מגיפה מסוכנת על הספינה
ספינת המשלחות ההולנדית MV Hondius, שיצאה מדרום ארגנטינה ב-1 באפריל למסע באוקיינוס האטלנטי, הפכה בימים האחרונים למוקד חקירה אפידמיולוגית בין-לאומית. הספינה נשאה קרוב ל-150 נוסעים ואנשי צוות, במסלול שהיה אמור לכלול את אנטארקטיקה, איי פוקלנד ואיים מבודדים נוספים בדרום האוקיינוס האטלנטי. לפי הדיווחים העדכניים, נכון ל-6 במאי דווח על 8 מקרים מאומתים או חשודים של האנטה הקשורים להפלגה, בהם 3 מקרי מוות.
הרקע להתפרצות החל עוד במהלך המסע. גבר הולנדי בן 70 פיתח תסמינים בתחילת אפריל ומת ב-11 באפריל. אשתו, בת 69, ירדה מהספינה בהמשך ומתה בבית חולים ביוהנסבורג ב-26 באפריל. נוסעת גרמנייה מתה על הספינה ב-2 במאי. לאחר מכן זוהו נוסעים נוספים עם תסמינים נשימתיים, חלקם פונו לטיפול רפואי, ואחרים נותרו על הספינה תחת בידוד ומעקב.
חולה בשוויץ הוכנס לבידוד
העדכון המרכזי היום (רביעי) הגיע משווייץ: משרד הבריאות הפדרלי במדינה אישר שגבר שהיה נוסע על סיפון ה-MV Hondius מאושפז בבית החולים האוניברסיטאי בציריך לאחר שאובחן כחולה בהאנטה. לפי הרשויות, האיש חזר מטיול בדרום אמריקה עם אשתו בסוף אפריל, פיתח תסמינים ופנה לבית החולים, שם הוכנס מיד לבידוד. הבדיקה במעבדת הייחוס בבית החולים האוניברסיטאי בז'נבה אישרה הדבקה בנגיף. אשתו לא פיתחה תסמינים, אבל נכנסה לבידוד עצמי כאמצעי זהירות, והרשויות בודקות אם היו לו מגעים נוספים לאחר שובו.
במקביל, דרום אפריקה דיווחה שבדיקות מעבדה שבוצעו בשני מקרים הקשורים לספינה זיהו את זן אנדס של נגיף ההאנטה. גם הרשויות בשווייץ דיווחו שהנגיף שאובחן אצל החולה בציריך הוא מאותו זן. זהו פרט משמעותי במיוחד: רוב נגיפי ההאנטה מועברים לבני אדם ממכרסמים נגועים, בעיקר דרך שאיפת אבק מזוהם בהפרשות מיובשות של שתן, צואה או רוק.
זן אנדס, שמוכר בעיקר בארגנטינה ובצ'ילה, הוא החריג המוכר שבו תוארה גם הדבקה מאדם לאדם, לרוב במגע קרוב, ממושך ואינטימי, למשל בין בני משפחה או אנשים שחלקו חלל סגור לאורך זמן.
גם רופא האונייה נמנה עם המפונים. לפי דיווחי סוכנויות הידיעות ומשרד הבריאות הספרדי, הרופא היה אמור תחילה להתפנות לאיים הקנריים, אבל בהמשך הוחלט לפנותו ישירות להולנד לאחר שמצבו השתפר. לצד הרופא פונו חולים נוספים מהספינה, בהם שניים שמצבם הוגדר קשה. ארגון הבריאות העולמי עדכן ש-3 חולים חשודים פונו מהספינה, וכי הוא עובד עם המדינות המעורבות, עם מפעילת הספינה ועם גורמי בריאות באירופה לצורך ניטור הנוסעים ואנשי הצוות.
באיים הקנריים סירבו לקבל את הנוסעים
ארגון הבריאות העולמי מדגיש בשלב זה שהסיכון לציבור הרחב נותר נמוך. הסיבה היא שגם בזן אנדס, הדבקה בין בני אדם נחשבת נדירה ומתרחשת בדרך כלל במגע קרוב במיוחד. עם זאת, בשל תקופת הדגירה הארוכה של ההאנטה, שעלולה להימשך שבועות, הנוסעים ואנשי הצוות מתבקשים להמשיך במעקב אחר תסמינים. לפי פרסומי הארגון, ההמלצות כוללות בידוד של חולים, מעקב אחר מגעים, הקפדה על היגיינת ידיים, ניקוי סביבתי וזהירות מיוחדת במגע עם הפרשות אפשריות של מכרסמים או עם חולים שפיתחו תסמינים.
