חוקרים ממרכז המחקר לתזונה של המכון הטכנולוגי של אילינוי בשיקגו מדדו את יכולת ההתרחבות של כלי הדם בזמן זרימת הדם. הם מצאו כי בקרב מי שצרכו אבוקדו ומנגו מדי יום חל שיפור, בעוד שבקבוצת הביקורת לא נצפה שינוי.
המשתתפים הציגו גם ערכים טובים יותר של לחץ דם דיאסטולי - המספר הנמוך במדידת לחץ הדם - במיוחד בקרב גברים. המחקר כלל 82 מבוגרים עם טרום־סוכרת, שחולקו לשתי קבוצות: אחת ששילבה את הפירות בתפריט היומי, והשנייה שצרכה מזונות בעלי ערך קלורי דומה.
החוקרים כתבו כי "הוספת אבוקדו אחד וכוס מיץ מנגו ביום מפחיתה גורמי סיכון תזונתיים ומשפרת מדדי בריאות של כלי הדם, ומהווה אסטרטגיה מעשית לשיפור תוצאות לבביות באמצעות שינוי באורח החיים".
בפוקס ניוז מציינים כי האבוקדו עשיר בשומנים חד־בלתי רוויים, סיבים ואשלגן - רכיבים התורמים לאיזון רמות הכולסטרול ולתחושת שובע - בעוד שמנגו מספק ויטמין C, נוגדי חמצון וסיבים נוספים. ניתן לשלב אותם בשייקים, בסלסה או על טוסטים מתוקים ומלוחים.
עם זאת, היא ציינה כי למחקר יש מגבלות: "הניסוי נמשך שמונה שבועות בלבד, כלל מדגם קטן יחסית של 82 משתתפים והתמקד במדדים עקיפים כמו תפקוד כלי הדם, ולא בתוצאות ארוכות טווח כמו התקפי לב או התפתחות סוכרת".
לדבריה, עבור אנשים עם טרום־סוכרת, הוספת אבוקדו ומנגו עשויה להיות מועילה - אך יש לעשות זאת בזהירות. "אם אדם עם טרום־סוכרת רוצה להוסיף אבוקדו אחד וכוס מנגו ביום, זה יכול לתמוך ביעדים הבריאותיים שלו, אך עדיף להחליף מזונות פחות מזינים ולשמור על איזון קלורי ופחמימתי". תוך הדגשה אנשים שצריכים להגביל צריכת אשלגן, כמו הסובלים מבעיות בכליות, מתבקשים להתייעץ עם גורם רפואי לפני שינוי בתזונה.
"הלקח הגדול כאן אינו 'לאכול יותר אבוקדו ומנגו', אלא 'לאכול מזון אמיתי ולא מעובד'. שם נמצא היתרון האמיתי". הוא גם קרא להיזהר בפרשנות של מחקרים שממומנים על ידי התעשייה, וציין כי המחקר נתמך על ידי גופים המייצגים את תעשיות האבוקדו והמנגו.
לדבריו, עבור אנשים עם טרום־סוכרת, הטיפול בשורש הבעיה - הבריאות המטבולית - הוא המפתח. "אם יש לכם טרום־סוכרת, הדבר הטוב ביותר שתוכלו לעשות ללב שלכם אינו לאכול יותר אבוקדו או מנגו - אלא לטפל בתנגודת לאינסולין שמניעה את המצב. זה אומר להפחית סוכר, להימנע ממזון מעובד ולהתמקד במזון אמיתי, כולל חלבונים איכותיים. כשבריאות חילוף החומרים משתפרת - גם הלב ייהנה מכך".