על פי המידע שהגיע ל"מעריב", לאחר הופעת התסמינים בוצעה למטופל בדיקת נוגדנים, שהראתה שהוא אכן נחשף לנגיף ההאנטה. בהמשך בוצעה בדיקת פי.סי.אר, שמטרתה לאתר את החומר הגנטי של הנגיף עצמו, והיא אישרה שמדובר בהדבקה בנגיף. מצבו של המטופל מוגדר יציב, והוא לא נזקק בשלב זה לטיפול נמרץ או לבידוד מחמיר, אלא נמצא במעקב רפואי. דיווח על המקרה הועבר למשרד הבריאות.
בינתיים, פרשת אוניית נגיף ההאנטה ממשיכה להעסיק את רשויות הבריאות בעולם. מדינות שונות פועלות לאתר נוסעים שעזבו את הספינה לפני שעגנה מול כף ורדה, כדי לוודא שלא פיתחו תסמינים ולא הדביקו אחרים. עד כה שלושה בני אדם מתו בהתפרצות על סיפון MV Hondius: זוג הולנדי ואזרחית גרמנייה. בסך הכול דווח על שמונה מקרים מאומתים או חשודים הקשורים להפלגה, בהם אזרח שווייצרי שאושפז בציריך.
האונייה, שנשאה כ-147 נוסעים ואנשי צוות מ-23 מדינות, יצאה מאושואיה שבדרום ארגנטינה ב-1 באפריל, במסלול שעבר דרך אנטארקטיקה ואיים מבודדים בדרום האוקיינוס האטלנטי, בהם דרום ג'ורג'יה, טריסטן דה קוניה, סנט הלנה ואסנשן. לאחר שדווחו על הסיפון מקרים של מחלה נשימתית קשה, עגנה האונייה מול פראיה שבכף ורדה, אך הנוסעים לא הורשו לרדת לחוף. ביום רביעי פונו מהספינה שלושה חולים, שניים מהם במצב קשה, ובהמשך יצאה האונייה לכיוון האיים הקנריים, לאחר שספרד הודיעה שתאפשר את הגעתה מטעמים רפואיים והומניטריים. לפי שרת הבריאות של ספרד, הספינה צפויה להגיע לטנריפה בתוך כשלושה ימים, ואם הנוסעים שעליה יישארו ללא תסמינים, אזרחים זרים יוחזרו בהמשך למדינותיהם.
ההתפרצות על האונייה מעוררת עניין מיוחד משום שבחלק מהמקרים זוהה זן אנדס של נגיף ההאנטה. זהו זן שמקורו בדרום אמריקה, בעיקר בארגנטינה ובצ'ילה, והוא ייחודי בכך שתוארה בו אפשרות נדירה של העברה מאדם לאדם במגע קרוב וממושך. עם זאת, ארגון הבריאות העולמי הדגיש שהסיכון לציבור הרחב נמוך, ושאין עדות לכך שהנגיף מתפשט במגע יומיומי רגיל. במקביל, המרכז האמריקאי לבקרת מחלות הודיע שהוא עוקב אחר אזרחים אמריקאים שהיו על הספינה או קשורים להפלגה, כחלק ממאמצי איתור המגעים.
נגיף ההאנטה הוא משפחה של נגיפים שמועברים בעיקר ממכרסמים. המכרסם הנגוע מפריש את הנגיף בשתן, בצואה וברוק, ובני אדם נדבקים לרוב כשחלקיקים זעירים מהפרשות מיובשות מתפזרים באוויר ונשאפים לריאות. מצב כזה עלול להתרחש בזמן ניקוי מחסן, עליית גג, חדר ציוד, בקתה, בית קיץ או חלל סגור שבו היו עכברים או חולדות. הדבקה אפשרית גם לאחר מגע במשטח מזוהם ולאחר מכן נגיעה בפה, באף או בעיניים. נשיכה או שריטה ממכרסם הן דרך הדבקה אפשרית, אך נדירה יותר.
האבחון מתבסס על חשד קליני, סיפור חשיפה מתאים ובדיקות מעבדה. בדיקות נוגדנים יכולות להעיד על חשיפה לנגיף, ובדיקות מולקולריות כמו פי.סי.אר יכולות לאתר את החומר הגנטי של הנגיף עצמו. אין כיום טיפול אנטי נגיפי ייעודי ומוכח לרוב מקרי ההאנטה, ולכן הטיפול הוא בעיקר תומך: מעקב רפואי, נוזלים בזהירות, חמצן במקרה הצורך, טיפול בלחץ דם נמוך, תמיכה בתפקודי כליות ובמקרים קשים אשפוז בטיפול נמרץ והנשמה. הדרך החשובה ביותר לצמצם סיכון היא מניעה: הרחקת מכרסמים, אטימת פתחים, שמירת מזון בכלים סגורים, והימנעות מטאטוא יבש או שאיבת גללים, פעולה שעלולה להעלות חלקיקים נגועים לאוויר.
התרעות פיקוד העורף