זוועות הנאצים הגיעו אל עולם הרפואה: מאחורי שמות מחלות נפוצות וספרי אנטומיה מוערכים מסתתרים סיפורים מחרידים על ניצול של אסירים בגטאות ובמחנות הריכוז לטובת קידום הקריירה המדעית של מפלצות נאציות שביקשו להשמיד יהודים למטרת הטיהור הארי. תיעודים היסטוריים חושפים כיצד רופאים בכירים וחוקרים מובילים בגרמניה הנאצית העמידו את הידע המקצועי שלהם לטובת אידאולוגיה רצחנית תוך ביצוע פשעים נגד האנושות במסווה של מחקר.
יוזף מנגלה הידוע לשמצה, המכונה מלאך המוות מאושוויץ, מייצג את שיא האכזריות הרפואית כשביצע ניסויים סדיסטיים באסירים ובמיוחד בתאומים במטרה לפצח את סודות הגנטיקה ולשכפל את הגזע הארי. מנגלה הזריק כימיקלים לעיני ילדים כדי לנסות לשנות את צבען לכחול, ביצע ניתוחים לכריתת איברים ללא הרדמה וחיבר בניתוח תאומים זה לזה כדי ליצור תאומים סיאמיים באופן מלאכותי.
הוא פעל ללא כל עכבה מוסרית ובחר את הקורבנות ישירות מהרציפים כשהם יורדים מהרכבות, תוך שהוא חורץ את גורלם לחיים או למוות בתנועת יד קרה ומחושבת. מנגלה לא היה רופא מורד אלא חלק ממערכת אקדמית משומנת שסיפקה לו משאבים ומימון למחקריו המזוויעים, כשהוא מעביר דגימות של איברים וחלקי גופות למכון הקייזר וילהלם בברלין לצורך המשך הניתוח המדעי.
דמות נוספת שעוררה סערה בשנים האחרונות היא הנס אספרגר, הרופא האוסטרי שעל שמו נקראה התסמונת המוכרת על הרצף האוטיסטי. במשך שנים רבות נחשב אספרגר למי שהגן על ילדים מפני הנאצים, אבל מחקרים עדכניים חשפו שהוא שיתף פעולה באופן הדוק עם תוכנית האותנסיה של הרייך השלישי.
אספרגר הפנה ילדים שאובחנו על ידו ככאלו שאינם מסוגלים להשתלב בחברה אל מרפאת שפיגלגרונד בווינה, מקום שבו נרצחו מאות ילדים באמצעות הרעלה והרעבה. הוא האמין בטיפוח של אלו שכונו על ידו אוטיסטים מוכשרים, אבל שלח למוות את אלו שנראו לו נחותים מבחינה שכלית או גופנית. הגילויים הללו הובילו למאמץ בינלאומי להפסיק את השימוש בשמו בתחום בריאות הנפש, והיום האבחנה הרפואית המקובלת היא הפרעה על הרצף האוטיסטי ללא אזכור שמו של הרופא הנאצי.
אחד המקרים המזעזעים ביותר נוגע לאדוארד פרנקופף, שהיה דקאן הפקולטה לרפואה באוניברסיטת וינה ונאצי אדוק. פרנקופף יצר את אטלס האנטומיה שנחשב במשך עשורים למדויק ביותר בעולם, כזה שרופאים ומנתחים בכל העולם הסתמכו עליו. הדיוק המופלא של האיורים נבע מכך שפרנקופף וצוות המאיירים שלו השתמשו בגופותיהם של קורבנות שהוצאו להורג על ידי המשטר, בהם אסירים פוליטיים ויהודים.
בחלק מהמהדורות המוקדמות של הספר המאיירים אף הוסיפו את סמלי האס אס ליד חתימותיהם, מה שמעיד על ההזדהות העמוקה שלהם עם המפלגה. למרות שהספר כבר לא מודפס, מנתחים רבים עדיין מתלבטים לגבי השימוש בו כיום, כיוון שלטענתם אין לו תחליף מבחינת רמת הפירוט של מערכת העצבים והשרירים. הידע שנצבר בספר זה הגיע ישירות משולחן הניתוחים של קורבנות הרצח הממסדי.
חוקר נוסף שהצליח להסתיר את עברו במשך שנים הוא הוברטוס שטרוגהולד, שנחשב לאבי הרפואה של החלל בארצות הברית. שטרוגהולד הובא לאמריקה לאחר המלחמה וסייע רבות לתוכנית החלל של נאס"א, אבל חקירות מאוחרות גילו שהוא היה מעורב בניסויים אכזריים בדכאו. הניסויים כללו הקפאה של אסירים בתוך מכלי קרח כדי לבדוק כמה זמן טייסים יכולים לשרוד במים קפואים, וכן ניסויים בתאי לחץ שגרמו למוות בייסורים. רק לאחר מותו הוסר שמו מהיכל התהילה של רפואת החלל כשהאמת על פשעיו נחשפה. בתוך כך, גם יוליוס הלרוורדן, נוירופתולוג מפורסם, אסף מאות מוחות של קורבנות תוכנית האותנסיה לצורך מחקר, והוא אף הודה שביקש מהמרצחים לספק לו חומר מחקרי טרי ואיכותי.
עולם הרפואה ממשיך להתמודד גם עם שמותיהם של הנס רייטר ופרידריך ווגנר, שעל שמם נקראו מחלות נפוצות. רייטר היה קצין בכיר באס אס שהיה מעורב בניסויים בבוכנוואלד, וגילוי עברו הוביל לשינוי שם התסמונת שלו לדלקת מפרקים תגובתית. ווגנר היה חבר במפלגה הנאצית ופעל בלודז' הכבושה בזמן שפעל בה הגטו, וגם שמו הוסר מהמחלה שגילה והוחלף בשם תיאורי.
מולם, אחד השמות שנקשר בטעות מרה לנאציזם הוא המאייר פרנק נטר, רופא יהודי אמריקאי שפעל בארצות הברית והקדיש את חייו להנגשת המדע הרפואי דרך אמנות נקייה ומוסרית. ספרי האנטומיה המדוייקים שלו נלמדים כבר עשרות שנים בכל העולם בבתי הספר לרפואה. אלא שטענות ישנות משוללות כל יסוד גרסו כאילו איוריו מבוססים גופות של יהודים מהשואה. נטר נחשב למי שחולל מהפכה בחינוך הרפואי בדרכים לגיטימיות לחלוטין, והוא היה תומך נלהב של מוסדות רפואיים בישראל. הבלבול בינו לבין הרופאים הנאצים הוא עוול היסטורי לאיש שהיה גאה ביהדותו.
הנתונים מראים ש 45% מכלל הרופאים בגרמניה היו חברים במפלגה הנאצית, נתון גבוה יותר מכל מקצוע אחר. הם לא היו רק עושי דברם של הנאצים, אלא היו אלו שסיפקו את ההצדקה המדעית להשמדתם של אלו שנחשבו לנחותים. הדיון האתי בסוגיית השימוש במידע שהושג בניסויים הללו נותר פתוח, כשרבים סבורים שאין לתת לגיטימציה לסבל הקורבנות דרך ציטוט מחקרים אלו בספרות המדעית. הזיכרון של קורבנות המדע הנאצי מחייב אותנו להבטיח שלעולם לא נשכח, לעולם לא נסלח.
התרעות פיקוד העורף