סומכים על טראמפ. קלינטון זכתה ל־24% מהקולות. בקרב הנשאלים היהודים בלבד, מצבו של טראמפ אפילו טוב יותר – 28% ענו כי הוא ידאג לאינטרסים הישראליים טוב יותר מקלינטון, שקיבלה 22% בלבד.
 

“הוא יהיה טוב יותר מהילרי קלינטון", משוכנע זוטא, “הוא ייתן יותר מרחב תזוזה. יש לו פה גדול, אבל לב עוד יותר גדול. הוא תרם מיליוני דולרים למדינת ישראל לאורך השנים. לצה"ל, למד"א, הוא מארגן את עצרת התמיכה השנתית בניו יורק. אני סומך על הבן אדם הזה בכיף וגם אם יגיד כמה דברים פה ושם, זה לא סותר". 
 

אבל ד"ר ויסמל־מנור מבקש מכולם להמתין עם טראמפ: “התופעה שלו צריכה להדאיג מאחר שהנזק שהוא עלול לגרום למדינת ישראל הוא במידה רבה לא ידוע. אנחנו לא ממש יודעים מה עמדותיו והוא סותר את עצמו פעם אחר פעם. רק לפני מספר ימים, בוועידת איפא"ק, אמר דברים חמים. זה היה הנאום הראשון שהקריא מטלפרומפטר במהלך כל הקמפיין. זה היה נאום מתוסרט מאוד ולכאורה היינו אמורים לומר ‘טוב, אם זו המדיניות, נהדר’, אבל כמה שעות לפני כן אמר שהוא רוצה להפסיק את הסיוע הביטחוני לישראל ומצפה שנחזיר את מה שקיבלנו. אני לא בטוח שהוא ידיד כמו שאנשים חושבים. לא שהוא רע, אנחנו פשוט לא יודעים מה עמדותיו. הוא עדיין לא ניסח. כל מה שניסח זה שהוא יהפוך את אמריקה לאומה גדולה. מה זה אומר לגבינו? אין שמץ של מושג. לכן אני מציע לפני שהם נרתמים לעגלה, לנסות לברר מה עמדותיו. אם קרוז ייבחר אני יודע היטב מה עמדתו. הוא הצהיר בצורה ברורה, כנ"ל סנדרס".
 

“לא אופתע, לאור ההתפתחויות, אם בעוד כמה שנים נראה את בוגרי 'האח הגדול' או פליטי ריאליטי אחרים שירוצו למשרות ציבוריות. מה ההבדל בין ח"כ חזן לטראמפ? לא הרבה. לאורך השנים הייתה כאן הצלחה לאאוטסיידרים שבאו עם פתרון, במיוחד מפלגות שצצו במרכז המפה הפוליטית. סוד קסמם של האנשים שהם רהוטים, יודעים להופיע טוב בתקשורת. אם נלך אחורה בזמן, לא חושב שבמציאות הפוליטית של היום בן־גוריון היה מצליח לנצח פריימריז, ואני די בטוח ששרת ואשכול לא היו עוברים. סט הכישורים שנדרש הוא אחר וזה מביא לעלייתם של מנהיגים יותר דמגוגים, דוגמת ברלוסקוני, שמסוגל לדבר לציבור מסוים בצורה מסוימת. חלק מהם מדינאים טובים, אבל חלק לא".