כ-1,000 ילדים נמצאים בטיפול נפשי בעקבות מבצע צוק איתן. כך גילה ד"ר בני פישר, ראש המנהל לחינוך התיישבותי פנימייתי ועליית הנוער במשרד החינוך בכנס באר שבע לשלום הילד הנערך באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
מנהלת בית החינוך "נופי הבשור" בנגב המערבי, זמירה בן יוסף, הוסיפה כי לא רק הילדים מטופלים, אלא גם הצוותים החינוכיים. לדבריה, ישנה תחלואה רבה יותר של מורים ותלמידים ביחס לשנים קודמות.
גב' בן יוסף טוענת כי "לילדי עוטף עזה יש צרכים מיוחדים, כמו לתלמידים לקויי למידה". חלק ניכר גם מהתלמידים וגם מהמורים נמצאים כבר חודשים במצב של פוסט-טראומה, דבר שפוגע גם בלימודים וגם ברווחה האישית שלהם.
מנהלת אגף חינוך במועצה אזורית אשכול, יעל אדר, סיפרה במושב המיוחד בנושא "חינוך תחת אש" כי עד היום לא שקט בתחומי אזור עוטף עזה. גם כיום הילדים לא יוצאים לשחק בחוץ, משום שכל הזמן צריך להיות תחת מיגון. "אין שגרת חיים תקינה, פעם בכמה זמן ישנו ירי, חשש לחדירה ובתוך כך, מערכת החינוך פועלת". לדבריה, הזמן הדרוש לריפוי טראומות הוא בין שנה לשנתיים בעיתות שקט, תנאים שלא קיימים באזור עוטף עזה, כך שישנם מקרים רבים של ילדים ואף נערים ונערות שחזרו לישון עם הוריהם, מתקלחים עם דלת פתוחה, על אף הרצון לאינטימיות וכדומה.
מנכ"לית הקואליציה הישראלית לטראומה, טליה לבנון, הביעה חשש לגבי עתיד הילדים הגדלים תחת טראומה: "לאיזה מבוגרים הם יהפכו? ילדים שייצרו תקשורת לא בטוחה עם המבוגרים, עיכובים התפתחותיים, נסיגה בהתפתחות, קשיים בהתמודדות ופגיעה בסמכות ההורית הם רק חלק מהתגובות שיכולות להיווצר כתוצאה ממצב לחץ מתמשך שכזה", אמרה.