לא רק מעון ראש הממשלה: במקביל לפרסום דוח מבקר המדינה על מעונות ראש הממשלה, מתפרסמים היום (שלישי) שני דוחות נוספים. הראשון הוא דוח מעקב מיוחד של המבקר על מנהל וכספים בבית הנשיא, ביחס לתקופתו של הנשיא הקודם, שמעון פרס. הדוח השני נוגע לסוגיות במנהל הכנסת.



בדוח בעניין בית הנשיא כותב המבקר כי נמצאו ״ליקויים בפעולותיו של בית הנשיא בעיקר בתחומי ניהול כוח אדם, כספים, רכש, תכנון העבודה והתקציב״, בין הליקויים נכללים גם כאלה שעלו בדוחות קודמים וטרם תוקנו. ליקויים נוספים עולים ביחס ל״וועידת הנשיא״ ולדרישות לתוספות תקציב בשיעור של 20 אחוזים במוצע.



התקשרות לא תקינה עם חברה לביצוע עבודות ניקיון, תחזוקה ואירוח



בחלק הנוגע למינהל וכספים בבית הנשיא, קובע המבקר כי נמצאו ליקויים ביחס לפעולות יסודיות להסדרת תחום הרכש, ואף כי הוצגה טיוטת נוהל וליקויים שעלו בדוח ביקורת הפנים על הרכש, לא קודם ההליך להשלמת הנוהל. כך למשל עולה כי בית הנשיא התקשר עם חברה א׳ לביצוע עבודות ניקיון, תחזוקה ואירוח. ההתקשרות היא, כך על פי מבקר, אחת הבעיות המרכזיות בבית הנשיא.



במשך ארבע שנים הועלו בפני הנהלת בית הנשיא הליקויים ביחס למעקב אחר עבודת החברה, אולם דוח המבקר קובע כי ״בית הנשיא לא עקב אחר שעות העבודה של עובדי החברה בפועל, לא ביצע בקרה מספקת על יישום המכרז כלשונו, ביצע הזמנות מהחברה אשר חרגו מכפי שנקבע בחוזה, ולא מסר לחברה הזמנות ברורות דיין ובכתב״. יתרה על כן, המבקר העיר כי ההתקשרות החוזרת ונשנית עם החברה לא הייתה במקומה.



לא נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקת נושאי משרות אמון



בסעיף המתייחס לניהול ומשאבי אנוש מציין המבקר כי אחרי הדוח הקודם, בית הנשיא אמנם גיבש מסמך התקן למבנה הארגוני של הבית ומדרג משרות עובדי בית הנשיא, אולם בדומה למצב בדוח הקודם, ״לא עשה בית הנשיא ניתוח צרכים כולל… לא נבחנו המטרות והיעדים במבנה המוצע ולא הוגדרו התפוקות הצפויות״.



המבקר חזר והעיר כי יש לגבש תקן בהתאם לצורכי בית הנשיא, מטרותיו ותפוקותיו הצפויות, במנותק מזהות העובדים המשובצים במשרות, ובמידת הצורך לקבוע תקופת מעבר ליישום השינויים. נקודה נוספת שעלתה התייחסה למשרות האמון: בבית הנשיא הועסקו לא פחות מ-14 עובדים במשרות כאלה.



המבקר קבע כי ״לא נמצא כי נעשתה בחינת צרכים לצורך העסקתם של נושאי משרות אמון אלה״, והתייחס לנושא משרה נוסף - יועץ שהועסק כקבלן חיצוני. בדו״ח קודם קבע מבקר המדינה כי על בית הנשיא להפסיק העסקתו של אותו יועץ כקבלן חיצוני, אולם בדוח מציין המבקר כי ״אף על פי כן, המשיך בית הנשיא להעסיקו עד לסוף כהונתו של הנשיא פרס״.



ממצאים מטרידים במעון רה"מ ובבית הנשיא. מבקר המדינה יוסף שפירא. צילום: פלאש 90



תוספות תקציב בשיעור של 20%



הדוח מתייחס גם לתכנון ועבודות בבית הנשיא. בשנים 2011-2014 נע התקציב המקורי של בית הנשיא בין סכומים של 40 ל- 44 מיליון שקלים בשנה. תוספות התקציב שנדרשו עמדו על שיעור ממוצע של 20 אחוזים. המבקר קובע כי הדבר ״מלמד שאגף התקציבים באוצר לא גיבש תקציב המשקף נכונה את הוצאות בית הנשיא. הגם שאגף התקציבים באוצר קיבל עוד בשנת 2011 את המידע על כך שיש פערים בין התקציב שגיבש לבין הצרכים״. כתוצאה מכך נדרשו גם בשנים 2013-2014 תוספות ניכרות במהלך השנה.



"מן הראוי שוועידת הנשיא תמומן מתקציב המדינה ולא מתרומות"



הדוח כולל התייחסות גם לוועידת הנשיאים שנכלל גם בדוח הקודם. המבקר קבע בשעתו כי ״מן הראוי שהוועידה בהיותה אירוע ממלכתי תמומן מתקציב המדינה ולא באמצעות תרומות״. בניגוד להערות המבקר נמצא פעם נוספת, כי הוועידות מומנו מתרומות והוצג מצג לפיו האוניברסיטה העברית היא הגוף אשר באמצעותו הוכנה הוועידה והתקיימה, אף כי בפועל המצב לא היה כך.



