טלפון בתעסו-קו צלצל.על קו הטלפון היה ג', שנ-מצא מחוץ למעגל התעסוקה כבר תקופה ארוכה. לפני תקופת האבטלה עבד כמתכנת בחברה גדולה.
המתנדב אשר זוהר משחזר את אותה שיחה: ״חשתי את הייאוש והבלבול. הקשבתי בקשב רב. הבנתי היכן הקושי. ראשית, שיקפתי לו את מה ששמעתי מדבריו - הוא נמצא כרגע בתחושה שהוא כבר לא ראוי ולא מספיק שווה. הוא הסכים שהיה במצב חלש וחסר ביטחון. ביקשתי ממנו לנסות ולהיזכר בהצלחות שלו וממה הן נבעו. הרי לכל אחד מאיתנו יש הצלחות. לא תמיד אנחנו רואים אותן או זוכרים אותן״.
במהלך השיחות שלאחר מכן חידדו את הכישורים ואת החוזקות של ג'. ״שיפרנו את קורות החיים, עשינו סימולציות של ראיונות עבודה. משיחה לשיחה ראיתי שהוא שוב נפתח, מתחזק וחוזר להאמין בעצמו. ממקום כזה היה לו כבר הרבה יותר קל להציג את עצמו, ובאמת הוא התקבל לאחר זמן לא רב לעבודה במקצוע שלו. הוא גם חזר לעסוק בתחביב שלו, בצילום. אני מאמין שדבר מפרה דבר. בסוף התהליך הוא שלח לי מייל תודה עם מילים מאוד חמות, שמילא אותי בסיפוק עצום ובתחושה שהייתי בשבילו במקום הנכון ברגע הנכון״.
אשר זוהר מלוד (48), נשוי לסיגל ואב לרוני (20), שני (17.5) וליאור (13), עובד בבזק כ-24 שנים. בשנים האחרונות החל גם לעבוד כמאמן אישי וכמובן - מתנדב בתעסו-קו - קו סיוע טלפוני של עמותת ״בעצמי״, המסייע לאנשים שמתקשים למצוא עבודה, או שנמצאים בעבודה שלא מתאימה לכישוריהם. כעובד בזק,
נחשף להצעות החברה המפרסמת מעת לעת הצעות להתנדבות. ״כשה¬חלטתי להתנדב בחרתי מהרשימה את 'בעצמי', יש לי עם העמותה הזו גם סוג של סגירת מעגל מרגשת בעבורי״, הוא מספר.
זוהר מתנדב פעם בשבוע בשעות הערב לשלוש שעות. ״אני מלווה טלפונית מספר אנשים במקביל. אני יוצר קשר עם פונים שהשאירו לנו הודעה בטלפון. פונה שנמצא מתאים לתהליך נכנס למהלך של סיוע טלפוני הכולל לרוב בין ארבע לשש שי¬חות, אחת לשבוע, הוא מסביר.
״אני עוזר להם להתמקד ומכוון אותם במה שנדרש מהם כדי למצוא עבודה. אני מעניק להם כתף תומכת ומחזק את ביטחונם העצמי. אני נעזר במגוון כלים ובתרגילים כשהמטרה למצוא את החוזקות, את הצורך להתגבר על החסמים ולהבין למה הוא באמת זקוק.
"בנוסף עוברים על קורות חיים. אם יש צורך בונים אותם יחד או משפרים אותם. לעתים הפונה זקוק למענה אחר ואנחנו מפנים אותו לגוף שיכול לספק לו מענה. רוב הפונים לא מוד¬עים מספיק לגופים הנוספים ולאפש¬רויות שעומדות בעבורם״.
היכן נוגעת העשייה ההתנדבותית שלך בחייך האישיים?
״כחלק מעבודה שלי כמאמן אישי הרגשתי צורך לתת. חיפשתי בתיבת המייל בעבודה ארגונים להתנדב בהם. כשראיתי את עמותת 'בעצמי' היה לי ברור ששם אתנדב, כי ראיתי בכך זכות לסגור מעגל - לסייע לעמותה שסייעה לאשתי שנתיים קודם לכן. סיגל, אשתי, זכתה לליווי של עמותת 'בעצמי', כשהחליטה לעשות שינוי תעסוקתי.
"ראיתי את השינוי המרשים שחל בה בעקבות התוכנית - הביטחון העצמי שלה התגבר, המודעות העצמית עלתה, והיא הכירה ביכולות שלה. היא מצאה עבודה נהדרת, מפרנסת ויציבה כמזכירה בכירה בעמותה. היא כבר פורחת בעבודה יותר משנתיים. בנוסף לסגירת המעגל, חשבתי וצדקתי - שהתנדבות בתעסו-קו מתחברת מאוד לתחום האימון האישי״.
מה למדת על עולמם של המובטלים, תוך כדי העיסוק בעניין?
״למדתי שככל שהאדם נמצא תקופה ארוכה יותר מחוץ לתחום התעסוקה, כך הוא שוקע יותר לתוך ייאוש, והביטחון העצמי הולך ודועך. זהו תהליך שמשפיע עמוקות גם על המשפחה והסביבה הקרובה".
"אנשים מוותרים על החלומות שלהם. באותה המהירות שהביטחון מידרדר, כך גם ניתן לחזק אותו ולעזור לאנשים למצוא שוב את הכוחות בעצמם. אנשים זקוקים למישהו שיקשיב להם. שיעודד אותם. כדבריו של הרב קר- ליבך 'כל ילד זקוק רק למבוגר אחד שיאמין בו' - אני מאמין שגם כל מו¬בטל זקוק רק לאדם אחד שיאמין בו, כדי שחייו יחזרו למסלולם״.
איפה נמצא הכשל הגדול בעולם העבודה הישראלי, לדעתך?
״כשל אחד בעיני הוא ההתייחסות לגיל. אנשים מעל גיל מסוים כבר לא נחשבים בעולם התעסוקה. השינוי יכול לבוא אם המעסיקים יבינו שהערך של אדם מבוגר פעמים רבות גבוה מזה של אנשים צעירים. כשל נוסף שנחשפתי אליו הוא נושא המובטלים השקופים - יש מאות אלפי אנשים בישראל שבכלל לא מוגדרים כמובטלים, משום שהם באבטלה כל כך עמוקה ולא מחפשים עבודה, שהם כבר לא נספרים בסטטיסטיקה.
"העמותה מסייעת לאנשים האלה על ידי תוכניות תעסוקה ארוכות טווח, ומניסיוני, גם במקרים הכי קשים, אפשר לעלות על מסלול תעסוקה - אם מש¬קיעים בכך את המאמץ הנכון״.