איך נדבקים בנגיף ההאנטה?
נגיף ההאנטה הוא למעשה משפחה של נגיפים שמצויים בעיקר במכרסמים. המכרסם הנגוע מפריש את הנגיף בשתן, בצואה וברוק. בני אדם נדבקים לרוב כשחלקיקים זעירים מהפרשות מיובשות מתפזרים באוויר ונשאפים לריאות. הדבר עלול לקרות בזמן ניקוי מחסן, בקתה, עליית גג, חדר ציוד, תא אחסון, מטבח או חלל סגור שבו היו עכברים או חולדות.
הדבקה אפשרית גם לאחר מגע במשטח מזוהם ולאחר מכן נגיעה בפה, באף או בעיניים. נשיכה או שריטה ממכרסם הן דרך הדבקה אפשרית, אבל נדירה יותר.
מה תסמיני המחלה?
המחלה מתחילה לעיתים באופן מטעה. בשלב הראשון החולה עלול לסבול מחום, צמרמורות, כאבי שרירים, כאבי ראש, חולשה קשה, סחרחורת, בחילות, הקאות, שלשול או כאבי בטן. בשלבים אלה קשה להבדיל בין האנטה לבין שפעת, קורונה, דלקת ריאות מוקדמת או זיהומים ויראליים אחרים.
בהמשך, בעיקר בזנים של יבשת אמריקה, עלולה להתפתח תסמונת ריאתית קשה: קוצר נשימה, לחץ בחזה, הצטברות נוזלים בריאות, ירידת לחץ דם, פגיעה בתפקוד הלב וצורך בהנשמה. לפי המרכזים האמריקניים לבקרת מחלות ומניעתן, שיעור התמותה בקרב מי שמפתחים תסמונת ריאתית של האנטה עומד על כ-38%.
האבחון מבוסס על שילוב בין תמונה קלינית, סיפור חשיפה אפשרי ובדיקות מעבדה. רופאים יחשדו בהאנטה כשחולה מגיע עם מחלה דמויית שפעת או מצוקה נשימתית לאחר שהות באזור אנדמי, מגע עם מכרסמים, ניקוי חללים סגורים או שהות במקום שבו דווחה התפרצות. בבדיקות הדם עשויות להופיע ירידה בטסיות, עלייה במדדי דלקת, פגיעה בתפקודי כליה או כבד, ולעיתים סימנים של דליפת נוזלים מכלי הדם. האישור נעשה בבדיקות סרולוגיות לנוגדנים או בבדיקות מולקולריות לזיהוי החומר הגנטי של הנגיף.
איך מטפלים במחלה אחרי הידבקות בנגיף האנטה?
אין כיום טיפול אנטי נגיפי ספציפי ומוכח לרוב מקרי ההאנטה, ואין חיסון זמין לשימוש רחב. הטיפול הוא תומך ומתבצע בעיקר באשפוז, ולעיתים בטיפול נמרץ. הוא כולל חמצן, הנשמה במידת הצורך, ניטור הדוק של לחץ הדם, איזון זהיר של נוזלים, תמיכה בתפקוד הלב והכליות וטיפול בסיבוכים. דווקא משום שאין תרופה ייעודית, הזיהוי המוקדם והפינוי המהיר לבית חולים עשויים להיות קריטיים.
ההנחיות למניעה כוללות מניעת כניסת מכרסמים לבתים, מחסנים, חדרי ציוד ומטבחים; לאטום פתחים; לשמור מזון בכלים סגורים; ולפנות אשפה במכלים אטומים. כשנמצאות הפרשות מכרסמים, אסור לטאטא אותן או לשאוב אותן באופן רגיל, משום שהפעולה עלולה להעלות חלקיקים נגועים לאוויר. יש לאוורר את המקום, להשתמש בכפפות, להרטיב את האזור בחומר חיטוי, להמתין כמה דקות ואז לנגב בזהירות במגבות חד פעמיות ולהשליך אותן באופן בטוח.
התרעות פיקוד העורף