״בביקורת נמצא כי האוניברסיטה לא הייתה מעורבת בכמה תחומים מרכזיים בעבודתו של המטה, כפי שהייתה עושה בפעילות שלה עצמה״. בנוסף העיר המבקר לאוניברסיטה העברית ביחס להתקשרות עם נותני השירותים במטה הועידה כי ״דרכי הפעולה שלה בכל הנוגע להתקשרותה עם נותני השירותים האמורים ולתשלום עבור שירותיהם נוגדות את כללי מינהל תקין״.



מנהל הכנסת: שינויים ארגוניים על בסיס מידע חסר ותוספות ייחודיות לעובדי משמר הכנסת



דוח נוסף שפורסם נוגע לסוגיות במנהל הכנסת. הדוח כולל ליקויים מהותיים בתחום ניהול משאבי אנוש בהם גם ליקויים חמורים במשמר הכנסת. המבקר מתריע על גידול כוח האדם ושינויים ארגוניים בכנסת. מהדוח עולה כי מנכ״ל הכנסת בשנים 2010-2013 אישר שינויים ארגוניים הכוללים תוספת משרות ושדרוג משרות קיימות, זאת על בסיס מידע חסר. המבקר ציין כי בהליכי הבחינה וההחלטה שהובילו לשינויים הארגוניים נתגלו ליקויים.



המבקר מתייחס כאמור גם לתנאי השירות במשמר הכנסת: הדוח מוצא כי עובדי משמר הכנסת נהנים מתוספות ייחודיות למשטרה ולמנהל הכנסת גם יחד. המבקר מצביע על כך שהיועצת המשפטית למנהל הכנסת כתבה כי פערי השכר בין אנשי המשמר לשוטרים אינם תואמים את הוראות החוק. המבקר כותב כי למרות זאת, החליט יו״ר הכנסת הנוכחי להחיל את התוספת ״שיטור חדש״ שהונהגה במשטרה ליותר מ-80 אחוזים מעובדי המשמר. המבקר מותח ביקורת על ההתעלמות ממנהל הכנסת וחוות הדעת המשפטיות שהוגשו לו ומסתייגות מהתוספת האמורה.



בנוסף, נמצא כי על פי הנהלים איש משמר הכנסת מתקבל לעבודה לתקופה בת חמש שנים. בפועל התברר כי נמצאו סטיות מכלל זה והתקבלו החלטות לגבי הארכת שירות מבלי שיהיו כללים קבועים לצורך כך.



בנוסף נמצא כי שלא כמו גופים פיקודיים אחרים - משטרת ישראל ושירות בתי הסוהר - משמר הכנסת לא קבע כללים לביצוע תחקיר, ובכלל זה לא קבע מה יתוחקר, מהי מתכונת הצגתם של ממצאי התחקיר וכללים להפקת לקחים וליישומם. ״נמצא כי למשמר הכנסת אין מידע מלא ומרוכז בדבר כלל התחקירים שעשה והלקחים שהופקו מהם. בביקורת הועלו חולשות מהותיות בביצוע התחקירים במשמר הכנסת, לרבות ביצוע כמה תחקירים בה בעת בלי לאחדם״.



מהכנסת נמסר בתגובה: "הדוח של מבקר המדינה מתייחס לתפקוד מנהל הכנסת ומשמר הכנסת ואינו עוסק בעבודה הפרלמנטרית של המשכן.  רוב הליקויים מתייחסים לקדנציה הקודמת שעם כניסתו של המנכ"ל הנוכחי תוקנו, והיתר מטופלים בימים אלו, הן במנהל הכנסת והן במשמר הכנסת. עם סיום הטיפול בכל הליקויים יועבר דו"ח ביצוע למבקר המדינה".



תגובה רשמית לדו"ח מבקר המדינה מלשכת הנשיא התשיעי, שמעון פרס:"אנו מברכים על עבודת מבקר המדינה אשר יש בה כדי להביא לייעול תהליכי העבודה בבית הנשיא.כפי העולה אף מן הדו"ח עצמו, במהלך כהונת הנשיא התשיעי נעשתה בבית הנשיא עבודה משמעותית ומקיפה מאוד לשיפור וייעול בתחומי המנהל השונים, ובעקבות דו"ח המבקר הקודם אף תוקנו רוב רובם של הליקויים עליהם הוצבע במסגרת הדו"ח.הנהלת בית הנשיא בתקופת כהונת הנשיא התשיעי ייחסה חשיבות רבה לבחינת הערות מבקר המדינה והובילה, יחד עם גורמי המקצוע השונים, תהליכי עומק שנועדו להביא לשיפור וייעול בכל נושאי המנהל.



"מאמצים אלה אף מצאו ביטוי בדו"ח מבקר המדינה, ואנו מברכים על כך". (יובהר כי דו"ח מבקר המדינה התמקד במנהל בית הנשיא הכולל 132 עובדים ומאבטחים. תקציב בית הנשיא משמש לתפעול שוטף של כלל מחלקות הבית ונועד לאפשר את ביצוע תפקידי מוסד הנשיאות על פי חוק. בין היתר, ייצוג מדינת ישראל כלפי פנים וכלפי חוץ, קיום טקסים ממלכתיים ומדיניים, תפעול מחלקת החנינות, מינוי שופטים, דיינים, נציגים דיפלומטים וכיו"ב. יודגש כי החלק הארי של תקציב בית הנשיא מופנה ומיועד לתפעול וביצוע תפקידים אלה וכי המבקר אף הדגיש בדו"ח כי יש לעדכן בחוק התקציב את בסיס תקציב בית הנשיא כך שיהלום את היקף פעילות הבית הנדרשת לצורך מילוי תפקידו (ראה עמוד 89))".